|
- הנאשם 2 כתב באינטרנט מאמרים בכדי לקעקע את אמינות האתר 'ויקיעפולה' שבבעלותו של הקובל - אשר היה מעורב פוליטית לטובת מועמדים מתחרים ופרסם השמצות ודברי בלע כלפי הנאשם 1 ומועמדותו.
- האם המאמרים שכתב הנאשם עולים כדי לשון הרע? - הנאשם כתב באתרו, 'ארטיקל', מאמר שנשא את הכותרת "ויקיעבריינים" אשר הובא לעיל. לטענת הקובל, הדברים שנכתבו באתר זה מציגים אותו כ"אדם מושחת ונטול רסן אשר הקים במה להשמצות פרועות נגד אנשי ציבור", בתוספת רמיזות כי אינו עוסק בעריכת דין מסיבות עלומות, וזאת על-מנת להשחיר את דמותו ולהציגו כרמאי. השופט טרסי מוצא כי על פני הדברים אין במאמרים הללו כל רמז לטענה בדבר היותו של הקובל אדם "מושחת" או "נטול רסן". יש לזכור כי הדברים נכתבו על-רקע מערכת הבחירות הפנימית, לקראת בחירת מועמד הליכוד לראשות עיריית עפולה, במסגרת הבחירות המוניציפליות בשנת 2008. הנאשם 1 היה באותה תקופה אחד המועמדים בבחירות הפנימיות הללו, ואילו הנאשם 2 שימש כיועץ התקשורת שלו. חרף טענתו של הקובל כי לא הייתה לו כל שליטה בתכני האתר "ויקיעפולה", למעשה הייתה לו – ולמי שהוא בחר – הרשאה מיוחדת לאתר, בעוד שלאחרים לא הייתה כל הרשאה מיוחדת להיכנס ולערוך תכנים באתר זה ועל כן הוא לא יכול להסתתר מאחורי היות האתר "אתר פתוח לכל". הוכח במהלך המשפט כי הקובל פתח את האתר "ויקיעפולה" – בו שלט כאמור, בכדי לתמוך במתחרים של הנאשמים 1 ו-2 במערכת הבחירות הפנימית. בחקירתו הנגדית הודה הקובל כי פרסם גם מאמרים מפרי עטו באתר, מאמרים אשר עיתוני עפולה לא רצו לפרסם היות שהנאשם 1 הוא תורם גדול להם. עוד הודה הקובל כי פעל בהקשר זה בשליחותו של שלמה מליחי, מי שהתמודד נגד הנאשם בבחירות הפנימיות בליכוד, ואף הפנה אל הקובל את מר ירון מליחי, עובדו לשעבר של הנאשם 1, בדי שישמיצו בפני הקובל – במטרה שהסיפור יפורסם באתר "ויקיעפולה". הקובל הנחה את ירון מליחי להשיב לשאלותיו באופן מופרז ומוגזם כך שתצטייר תמונה שלילית במיוחד באשר לנאשם 1. עוד עולה מן הראיות שהוצגו בדיון המשפטי, כי הקובל פעל באופנים אחרים נגד מועמדותו של הנאשם 1, ובעד מועמדותו של מליחי לראשות עיריית עפולה מטעם הליכוד. על-רקע יריבות זו בין הקובל לנאשמים, ומעורבותו הפעילה בהשמצתם, יש לבחון את הטענה ולפיה הנאשמים הוציאו דיבתו רעה.
- האם מעשי הנאשמים נכנסים לגדרי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע? - סעיף זה קובע כי "המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת". הדברים שכתבו הנאשמים 1 ו-2 אינם עולים כדי לשון הרע. הכותרת "ויקי עבריינים" לא נועדה לרמז כי הקובל מעורב בעבירת פליליות, אלא כי האתר עצמו ביצע עבירות של לשון הרע, והרמיזה בגוף המאמר ולפיה הקובל אינו עוסק בעריכת דין "מסיבות עלומות" אינה אלא עקיצה ותו לא.
- האם התקיימה כוונה לפגוע? - דרישת ה"כוונה לפגוע" פורשה לפני שנים רבות בפסיקה בעניין ביטון נ' סולטן ונפסק שם כי "רק מפרסם שלהתנהגותו נלווה יסוד נפשי של שאיפה להשיג פגיעה, יחויב בפליליים לפי סעיף 6 לחוק". כלל הצפיות אינו חל בעבירות של לשון הרע (בניגוד לנפסק בעניין יפת), וזאת משום שההגבלה באמצעים פליליים על חופש הביטוי צריכה לחול בצמצום. נסיבות המקרה, בהתחשב בהיותו של הקובל איש ציבור (ראה להלן), ובהתחשב במכלול נסיבות המקרה (היות הדברים שפרסמו הנאשמים תגובה לדבריו של הקובל), הן לייחס להם "כוונה לפגוע".
- הקובל הינו איש ציבור - בעניין ביטון נ' סולטן קבע השופט ריבלין כי "ניתן לראות במי שנוטל חלק בפעילות פוליטית, תומך בפומבי באחד המועמדים, מפרסם מאמרים נגד מועמדים אחרים ונהנה מנגישות לאמצעי תקשורת רלוונטיים כ"איש ציבור" "השם עצמו בעין הביקורת הציבורית ואף נהנה מבמה ציבורית משלו". הקובל במקרה הנדון עונה על קריטריונים אלו.
- האם הדברים שאמר הנאשם 2 למוטי כהן עולים כדי לשון הרע? - הגם שהקובל גרס כי הנאשם 2 פנה ל"עשרות אנשים" הקשורים למוטי כהן, הוא לא זימן אף אחד מהם להעיד, וכל שהביא היה תמליל הקלטת שיחה שנערכה בין הנאשם 2 לבין מוטי כהן ובו משמיץ הנאשם 2 את הקובל באוזניו של מוטי כהן באומרו, בין היתר, כי הקובל הוא "אדם לא רציני, מטורף, ששום אדם המכבד את עצמו לא יעסיקו, במי שמוכן להשמיץ כל אדם אחר תמורת תשלום הולם ובמי שביצע בעבר עבירות סמים". דברים אלו עולים כדי 'לשון הרע', ברם כפי שיתואר בהמשך, הם לא נעשו 'בכוונה לפגוע'.
- האם הייתה 'כוונה לפגוע'? - הגם שדברים אלו עולים כדי "לשון הרע", אין בהם משום "כוונה לפגוע". בין היתר, לא הוכח שהשיחה הגיעה לאוזני "שני בני אדם או יותר, זולת הנפגע", כדרישת החוק, וסבירה טענת הנאשם 2 שווידא, טרם שוחח עם מוטי כהן, כי איש אינו נוכח ברכב של מוטי כהן (ניתן להניח כי הנאשם 2 אשר היה מודע לחוק איסור לשון הרע ביקש שדבריו יגיעו לתהודתו של מוטי כהן בלבד). אין נפקא מינה כי בתו הקטנה של מוטי כהן נמצאה עימו ברכב, שכן הגם שפורמלית, הדברים הגיעו כך "לתהודתם של שני בני אדם", הרי "בהיעדר כל ראיה לכך שמדובר במי שהנה בוגרת דיה על-מנת להבין במי מדובר ואילו תכונות מיוחסות לו, אין לראות בבת כמי שהייתה יעד לפרסום... בהתחשב בכך שגילה של הבת לא הוכח, זכאי הנאשם 2, לכל הפחות, ליהנות מהספק בהקשר זה".
- בנסיבות המקרה הנאשם 2 מילא את חובתו המקצועית, ועל כן גם מטעם זה לא פעל מתוך 'כוונה לפגוע' - זאת ועוד – גם נסיבות המקרה – קרי – פנייתו של הנאשם 2 על-רקע הקמפיין שפתח הקובל נגדו – אל מוטי כהן, ואזהרתו כי "עלול להיגרם למוטי כהן נזק תדמיתי אם יעסיק את הקובל" – צריכה להיות מובנת בנסיבות אשר תיאר הנאשם, כי "לנוכח לנוכח היכרותו עם פועלו של הקובל באתר "ויקיעפולה" ובכלל, עמדתו המקצועית הייתה כי חובתו הייתה להציג את עמדתו זו בפני מעבידו". לזאת ראוי להוסיף כי הנאשם 2 אף הפציר באיש שיחו לבדוק את אמיתות טענותיו כלפי הקובל באמצעות גורמים נוספים, ולא לפטר אותו אך בשל חוות דעתו השלילית על הנאשם 2. בנסיבות אלה ודאי שלא הוכח ברמה הנדרשת בפליליים כי השיחה נוהלה מתוך מטרה ושאיפה ספציפית לפגוע בקובל, וגם אם מובן היה לנאשם 2 כי השיחה עלולה ואף צפויה ברמת ודאות גבוהה לפגוע בקובל, אין כלל הצפיות חל בהקשר זה, וזאת בשל הלכת ביטון נ' סולטן.
- האם הנאשם 1 אחראי ב'אחריות שילוחית' לפרסומים שביצע הנאשם 2? - מעצם זיכויו של הנאשם 2 מן העבירות שיוחסו לו, מתחייב אף זיכויו של הנאשם 1. בכל מקרה, לא קיימת "אחריות שילוחית" בפליליים", אלא אם כן מצויה בעניין זה הוראה מפורשת בחוק או קביעה מפורשת בהלכה הפסוקה.
- האם ביצע הנאשם 1 את העבירות עם הנאשם 2 כ'מבצע בצוותא' או כמשדל? - הקובל גורס כי היות שבינו לבין הנאשם 2 לא הייתה היכרות קודמת או סכסוך כלשהו, משפרסם הנאשם 2 את דברי לשון הרע בהיותו משמש כיועץ תקשורת בשכר לנאשם 1, מתחייבת המסקנה כי ביצע הפרסומים בידיעתו ועל-פי הנחייתו של הנאשם 1. טענה זו סבירה וייתכן בהחלט כי כך היו פני הדברים, אלא שאין די בכך לצורך ביסוס הרשעה בפליליים, מקום בו על המאשים להוכיח אחריותו של נאשם מעבר לכל ספק סביר. במהלך ההליך כולו לא הובאה כל ראיה ממשית לכך שהנאשם 1 הורה לנאשם 2 לפרסם את המאמרים שהוצגו לעיל, או שאפילו היה מודע לכוונתו של הנאשם לפרסמם. הנאשם 1 העיד כי מדיניותו בנוגע לקובל ולתעמולת הבחירות שניהל נגדו הייתה מדיניות של התעלמות מוחלטת, וכי הורה לאנשיו להימנע מלהגיב למעשי הקובל ולפרסומיו. לטענת הנאשם 1, הוא אף נזף בנאשם 2 לאחר שהתברר לו כי בניגוד להנחיותיו, פרסם הנאשם 2 את המאמר המדובר. הגם שבעניין זה קיימת סתירה בין עדויותיהם של הנאשמים, עמדו שני הנאשמים על הטענה כי הנאשם 1 לא הנחה את הנאשם 2 לתקוף את הקובל, ואף לא נתן מראש את אישורו לנוסח המאמרים שפרסם הנאשם 2.
- דבריו של ברק בעניין ביטון נ' סולטן לעניין הצורך לצמצם את החבות הפלילית בלשון הרע - "שימוש תדיר במשפט הפלילי לליבון סכסוכים אזרחיים אינו הולם את אופיים של הסכסוכים, אף לא את מהותה של האחריות הפלילית. דומה שהוא אף אינו מתיישב עם האינטרס הכן של הניזוק, אשר נדרש לעמוד בנטל הוכחה מוגבר וליהנות משיעורי פיצוי מופחתים תחת לפנות ל"דרך המלך" של התביעה האזרחית, שבמסגרתה ניתן במקרים מתאימים להטיל אף "פיצויים לדוגמא".
- רלוונטיות דבריו של ברק למקרה דכאן - "יפים דברים אחרונים אלה גם להליך שהתנהל בפני. מהתמליל ת/4א, המתעד שיחה שנערכה בין הקובל לבין הנאשם 2 ימים ספורים עובר להגשת הקובלנה, עולה בבירור כי הגשת הקובלנה הייתה אך אחד מסדרה של צעדים בהם נקט הקובל על-מנת לנקום בנאשם 2, על האמרות שהשמיע כלפיו באוזני מוטי כהן בשיחת הטלפון ת/1. מהתמליל עולה, כפי שאף טען הנאשם 2 בעדותו, כי הקובל פרסם בגנותו פרסומים משמיצים באינטרנט, איים להדפיס אוסף ההשמצות ולחלקו באזור מגוריו של הנאשם 2 והצהיר כי בכוונתו "לשגע" את הנאשם 2 "ולרדוף" אותו עד שיתנצל (ת/4א' עמ' 8 ש' 6-7). אלא שההליך הפלילי לא נועד לשמש ככלי משחק במסע הוונדטה של הקובל, וראוי כי הקובל ואחרים כמותו, גם אם לתחושתם האישית נגרם להם עוול, יתנו דעתם לכך וימנעו מעשיית שימוש בלתי ראוי בהליכי הקובלנה".
|
