"נוכח ההשפעה הרבה של השינויים העולמיים בכלכלה על ענף ההיי-טק הישראלי, חשוב שגוף ממשלתי בעל ראייה רחבה יבחן את האתגרים העומדים לפני תעשיית ההיי-טק בישראל, יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים לשימור היכולות וההובלה של ישראל בענף זה". כך ממליץ (יום ב', 23.3.20)
מבקר המדינה, מתניהו אגנלמן. הדוח נכתב לפני משבר הקורונה, אך להמלצותיו יש משנה חשיבות כאשר המשק העולמי צועד לקראת מיתון משמעותי.
אנגלמן - לשעבר מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה - מוסיף: "כדי שפעילות מרכזי המו"פ הבינלאומיים לא תפגע בחברות מו"פ מקומיות, והיתרון הטכנולוגי של חברות ההיי-טק הישראליות בזירה העולמית יישמר, יש לראות כיעד לאומי את הגדלת היצע כוח האדם עם תארים מתקדמים במקצועות הרלוונטיים. השגת יעד זה מחייבת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לאקדמיה ואיגום משאבים". הוא גם ממליץ שרשות החדשנות תמצא היכן ניתן לשלב חרדים וערבים בתעסוקה בהיי-טק.
אנגלמן מתריע: "היקף ההשקעות הזרות בחברות ההיי-טק בישראל ותלותן בהשקעות אלה מחייבים את הגופים הרלוונטיים לבחינה מעמיקה של נושא זה, ובכלל זה לבחינת כלים שייתנו מענה אסדרתי אם יצומצמו ההשקעות הזרות בתעשיית ההיי-טק הישראלית, לרבות עידוד הקרנות של הגופים המוסדיים הישראלים להרחיב את השקעותיהם בענף זה". ליקויים נוספים בהבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של ישראל:
- תוכניות הממשלה לאיוש משרות פתוחות במקצועות ההיי-טק אינן נותנות מענה מספק לבעיה של מחסור בעובדים מקצועיים.
- בשל הקושי בהעברת ידע בין האקדמיה לחברות, בתעשיה לא מתורגם מלוא הידע האקדמי למחקר יישומי.
- רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב טרם סיימו לגבש תוכנית ישימה, אשר תביא למיצוי הידע אשר נוצר במחקרים של האקדמיה ושל מערכת הבריאות.
- חרף מאמצי רשות החדשנות ומשרד הכלכלה לקדם תהליכים חדשניים בתעשיות המסורתיות, הביקוש לסיוע שנותנת הרשות לתעשיה לשם הטמעת טכנולוגיות חדשניות עודנו נמוך.
- מועצת רשות החדשנות טרם החליטה לקדם את המו"פ בתחום המסחר, על-אף הפריון הנמוך בענף זה בישראל לעומת מדינות OECD וענפים אחרים בתעשיה המקומית.
