שני הכובעים שחובש היועץ המשפטי לממשלה בישראל - פרקליט הממשלה וראש התביעה הכללית - הם חריג בנוף המשפטי הבינלאומי. אפילו באנגליה, שהביאה לעולם את כפל התפקידים, הוא אינו קיים עוד. אין זה, כמובן, החריג הישראלי היחיד בנוף המשפטי העולמי: גם שיטת הוותק, שעל פיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון מתמנה אוטומטית לנשיאו, היא במידה רבה "פטנט" כחול-לבן.
נראה כי לשימור הייחודיות הזו יש די חשיבות למערכת המשפט, כדי ששופט נכבד כמו סגן נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מישאל חשין, יאיים בגדיעת ידיים למי שינסה לשים לה קץ וכדי שפרקליט המדינה המעונב, משה לדור, ישלח בתפוצת נאט"ו מכתב היסטרי בן 20 עמודים, המשמיץ את השר הממונה עליו.
לפיכך, אם יש דבר חיובי אחד בהקפאת התוכנית לפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה - הרי שהוא פתיחת דיון ציבורי ענייני בשאלת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, ללא נקיטת ההפרדה המתלהמת והילדותית בין "בני אור" ו"בני חושך".
בדיון כזה יתברר במהרה, שכפל התפקידים של היועץ המשפטי לממשלה מנוגד לשכל הישר ומנוגד לדרך הישר.
לשכל הישר הוא מנוגד משני טעמים: הוא טומן בחובו עומס יתר, שכן העם היהודי, ברוך השם, אוהב להתדיין (ולראיה, מספר עורכי הדין בישראל קרוב למספרם ביפן) ולראש התביעה הכללית יש די תעסוקה, גם מבלי שיהא עליו להשיב לעתירות לבג"צ באשר לייצוג מיעוטים במגזר הציבורי, להגיש חוות דעת משפטיות על מיקום אנטנות סלולריות ולבדוק את השלכות פעילות צה"ל ברצועת עזה בראי המשפט הבינלאומי; הוא טומן בחובו מומחיות לקויה: בעוד שהממשלה זקוקה למומחה במשפט אזרחי ומִנהלי, התביעה זקוקה למומחה במשפט פלילי. מאחר שקשה להתמחות בו בזמן בשני התחומים, התוצאה היא חולשה באחד מהם. כשם שחולשתו של
מני מזוז בפלילים נחשפה בפרשת משה קצב, עלולה חולשתו של יועץ משפטי "פליליסט" להתגלות במשפט המנהלי.
כפל התפקידים מנוגד לדרך הישר משום שהוא טומן בחובו ניגוד אינטרסים: היועץ, שמונה לתפקידו על-ידי שרי הממשלה, הוא זה שאמור לפקוח עליהם עין כראש התביעה הכללית; אותו אדם המסב איתם לשולחן הממשלה, הוא זה שנדרש מעת לעת לסוגיית העמדתם לדין. אין מדובר באפשרות תאורטית בלבד: מני מזוז, למשל, התבקש להכריע בתיק "האי היווני" חודשים ספורים לאחר שמונה בידי ממשלת אריאל שרון ליועצה המשפטי.
יש הטוענים, כי דורות של יועצים משפטיים מוצלחים כאהרן ברק, יצחק זמיר ומני מזוז מעידים כאלף עדים על החיוניות שבשימור התפקיד כמות שהוא: If it ain’t broke, don’t fix it (אם זה לא שבור, אל תתקן אותו), כפי שהאמריקנים נוהגים להגיד. אבל לא רק שאפשר, כי היועצים הללו היו מוצלחים למרות כפל תפקידיהם ולא בגללו, אלא שדי בחשד שעלה (והסתיים בלא כלום) מפרשת "בר-און-חברון" כדי לקבוע, שאל לנו לחכות למקרה שהאובייקט "יישבר" או שימונה יועץ משפטי לממשלה בלתי ראוי.
ההתנגדות לפיצול בחוגים המשפטיים נובעת בעיקרה מן החשש מפני החלשת המערכת המשפטית. ייתכן שחשש זה מוצדק, וייתכן שיש מי שרואים צל הרים כהרים. כך או כך, חייבת להימצא דרך ראויה יותר להגן על מערכת המשפט מפני הפוליטיקאים מאשר להיאבק נגד זכותם למנות את ראש התביעה הכללית; על המעוניין בעצמאותו של ראש התביעה הכללית להרחיקו ת"ק פרסות משרי הממשלה, לא להשאירו סמוך על שולחנם.
