|
- הגנה מן הצדק, מהי? - תורת ה'הגנה מן הצדק' מקורה בהלכה הפסוקה, אך ברבות הימים היא נתווספה לספר החוקים, ונקבעה כטענה מקדמית. כך, נקבע בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 כי בית המשפט מוסמך לבטל את ההליך אם השתכנע כי יש בניהולו ובהגשת כתב האישום משום פגיעה ממשית בעקרונות של צדק והגינות. הוראת החוק שנזכרה אימצה באופן כללי את ההלכות שהתגבשו בפסיקה קודם לחקיקת החוק, ובראשן את המבחן התלת שלבי שנקבע בהלכת בורוביץ (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ). טענת ההגנה מן הצדק טעונה במקרים רבים הנחת תשתית עובדתית לשם ביסוסה. הנטל להנחת התשתית הראייתית מוטל על כתפי הטוען להחלת ההגנה.
- האם זכאים הנאשמים במקרה דנן ליהנות מטענת 'הגנה מן הצדק' - הם אינם זכאים ליהנות מטענה זו. טענת הנאשמים לחוסר יכולת כלכלית היא טענה כללית, שלא הוכחה באופן קונקרטי ביחס לכל אחד ואחד מן הנאשמים, והראיות שהובאו אינן פרסונליות. בא-כוח הנאשמים אף ציין בטיעוניו כי קיימות משפחות בודדות שהכנסתן מאפשרת להן לשאת בעלויות, אלא שלא פירט את זהותן של אותן משפחות ושל אותם נאשמים שהטענה לחוסר יכולת אינה חלה עליהם.
- מה קובע חוק העזר העירוני? - הוראות חוק העזר שואבות כוחן מהחוק המסמיך – פקודת העיריות. הפרק השנים עשר מגדיר את חובותיה וסמכויותיה של העירייה. בסעיף 233 באותו פרק נקבע כי: "עירייה תעשה בתוך תחומה בעניינים המפורשים בסימן ב'...". סעיף 236 המצוי בסימן ב' בפרק 12 בפקודת העיריות, מורה כדלקמן:
"(א) בעניין בנינים תעשה העירייה פעולות אלה:
(1) תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים;"
המחוקק הראשי, אם כן, מנה בין חובותיה וסמכויותיה של עירייה לפקח על תיקון בניינים, והסמיכה להסדיר נושא זה.
פקודת העיריות הסמיכה את מועצת העיר להתקין חוקי עזר, בסעיף 250 הקובע:
"מועצה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעירייה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על-פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל נכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה".
מכוח הסעיפים האמורים הותקן חוק העזר. חוק העזר נועד להסדיר את מימוש חובותיה וסמכויותיה של העירייה בכל הנוגע לתיקון מבנים לשם שמירה על שלום הציבור ומניעת סכנה.
בגדר חוק העזר הוטלה חובה על בעל בניין כהגדרתו בחוק העזר למלא אחר הודעת דרישה לתיקון ליקויים, חובה שהפרתה מבססת עבירה פלילית – סעיף 3(א) לחוק העזר. בנוסף, נקבע כי העירייה מוסמכת במקרה של אי מילוי הודעת הדרישה לבצע את העבודות בעצמה ולגבות מבעל הבניין את ההוצאות – סעיף 3(ג) לחוק העזר.
- מהי תכליתו של חוק העזר העירוני? - הנאשמים טוענים, כאמור, כי במקרה של חוסר יכולת כלכלית של בעלי הבניין, שורת הצדק וההגינות מחייבת שהעירייה תבצע את העבודה בעצמה, והתנהגות אחרת מצד העירייה מבססת פגיעה מהותית בעקרונות הצדק וההגינות. ברם, אליבא דשוטפת לימור מרגולין-יחידי פקודת העיריות מטילה על העירייה בראש ובראשונה חובת פיקוח ולא חובת ביצוע. "לצורך זה ממש הוסמכה העירייה להתקין את חוקי העזר. אכן, בחקיקה נזכרת גם סמכותה של העירייה לבצע את עבודות התיקון בעצמה, אלא שהסמכה זו נועדה לאפשר לעירייה לבצע בנסיבות המתאימות את העבודות, שהרי בהעדר הסמכה מפורשת לא הייתה לעירייה סמכות לבצע פעולות בנכסים שהם קניין פרטי, ואין בה כדי ללמד על חובת ביצוע המוטלת על העירייה.
- סמכות הביצוע של העירייה אינה מאיינת את 'זכותה' לנקוט בהליך פלילי - אין גם בעובדה שהוענקה לעירייה סמכות הביצוע, כדי להביא למסקנה כי קיומה של הסמכות מונע ממנה לנקוט בפעולות שהוסמכה להם על-פי דין כדי להבטיח את תיקון הליקויים – כגון נקיטת הליכים פליליים". עיון בנוסחן של ההוראות בחוק העזר מלמד כי סמכות העירייה לבצע את התיקון בעצמה היא סמכות משנית, רק לאחר שהדרישה אינה מקוימת כדין, ולאחר שמתגבשת הלכה למעשה העבירה הפלילית הנטענת. זאת ועוד, העירייה אינה נדרשת לשאת בעלות התיקונים, כך שהטענה שנשמעה לפיה במסלול החלופי יוסר העול הכספי מבעלי הבניין, אינה מתיישבת עם הוראות הדין. "כעולה מן המקובץ, בהתאם להוראות החוק, סמכות העירייה אינה ממעטת מחובת בעל הבניין לבצע את תיקון הליקויים ולשאת בעלותם, ואין בקיומה של הסמכות כדי לבסס מסקנה כי מתייתר הצורך בהליך הפלילי נגד מי שלא מילא את הודעת הדרישה". מסקנה זו מתיישבת עם תכלית החקיקה, שהיא שמירה על שלום הציבור ובטחונו בתחומי השטח העירוני. כדי להבטיח תכלית זו ניתנה לגוף השלטוני הסמכות לחייב בעל בניין לפעול בנכסו הפרטי, והרשות הוסמכה לפקח על תיקון הליקויים מבחינה מקצועית, ולאכוף את ביצועם.
- חוקי העזר העירוניים ככלי להגנתה על הציבור - כבר נפסק בע"פ 40/49 נחמיאס נ' היועמ"ש כי "היא [העירייה] נצטוותה... לנקוט צעדים לשם סילוק מפגעים וכו', ואין היא יכולה להצליח במשימה זו, אלא אם כן תיצור מערכת של חוקי עזר, אשר ימציאו לה את הכלים המשפטיים הדרושים לכך. עצם מתן חוקי העזר, על כל האיסורים והעונשין שבהם, הם הם, למעשה, הצעדים אשר העירייה חייבת לנקטם, כדי לבער ביעילות את נגע המפגעים".
- הזכות הקניינית טומנת בחובה גם חובות - "הזכות הקניינית – היינו הבעלות על נכס מקנה גם חובות, וביניהן חובת השמירה על הנכס במצב שאינו מהווה סכנה לבעל הנכס, לשכנים, לבניינים הגובלים ולציבור. חובה זו כרוכה מטבע הדברים גם בביצוע תיקונים במידת הצורך, ובנשיאה בעלויות התיקונים".
- האם האמצעים אשר עומדים לרשות העירייה מטילים עליה את חובת התיקון? - "הזכות הקניינית – היינו הבעלות על נכס מקנה גם חובות, וביניהן חובת השמירה על הנכס במצב שאינו מהווה סכנה לבעל הנכס, לשכנים, לבניינים הגובלים ולציבור. חובה זו כרוכה מטבע הדברים גם בביצוע תיקונים במידת הצורך, ובנשיאה בעלויות התיקונים".
- הטלת העלות על העירייה כרוכה ב'סיבוך' העירייה - "מעבר לכך, איני סבורה שיש הצדקה - על-ידי קבלת הטענה וביטול הלכה למעשה של המסלול הפלילי המהווה על-פי הדין את דרך המלך - לחייב את העירייה להפוך למבצעת בפועל של עבודות תיקונים ובנייה או לקבלנית, מבלי שיש ברשותה כוח אדם מקצועי זמין לביצוע העבודות, או מקורות תקציביים מוגדרים לשם כך. אין לשכוח כי תיקון ליקויים עשוי להיות כרוך גם בהוצאת היתרי בנייה במקרים מסויימים, ולעירייה אין כלל סמכות לבקשם בהעדר מעמד בנכס. מקובלת עליי גם טענת ב"כ המאשימה כי קביעה שיפוטית בדבר חובת העירייה לבצע את התיקונים בעצמה עלולה לחשוף אותה לתביעות כספיות ואחרות, ולחייבה לנהל הליכים משפטיים נגד התושבים לגביית הוצאותיה. בהעדר טעמים מיוחדים מבחינת האינטרס הציבורי במקרה קונקרטי, אין חובה בדין לחייב את העירייה לעשות כן, ואין הצדקה עניינית לחייבה"
- סיכומו של עניין - "לא מצאתי פגם בהחלטת העירייה לנקוט בהליכים פליליים נגד הנאשמים לאחר שלא קיימו לפי הנטען את הודעת דרישה. נחה דעתי בהסתמך על החומר שהוצג לפניי, כי העירייה נקטה בהליכים מכוח סמכותה על-פי דין, כדי להבטיח את האינטרס הציבורי בכללותו עליו הופקדה על-פי דין. לא נוכחתי כי ההחלטה להמשיך בהליכים אלה למרות מצבם הכלכלי של הנאשמים, ולא לבצע את התיקונים על-ידי העירייה, היא החלטה שרירותית, פגומה או בלתי מידתית, ואף לא החלטה העומדת בניגוד לתכלית החוק או לצדק וההגינות המהותיים".
- על הנאשמים ליטול הלוואות בכדי להסיר את חרב איום ההליך הפלילי מעל לראשם - "טרם סיום, אציין כי בנסיבות העניין דומה כי מסלול בו החלו הנאשמים או מי מהם לצעוד, בדרך של קבלת סיוע כספי בהלוואות בתנאים נוחים, והבעת רצון הלכה למעשה לפעול לתיקון הליקויים, הוא המסלול הנכון. בית המשפט התרשם מתגובת ב"כ המאשימה ומן התכתבות שצורפה, כי ככל שיקודם הטיפול במסלול זה, יעשה מאמץ כולל להתחשב בנאשמים ובקשייהם, וניתן יהיה בנסיבות המתאימות לייתר בסופו של יום את ההליך הפלילי. טוב יעשו הצדדים אם ידברו ביניהם לקידום מסלול זה תוך שיתוף פעולה".
|
