הבשורה על-פי רבקה כרמי

השבוע התעוררה אוניברסיטת בן-גוריון לעידן חדש. החופש האקדמי אשר נחשב "פרה קדושה", "נשחט" בן-רגע. פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, פיטרה מרצה בשל הבעת דעה ובכך הוכיחה כי יש גבול גם לחופש האקדמי. פיטוריו של ד"ר ירוחם לויט הם בבחינת שינוי מהותי במציאות האקדמית. פיטורי מרצים על-רקע דעות מקוממות היו במשך שנים בגדר חלום באספמיה, והנה לפתע החלום הפך למציאות. בין תומכי הפיטורין - גדולי הליברלים. לפתע התברר כי חופש, אין פירושו אנרכיה. בפיטורין הוצבו הגבולות של הראוי והפסול. ומתוך כך נראה שזוהי השעה להציב גבולות גם להתבטאויות של מרצים הפועלים נגד מדינת ישראל בכלל ואוניברסיטת בן-גוריון בפרט. הטיעון המרכזי שבגינו פוטר ד"ר לויט, נגע להשמעת דעות אישיות שנמצאו פוגעות בחלק מהסטודנטים. אולם, לא רק ד"ר לויט פגע ברגשותיהם של סטודנטים. מרצים רבים אנטי-ציונים פוגעים בסטודנטים ציונים משרתי מילואים ואוהבי המדינה, כאשר הם מתבטאים בכיתות פעמים אינספור נגד מדינת ישראל, מכפישים את חייליה ומביעים הזדהות עם האויבים הקשים ביותר שלה. זכור במיוחד ד"ר ניב גורדון, אשר הגדיל לעשות ולא רק פרסם מכתב בו הוא קורא להחרים את האוניברסיטה עצמה, אלא גם השתתף אך לאחרונה בהפגנה אלימה נגד צה"ל, בה נשמעו קריאות הסתה נגד שר הביטחון והבעת תמיכה במשט הטרור לעזה. עמדות קיצוניות מסוג זה, החותרות תחת זכות הקיום של מדינת ישראל, נשמעות פעם אחר פעם בשיעורים שונים באוניברסיטה. אך קולה של פרופ' כרמי אינו נשמע והסטודנטים הם הנפגעים.