אתחיל דווקא מהסוף: בנסיבות שנוצרו בעת האחרונה, החלטתי למשוך את מועמדותי לכהן כדירקטורית בבנק לאומי ולהישאר בתפקידי כמנכ"ל הבנק.
רבות דובר ונכתב על מועמדותי לדירקטורית בבנק ולתפקיד יו"ר הבנק בהמשך. עד כה לא התבטאתי בפומבי בנושא זה, ואני חושבת שלאומי בלוג, כפלטפורמה אישית ובלתי אמצעית, הוא המקום המתאים ביותר להתבטא בנושא.
לאומי הוא הבית שלי. ב-19 השנים האחרונות אני נמנית על עובדיו הבכירים וב-15 השנים האחרונות אני מנהלת אותו. את תפקידי אני ממלאת מתוך שמירה קפדנית על כספי המפקידים וחובת הנאמנות שלי נתונה באופן מוחלט ללקוחות הבנק, לעובדים ולבעלי המניות שלו. לאומי הוא בנק חזק ויציב, עם מבנה הון איתן, מבנה הכנסות מגוון ואלפי עובדים נאמנים המשרתים את לקוחותיהם בנאמנות ובאהבה. בשל אלה עמד הבנק איתן במשברים, עולמיים ומקומיים כאחד, התמודד בהצלחה עם גאות ושפל ויצא מחוזק מכל אתגר.
את החלטתי להתמודד על תפקיד דירקטור בבנק, ולאחר מכן על תפקיד יו"ר הדירקטוריון, קיבלתי לאחר שהיו"ר הנוכחי,
איתן רף, הודיע על החלטתו שלא להמשיך לתקופת כהונה נוספת, ולפרוש מתפקידו כיו"ר הדירקטוריון בתום הקדנציה המסתיימת בקיץ הקרוב. איתן ואני מלווים האחת את השני ומכהנים זה לצד זו, כבר 15 שנים. יחסינו המצוינים השפיעו ומשפיעים לטובה על תפקודו של הבנק, וגם כשהיו חילוקי דעות, הרי שאלה היו על-רקע מקצועי ותמיד ידענו לקבל את ההחלטה המייצגת בראש ובראשונה את טובת הבנק. לאיתן שמורות זכויות רבות בהתעצמות הבנק ובהיותו הבנק המוביל בישראל, ואת התודות על פועלו הרב עוד נביע בהמשך. ניסיתי להניא את איתן מהחלטתו שלא להמשיך לכהונה נוספת, ורק משלא נענה להפצרותיי, החלטתי להתמודד על התפקיד.
עם קבלת ההחלטה, פעלתי כדין ובאופן שקוף. לא במחשכים עשיתי זאת, לא במסתור, לא בדרכי ערמה. פניתי באופן רשמי אל ועדת המניות של הבנק (המייצגת את מדינת ישראל) מילאתי טפסי מועמדות רשמיים ככל מועמד, פרסמתי את דבר מועמדותי ברבים, באופן גלוי ומבלי להסתיר דבר.
את החלטתי קיבלתי אך ורק מתוך רצון לתרום לשימור הצלחתו ויציבותו של הבנק ומתוך ראיית טובת לקוחותיו, עובדיו ובעלי המניות שלו. אלה עמדו תמיד לנגד עיני, לא פחות מששקלתי את טובתי האישית. כך נהגתי גם הפעם.
בניגוד לרושם שהודגש לאחרונה במקומות רבים, מינוי מנכ"ל לתפקיד יו"ר של אותה חברה, הוא נוהג לגיטימי, נפוץ, מתוכנן ומבורך, המקובל במאות ואלפי ארגונים, בארץ ובעולם, לרבות בנקים ובזכותו משכיל הארגון לשמר את הידע והניסיון הארגוני הנצבר. נוהג זה מגביר מחד את יציבות הארגון העסקי ובה בעת גורם גם להזרמת דם חדש ורענן לדרגי הניהול הגבוהים. מודל זה קיים והיה נפוץ גם במערכת הבנקאית, לרבות בבנקים בבעלות ממשלתית.
סוגיית המינוי שלי כדירקטורית אינה סוגיה משפטית במהותה. כל חיי, בכל תפקידי ובכל מקום בו שירתתי, נהגתי עפ"י החוק, וברוח החוק. נאמנה לדרכי ולערכי, לא אעשה דבר שיש בו ולו ספק של הפרה של חוק או תקנה כלשהי. אם קיימת מחלוקת על פרשנות משפטית, הרי שבית המשפט הוא המקום הראוי לבירורה.
בנסיבות שנוצרו החלטתי כי עדיף שאסיר את מועמדותי לתפקיד דירקטור בבנק לאומי. אני עושה זאת מתוך דאגה לבנק, ליציבותו, ולדרכו, ומשום שטובת לקוחותיו ועובדיו חשובה בעיני. מבחינתי תפקיד היו"ר איננו תכלית שאין בילתה, אלא אבן דרך משמעותית אשר מהווה המשך לפועלי, בה יכולתי להעמיד לטובת העניין מיכולותיי ומניסיוני.
הנהלת בנק לאומי היא הנהלה חזקה, יציבה ומצליחה. שאלת מבנה הבעלות העתידי איננה חדשה והנהלת הבנק הוכיחה כי היא ממוקדת ונחושה לפעול לטובת הבנק ולהצלחתו. סוגיה זו לא השפיעה על ביצועיו של הבנק ולא אתן שתשפיע.
כמנכ"ל הבנק, אמשיך להוביל בנאמנות, באחריות ובמקצועיות את הבנק לטובת ציבור בעלי העניין בו כפי שעשיתי עד כה.
