אלון ניצן

נשוי ואב לארבעה. תושב ניר בנים.

נולד וגדל במושב ניר בנים. אחד מארבעת ילדיהם של חנה ויחזקאל אלון, מראשוני המתיישבים בניר בנים. בוגר התיכון האזורי "באר טוביה". בתום לימודי התיכון יצא לשנת שירות בגרעין "עודד" של תנועת בני המושבים. במהלך שנת השירות שימש כמדריך נוער.

ב-1984 התגייס לצה"ל והחל במסלול הכשרה כלוחם בסיירת מטכ"ל. במהלך הכשרתו נתפס על ידי שוטרי משטרה צבאית שהכומתה איננה בכותפת, ובשל עבירת משמעת זו הודח מן המסלול (כחלק ממדיניות ענישה נוקשה שהנהיג הרמטכ"ל על עבירות משמעת). לאחר הדחתו הצטרף למסלול הכשרה כלוחם ביחידה מובחרת אחרת – מגלן. בתום המסלול יצא לקורס קציני חי"ר מטעם סיירת מטכ"ל ולאחריו שב ליחידה כמפקד צוות. ב-1989 השתתף באחד ממבצעי היחידה ועל תפקודו במבצע זכה בצל"ש הרמטכ"ל. כקצין בסיירת מטכ"ל נטל חלק במבצע חטיפת השייח' עובייד מלבנון וכן במבצע החילוץ של החייל החטוף נחשון וקסמן. כיהן בתפקידי פיקוד נוספים ביחידה בהם: מפקד פלגה וסגן מפקד היחידה וב-1988 מונה לתפקיד מפקד סיירת מטכ"ל. ב-2001 סיים את כהונתו כמפקד הסיירת, הועלה לדרגת אלוף משנה ויצא לחופשת לימודים בת שנתיים בארצות הברית. ב-2003 שב לישראל ומונה לתפקיד עוצבת חצי האש. ב-2005 מונה למפקד חטיבת עציון, חטיבה מרחבית באיזור גוש-עציון. במהלך מלחמת לבנון השנייה (2066) פיקד על כוח מיוחד של לוחמי סיירת מטכ"ל וסיירת שלדג אשר ביצע פשיטות בבקעת הלבנון (במסגרת מבצע בשם "חד וחלק"). ב-2007 קודם לדרגת תת אלוף ומונה להקים ולפקד על חטיבת ההפעלה המבצעית באגף המודיעין, יחידה שהוקמה בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה ונועדה לשפר ולארגן את זרימת המידע בין הדרגים השונים במערכי המודיעין. ב-2009 מונה למפקד אוגדת יהודה ושומרון. בתפקידו זה התמודד עם התנכלויות לו ולמשפחתו, מצד אנשי ימין קיצוניים, אשר כללו הפגנות מול ביתו ופגיעה ברכבו. בבסיס ההתקפות מימין עמדה טענה כי הוא עוין את המתיישבים ביהודה ושומרון, בין היתר בהשפעת רעייתו, עליה נטען (טענה בלתי מוכחת) כי היא פעילה בארגון השמאל "מחסום watch". ב-2012 מונה למפקד פיקוד המרכז, במהלך כהונתו, בעקבות חטיפת שלושת הנערים בגוש-עציון, יצא צה"ל למבצע נרחב בשטחי איו"ש בשם "שובו אחים". ב-2015 מונה לראש אגף מבצעים.