פעילות פוליטית
קורן הינה בת למשפחת פעילי ליכוד וב-2001 הצטרפה בעצמה כחברה למפלגה. התמודדה בבחירות המקדימות בליכוד לקביעת רשימת מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת ה-18 (2009) וכן בבחירות לכנסת ה-19 (2013), בשתי מערכות הבחירות סיימה במקום לא ריאלי ברשימת המפלגה.
בשנים 2012-2010 שימשה כמנהלת לשכתו של גלעד ארדן, כאשר זה כיהן כשר לאיכות הסביבה. בשנים 2013–2015 כיהנה בתפקיד היועצת משפטית לסיעת הליכוד בהסתדרות העובדים.
בבחירות המקדימות בליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-20, זכתה בשריון המיועד לנציג מחוז מישור החוף ושובצה במקום ה-28 ברשימת המפלגה. בבחירות לכנסת ה-20 זכתה מפלגת הליכוד ב-30 מנדטים והיא הושבעה כחברת כנסת.
בכנסת ה-20 כיהנה כסגנית יושב-ראש הכנסת (עד יוני 2016). כמו כן כיהנה כיושבת-ראש ועדת משנה לעניין הרפורמה בבריאות הנפש וכחברה בוועדות: ועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
כמחוקקת היתה פעילה בפרשת היעלמותם של ילדי תימן ובמסגרת זו יזמה את הקמתו של מאגר דגימות דנ"א (בשיתוף חברת MyHeritage), אשר נועד לאפשר לאתר קשרים גנטיים בין ילדים מאומצים ובין משפחות החושדות כי ילדיהן נחטפו. כמו כן יזמה מספר הצעות חוק בעניין זה, בהן: הצעת חוק אשר תאפשר לעובדים סוציאליים לחשוף פרטים מתיקי אימוץ בפני משפחות מעדות תימן, המזרח או הבלקן אשר ילדיהם אומצו בשנים 1954-1948 והצעת חוק אשר תאפשר לאסוף דגימות גנטיות מקברים על מנת לאושש או להפריך קיום קשר גנטי בין ילדים מאומצים לבני משפחות החושדים כי מי מילדיהן נחטף. בפברואר 2017 מונתה ליושבת-ראש ועדת כנסת מיוחדת שהוקמה לחקר הפרשה - הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן. במסגרת דיוני הוועדה פעלה לפרסום מידע רלוונטי לפרשה מארכיוני המדינה.
כחברת כנסת כיהנה כאחת מנציגות הכנסת בוועדה למינוי שופטים. במהלך כהונתה התעמתה עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וטענה כי הרכב הוועדה ובפרט הנציגות הניתנת למערכת המשפט מובילה מחד למינוי שופטים מקורבים לשופטי בית המשפט העליון ומאידך לאפליה נגד מועמדים ממוצא מזרחי. כחברת הוועדה הצהירה בגלוי כי היא פועלת לקידום מינויים של שופטים בני העדה התימנית ובני עדות המזרח ככלל וכן לקידום מינויים של שופטים בעלי השקפה פוליטית ימנית.