X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  פסיקה
בבית החולים זיו בצפת נערך מעקב הריון לאם האם עודכנה במצוקה העוברית אך הוטעתה באשר לסיכויי העובר להוולד בריא הילד נולד עם מומים קשים תביעת הילד והוריו כלפי בית החולים נדחתה
▪  ▪  ▪
הולדה בעוולה? [AP]
המאבק שלה למשפט (א)
ענבל בר-און
רינת ברוך למדה משפטים ובקרוב תסיים את התמחותה * באמצעות ההפכותה לעורכת דין היא מתקנת את העוול שנעשה לה ולאחרים שכמותה * היא נאבקת על זכויותיהם של בעלי מוגבלויות לשוויון בתעסוקה ובחברה
לרשימה המלאה

הפיצוי על תסמונת שלא אובחנה בזמן: 1.5 מיליון
ענבל בר-און
זהו הפיצוי שנפסק לעזבון המנוח אשר נולד עם תסמונת נדירה אשר יכולה הייתה להיות מאובחנת בשבוע ה-22 להריון אלמלא התרשלות קופת החולים * "המנוח חי חיים של סבל ויסורים עד לפטירתו בגיל חמש וחצי"
לרשימה המלאה

התביעה הוגשה בשיהוי, נטל ההוכחה חזר לתובעים
ענבל בר-און
יולדת הגישה בחלוף 24 שנה תביעה בגין הולדה בעוולה * בית המשפט פסק כי חרף המצאותה בתקופת ההתיישנות, היא נקטה שיהוי רב * לא די בשיהוי זה בכדי להוביל לדחיית התביעה, אך כן די בו בכדי 'למחול' לשירותי בריאות כללית על עצם אובדן המסמכים
לרשימה המלאה

"ההורים הועמדו בפני דילמה קורעת לב, אך מול חובתם של הרופאים להציע ולהציג בפניהם את שתי האפשרויות, הייתה זו זכותם וחובתם של ההורים להחליט, ויש להצר על כך שהגורל אינה להם ולמערער. למערער יש שם שנתנו לו אביו ואמו, אך לא לכל נזק יש שם במשפט, ובמקרה דנן, נזקו של המערער נותר יתום". כך קבע (יום ד', 26.05.10) שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, בערעור שהגישו הוריו של ילד שנולד עם מומים קשים, על קביעת בית המשפט המחוזי כי בית החולים זיו בצפת אינו חב בחבות נזיקית בגין מומים אלו, משום שלא הטעה את ההורים.
לטענת ההורים, רופאי בית החולים זיו בצפת נמנעו מלמסור להם, כאשר נתגלה פיגור בהתפתחות העובר במהלך ההריון, כי יש סיכוי של 25% בלבד כי ילדם יוולד בלא מומים, וזאת אם יבחרו באופציה של ניתוח קיסרי. לטענתם, נמסר להם מידע שגוי כי ישנו סיכוי של כ 50% כי ילדם יוולד בריא ועל כן בחרו באופצית הניתוח הקיסרי.
ההורים גורסים כי לו ידעו כי הסיכוי כי הילוד יוולד ללא מומים עומד על 25% לא היו בוחרים באופציה של ניתוח קיסרי והיו בוחרים באופציה של המנעות מפעולה רפואית, אשר הייתה מובילה למותו של העובר ברחם אימו.
בית המשפט המחוזי דחה טענה זו, וקבע כי חרף העובדה שההורים הוטעו באשר לסיכויי העובר להוולד בריא - לא מתקיים קשר סיבתי בין מה שנמסר להם לבין החלטתם לבצע, בסופו של יום את הניתוח הקיסרי.
השופט יצחק עמית מבית המשפט העליון אימץ את מסקנת בית המשפט המחוזי ומצא כי גם אם ההורים הוטעו לחשוב שסיכויי הילד להוולד בריא עומדים על כ-50% ולא על 25%, מתנתק הקשר הסיבתי בין החלטתם לבין המידע השגוי שקיבלו ועל כן אין לחייב את בית החולים זיו בצפת בפיצויים.

עובדות המקרה

המערער, קטין יליד 19.10.95, נולד בניתוח קיסרי במשקל 633 גרם, כשהוא נזקק להחייאה ולמתן חמצן, הוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ ילודים ושהה בבית החולים למעלה מארבעה חודשים בשל פגות קשה. נכותו של המערער עומדת על 100% לצמיתות – הוא לוקה בפיגור שכלי קשה ופיגור פסיכומוטורי, לא מסוגל לדבר וללכת בכוחות עצמו, לא שולט על הסוגרים, מזונו כולל אוכל נוזלי בלבד והוא תלוי ויהא תלוי כל ימי חייו בעזרת הזולת.
הוריו של המערער עלו לארץ מאוקראינה בחודש אפריל 1995, כחצי שינה לפני הלידה. אמו של המערער הייתה במעקב הריון במרפאת נשים של שירותי בריאות כללית בקרית שמונה. בשלב מסויים של ההריון אובחן בבדיקת אולטרסאונד כי גיל ההריון לא תואם את גודל העובר. האם הופנתה ביום 17.10.95 לבית החולים "רבקה זיו" בצפת, אשר שייך למדינת ישראל, שם בוצע לאם אולטרסאונד נוסף ובבדיקה נמצא פיגור בגדילה תוך רחמית I(UGR – Intra Uterine Growth)). גודל העובר תאם גיל 24-25 שבועות למרות שגיל ההריון היה 30 שבועות + 3 ימים, דהיינו, פיגור בגדילה של בין חמישה לשישה שבועות. בבדיקה נמצא מיעוט מי שפיר, מיעוט תנועות עובר והיעדר זרימה דיאסטולית בעורק טבורי.
נוכח תוצאות הבדיקה אושפזה האם בבית החולים והוצע לה לבצע בדיקה נוספת, לה סירבה מחשש שהבדיקה תגרום לזירוז הלידה. ביום 19.10.95 הובהר להורי המערער על ידי רופאי המחלקה בבית החולים כי אם לא יבוצע ניתוח קיסרי העובר ימות תוך זמן קצר ביותר ואם יבוצע ניתוח קיסרי יש 50% שיוולד בריא ללא מומים קשים. ההורים הסכימו ליילד את המערער בניתוח קיסרי, וכאמור, המערער נולד פג והוא סובל משורה של מומים קשים.
המערער הגיש באמצעות הוריו תביעה נגד שירותי בריאות כללית ונגד המשיבה בעילה של הולדה בעוולה (wrongful life).
עו"ד עודד בולרו, בא כוחו של הילד, גורס כי התנהלותה הרשלנית של קופת החולים באה לידי ביטוי בכך שהרופא שניהל את מעקב ההיריון לא השכיל להפנות את אמו במועד לבית החולים או לוועדת העל המאשרת הפסקת הריון, על אף שהבחין בכך בבדיקות האולטרא סאונד.
באשר לבית החולים רבקה זיו בצפת, אשר מצוי בשליטתה ובאחריותה של מדינת ישראל, טען המערער כי התנהלותו הרשלנית באה לידי ביטוי בכך שרופאיו לחצו על ההורים לבצע את הניתוח הקיסרי והטעו את ההורים באשר לסיכוייו להיוולד בריא, שאילולא כן, היה נותר ברחם אמו ולא בא לעולם במומיו הקשים.
בית המשפט המחוזי קבע כי לא הייתה התרשלות במהלך ההריון, וגם אם היה, לא היה קשר בינה לבין הנזק. כן פסק בית המשפט המחוזי כי הרופאים השאירו בידי ההורים את הברירה בין הותרת המערער ברחם, מה שהיה מביא למותו תוך זמן קצר, לבין ביצוע הניתוח הקיסרי בניסיון להצילו. ההחלטה לבצע את הניתוח הקיסרי להולדת המערער נעשתה על פי בחירת ההורים, לא עקב "שכנוע" והצגת "תמונה ורודה" על ידי הרופאים, אף לא בשל הנתונים שנמסרו להורי המערער על ידי הרופאים.
על כך הגישו המערער והוריו ערעור לבית המשפט העליון – אשר במהלכו – הגיעו להסדר פשרה עם שירותי בריאות כללית, כך שהנתבעת היחידה נותרה מדינת ישראל – באחריותה השילוחית כלפי בית החולים זיו בצפת.

טענות הצדדים

טענות המערער
  • בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, רופאי בית החולים הפעילו על ההורים לבצע ניתוח קיסרי - ולראיה- ההורים עמדו בסירובם לביצוע הניתוח במשך יומיים ואך ורק ביום השלישי "נשברו" תחת לחץ הרופאים. טענתו המרכזית של המערער היא, שהחלטתם של ההורים לאפשר לרופאים ליילד את המערער בניתוח קיסרי, נבעה מהצגה מוטעית של נתונים שנמסרו להורים על ידי רופאי המשיבה. על פי קביעת בית המשפט המחוזי, חרף העובדה שלא נמסרו להורים נתונים סטטיסטיים מדויקים באשר לסיכויי הילד להוולד בריא, לא נתקיים קשר סיבתי בין כשל זה בהסבר לבין בחירתם ללדת את הילד. המערער חולק על קביעה זו וקובע כי לו נמסרו להורים נתונים סטטיסטיים מדויקים, הם לא היו מביאים את הילד לעולם.

קביעות בית המשפט

  • האם רופאי בית החולים זיו בצפת לחוצו על הורי המערער להסכים לניתוח קיסרי? - טענה זו נדחתה בידי בית המשפט המחוזי, אשר לפי ממצאיו, ההורים קיוו שההריון יסתיים בלידה תקינה ועל כן הסכימו לבצע את הניתוח הקיסרי, וסירבו לבצע את בדיקת ה OCT – בדיקה הבודקת את מידת החמצון כאינדיקציה לגבי המצוקה בה העובר שרוי, אך עלולה לזרז הלידה – ורק כשההריון עמד להגיע לקיצו- הבינו כי יש לקבל החלטה. אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שבעובדה.
  • האם הורי הילד נתנו את הסכמתם מדעת לניתוח הקיסרי? - בית משפט קמא קבע, כממצא עובדתי, כי המידע שהוצג להורים על ידי הרופא הוא קיומם של 50% סיכוי שהעובר יהיה בריא לעומת 50% סיכוי שהעובר יסבול ממומים קשים. ואילו הנתונים הסטטיסטיים הנכונים הם, כי מתוך 50% העוברים שישרדו 50% יהיו בריאים ו-50% יסבלו ממומים קשים. דהיינו, סיכוי של 25% בלבד ללידה של ילד בריא. מכאן נובעת טענת המערער: לא הרי סיכון בשיעור של 50% כסיכון בשיעור של 75%, ואילולא הנתונים השגויים שהוצגו בפני הוריו, שהניעו אותם להסכים לביצוע ניתוח קיסרי, הוריו היו מחליטים להותירו ברחם למותו והוא לא היה נולד במומיו הרבים. הפסיקה קבעה כי יש למסור למטופל את אותו מידע אשר חיוני להכרעתו. השאלה מה הסיכון שלמרות הניתוח הקיסרי העובר לא ישרוד, לא הייתה השאלה הקרדינלית מבחינת ההורים, שהרי ללא ניתוח קיסרי לא היה ספק שהעובר ימות ברחם. הנתון שהיה חשוב מבחינת ההורים באותה נקודת זמן קשה בה היו שרויים הוא מה הסיכוי לילד בריא, והתשובה שקיבלו - 50% סיכוי - היא פשטנית, אך נכונה דווקא מנקודת מבטם. אין לומר כי ההורים הוטעו בכך שנמסר להם נתון שגוי לפיו יש 50% סיכון שהילד יוולד בעל מום במקום 75% סיכון שיוולד בעל מום. הנכון הוא, שאכן היה סיכון של 50% שהמערער יוולד עם מומים קשים אם יישאר בחיים. ודוק: כאשר ב"הולדה בעוולה" עסקינן, הרי לפחות על מי מקצת הדעות, הנזק בא לידי ביטוי בחייו של האדם במומו הקשה, בבחינת טוב היה אילולא נולדתי משנולדתי, ואילו המוות אינו מהווה "נזק" שכן הוא האופציה "המועדפת" על פני החיים. לכן, הנתון החשוב מבחינת ההורים היה שיעור הסיכוי של הילד החי להיוולד בריא או בעל מום. הנתון של 50% שנמסר להורים היה אפוא נתון נכון ומכאן שהרופאים לא הפרו את חובת הגילוי. ומזוית אחרת של קשר סיבתי: אם ההורים היו מקבלים את ההסבר הנכון, לשיטתם, הרי שהסיכון שייוולד להם ילד הסובל ממומים קשים הוא בשיעור של 25% בלבד. יוצא שעל פי ההסבר שקיבלו ההורים, הסיכון ל"נזק" – בדמות ילד הסובל ממומים קשים – הוא כפול מהסיכון להתרחשותו על סמך המידע הנכון והמדויק שלא הוצג להורים. אם הסכימו ההורים לקחת סיכון של 50% שייוולד להם ילד שיסבול ממומים קשים אם יסכימו לניתוח קיסרי, קל וחומר שהיו מסכימים לכך אם הסיכון להתרחשות ה"נזק" – בדמות חיים של סבל בשל מומים קשים – הוא בשיעור של 25% בלבד. סיכומו של דבר, שאין קשר סיבתי בין ההחלטה שקיבלו ההורים לבין ההסבר שניתן להם.

תוצאת ההליך

הערעור נדחה

פרטי ההליך

- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
- בפני השופטים אליעזר רבלין, מרים נאור, יצחק עמית
- בשם המערער – עו"ד עודד בולרו
- בשם שירותי בריאות כללית – עו"ד אבשלום אלרום, עו"ד אסף אלרום
- בשם מדינת ישראל – עו"ד יצחק שפרבר

עא 143/08 בני חי קרצמן נ' שירותי בריאות כללית (ניתן: 26.05.10).
תאריך:  25/06/2010   |   עודכן:  25/06/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ילד שנולד עם מומים קשים לא יפוצה
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
קרים ואטומים כל כך הם השופט
גורלסקי  |  27/06/10 04:48
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
ביהמ"ש קבע כי גם אם חברה מספקת שירותים אשר יוחדו לעורכי דין, וזאת בניגוד לחוק, לא ישלל ממנה שכר הטרחה    פרשת פיצוי נמרץ - המשך השתלשלות האירועים
ענבל בר-און
כך קבע השופט ישי קורן במענה לטענתה של חברת 'קמור', אשר מחזיקה במקרקעין במשותף עם חברת 'אוטו-חן' בשיעור של 51%, כי בהיותה בעלת "רוב" המקרקעין היא רשאית לכפות את נוכחותה בהם על ה"מיעוט"
ענבל בר-און
זו הייתה תגובת ביהמ"ש בתגובה לבקשת מכון התקנים לחשוף זהותו של גולש, אשר נקב בשמות עובדי מכון התקנים אשר מקבלים שכר חורג, ואשר ככל הנראה, נמנה עם עובדי מכון התקנים
ענבל בר-און
אלמוני פרסם באתר שדכן מודעה שקרית ולפיה אבי רועי דוביצקי, אזרח תמים וישר "מחפש קטינות"    הפרסום הכוזב הוסר במהרה    דוביצקי תבע את "שדכן" בגין הדקות שבהן הפרסום התנוסס    בית המשפט דיבר גבוהה גבוהה על כבוד האדם אך פסק פיצוי במשורה
ענבל בר-און
ביהמ"ש קבע כי היות שתכלית כניסתה של המודלדובית לישראל היא בחינת כנות קשר הנישואין בינה לבין האזרח הישראלי המבקש, מניעת כניסתה תמנע מן הזוג כל אפשרות להוכיח את כנות כוונותיהם    על הביצה, התרנגולת, ועל ביהמ"ש אשר קטע את המעגל השוטה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il