על 3 פשעי אקרשטיין ועל 4 לא אשיבנו (ב')

אל פועלי אקרשטיין בירוחם, הלוחמים על זכויותיהם וכבודם כאנשים המתפרנסים מיגיע כפיהם, באו להזדהות ולהביע תמיכה עובדים וחברי ועדים ממפעל הזכוכית "פינציה", ממפעל התרופות "אגיס" ותושבים רבים מירוחם ומדימונה. על מפגן הסולידאריות המרשים ניכר ששורה גם רוחו של הנביא עמוס מתקוע, המתריס איתם כלפי משפחת אקרשטיין: "על שלושה פשעי אקרשטיין ועל ארבעה לא אשיבנו - על 24.70 שקל לשעה עבור עבודה פיזית קשה. על שלילת הזכות של הפועלים בירוחם להתארגן. על יחס מחפיר לאדם, שבעשר אצבעותיו ובזיעתו העשיר אותם". למרות שוועדת העבודה של הכנסת דרשה מחברת אקרשטיין תעשיות להיכנס למו"מ עם הוועד הנבחר של הפועלים בירוחם, הנהלת המפעל החליטה להתעלם מהדרישה. נוח לה לעמוד מול קבלן כוח-אדם - מוּל סוֹחֲרִים בְּעַבְדֵי כּוֹח אָדָם - שאין להם תביעות לזכויות סוציאליות. לכן נאלצים הפועלים מבוקר יום שני, 10.1.10, לחסום בגופם את שערי המפעל ולא לאפשר למשאיות להיכנס להוציא סחורה, למנוע מההנהלה להעביר שני קווי יצור לקבלן כוח-אדם, המספסר בזכויות עובדים ומשלם להם שכר רק בהתאם לשעות העבודה. יושב-ראש הוועד, בנצי צנגאוקר: "ההנהלה מנסה לעשות מחטף לפני החלטת בית המשפט, להפחיד עובדים ולהחליש את הוועד. אבל אחרי 20 שנה של עבודה במפעל - אין לנו מה להפסיד". העובדים המתבצרים במפעל וחברי הוועד הנבחר זוכים לסולידאריות ולתמיכה מדהימה. למרות החלטת הפועלים להתאגד ב"כוח לעובדים" - ארגון שראוי לכל המילים החמות על מסירות ודאגה לפועל - הגיעו אל המפעל פועלים וחברי ועדים ממפעלים באזור המאוגדים בהסתדרות הכללית. בלט בהם בבר מלול, יושב-ראש ועד "פיניציה", שאמר כי התנאים באקרשטיין הם בלתי-נסבלים והעובדים היו צריכים מזמן לנקוט צעדים לשיפור השכר, לשפר את תנאי הבטיחות (50 תאונות עבודה בשנה האחרונה!) ולהבטיח את זכותם של הפועלים להתארגן ולבחור ועד עובדים.