ההתייחסות לתופעת המנהיגות הינה מאספקטים רבים ומגוונים. יש המתייחסים למימדי העוצמה והכוח כדבר המשפיע על המנהיגות, כמו ברנס אשר חקר התופעה בקרב נשיאי ארה"ב.
יש אשר מתייחסים לאלמנט המוטיבציה כמו פופר, אשר לטענתו המוטיבציה, ההנעה משפיעה על אופן ניצול משאבי הכוח. לדידו המנהיגות הינה בראש ובראשונה גורם המשפיע על המוטיבציה של האנשים. (פופר, 2004).
ברנס הוסיף, כי יש להבחין בין מנהיגות (LEDERSHIP) לבין שלטון(RULERSHIP) דהיינו בין ציות לסמכות רשמית, פורמלית לבין קבלת הסמכות (פופר, 2004) בשל כיבוד המנהיגות מתוך בעצם
קבלת הלגיטימציה של אותו מנהיג, כפי שציין וובר.
בחקר המנהיגות קיימות מספר גישות עיקריות:
גישת התכונות - המתייחסת לתכונותיו המולדות של המנהיג החוקר העיקרי, הטוען לכך - סטוג'דיל.
מרקס רואה במנהיג כחזות הכל, אישיות רבת-עוצמה המשפיעה.
הגישה המצבית - המתייחסת למנהיגות כגורם המושפע מנסיבות, ממצב מסוים המסביר ההתרחשויות, על-פי חפץ.
וובר טוען כי קיימות תכונות אובייקטיביות ברורות והוא רואה במנהיג בעל תכונות אובייקטיביות ברורות המאפשרות לו להנהיג. (אייזנשטאט,1968).
חלוקה נוספת הנה בין: מנהיגות מעצבת משנה - המשנה התייחסות מעצבת החברה, לבין מנהיגות מתגמלת - מנהיגות שהיא יותר עסקית ו/או עסקנית המשמרת ומתחזקת הארגון באמצעות תגמולים.
המנהיגות המעצבת המשנה או "המתמירה" מלשון תמורה, שינוי, אינה כה שכיחה במחוזותינו. המנהיג המעצב, כפי שציין ברנס, אינו מניע המונהגים להסתפק בצרכים הנמוכים בסולם מסלאו, אלא לשאוף להשיג הגשמה עצמית שהיא הרמה הגבוהה ביותר בסולם, כפי שמציין פופר, (פופר 2004). הוא שואף לרמה ערכית גבוהה ביותר(קולבי וקולברג, 1987).
חשוב גם לציין היחס בין המנהיג למונהגים והקשר ביניהם, בהקשר זה הטיפולוגיה של הופשטדה, יכולה לסייע באבחון על-פי ארבעת המרכיבים שהוא מונה:
א. מרחק הכוח - המידה שבה חברי תרבות מסוימת מקבלים העובדה שכוח מתחלק בצורה בלתי-שווה. למשל: בין המנהיג למונהגיו או בין חברים בקבוצה.
ב.
אינדיבידואליזם/קולקטיביזם - ההבחנה בין המגמה הקולקטיביסטית לבין המגמה האינדיבידואליסטית המתייחסת אל הפרט.
ג. הימנעות מעמימות - דהיינו התייחסות למצבים מובנים ושאינם מובנים.
ד. נשיות/גבריות - האם ההתייחסות בשמות תואר גבריים או נשיים בפעולות המזוהות יותר כנשיות או כגבריות בעלות מימד פחות רגיש ויותר אגרסיבי.
אבחנה נוספת הינה בין: מנהיגים חיוביים ומנהיגים שליליים - למשל ההבדל בין מהטמה גנדי לבין היטלר, הראשון חיובי לעומת השני, המנצל את הכריזמה שלו בהיבטים שליליים מעיקרם.
כמו-כן חשוב להתייחס להיבטים פסיכולוגיים - להתפתחות המנהיג, למשל עבודתו של אריקסון על שלבי הצמיחה של האדם מינקות ועד בגרות.
כן חשובה תכונת "הכריזמה" כגורם ההנעה המוטיבציה של המונהגים לביטוי עצמי: חשיבות ההתנהגות של המנהיג וכיצד משפיעה על הקבוצה החברה.
גם לחזון המנהיג - מהווה מרכיב חשוב בגיוס המונהגים.
אלמנט נוסף הינו "טווח המנהיגות": קירבה לעומת עליונות המנהיג - כלומר קירבתם של המונהגים אליו או ההיפך, ריחוקם ממנו. דבר המסייע ביצירת וחיזוק זהויות - על-ידי המנהיג כלפי אלו הנוהים אחריו (שמיר, 2004).
אבוליו מתייחס לטווח המנהיגות כגורם להעלאת האפקטיביות של היחיד הקבוצה והארגון.
החלוקה היא לקטגוריות: מנהיגות מעצבת, מנהיגות מתגמלת, ואי-מנהיגות, בבחינת "שב ואל תעשה".
כאשר הרעיון הוא כי קיימת היררכיה של מנהיגות בה הרמה הגבוהה ביותר זו המנהיגות המעצבת, המשמשת מודל לחיקוי, לעומת המנהיגות האדישה "שב ואל תעשה", שזו הרמה הנמוכה ביותר בהיררכיה.
בארנס מציין, כי מנהיגות מעצבת מצליחה לגרום לאנשים המונהגים על-ידה לוותר מרצון על השגת רווחים אישיים לטובת השגת רווחים קבוצתיים. דרגה כזו של הקרבה מתרחשת בדרך-כלל כאשר חברי הקבוצה מזדהים עם יעדיו ומטרותיו של המנהיג. (אבוליו, 2004).
לבסוף, הסימביוזה בין מנהיגות וערכים:
"מנהיגות היא תהליך דינמי של הנעת אנשים לביצוע משימות לאורך זמן" (גונן, 2004).
מנהיגות אינה קיימת למען עצמה, וכל מנהיג המוביל אחריו אנשים מנסה להשיג מטרה כלשהיא.
דהיינו: המטרות גזורות מהעולם הערכי של אותו מנהיג. המנהיגות הינה תופעה חברתית המושפעת מערכיו של המנהיג (גונן, 2004).
הבסיס הערכי נשען על שלושה בסיסים: פורמלי, פונקציונלי ורגשי. הרי כבר ציין ויקטור פרנקל, כי "האדם מחפש משמעות" (פרנקל, 1963). המנהיג מעניק לו המשמעות על-פי הערכים אותם הוא מוצא לנכון כנכונים. בניס מוסיף, כי המנהיג הוא "אדריכל חברתי". (בניס, 1976).
מנהיגות הינה למעשה מודל חיקוי והזדהות עבור המונהגים בהתאם למטען הערכי של המנהיג, זאת כמובן אם קיים מטען ערכי או שמא מדובר ב"עגלה ריקה", או ב"כלי ריק" ואז ההשפעה היא בעייתית.
"תפקידו של מנהיג הוא להוביל את ההולכים אחריו מהיכן שהם נמצאים - אל מקום שלא היו בו מעולם". (הנרי קיסינג'ר).
אבל מה קורה שהמנהיגים אינם יודעים אנא נפנה?
