X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
חוק ההתיישנות קובע שתביעה מתיישנת בחלוף 7 שנים אלא אם כן הנך נכה צה"ל אשר חפץ לתבוע את משרד הביטחון אז התביעה תתישן בחלוף 3 שנים אלא אם כן...
▪  ▪  ▪
לרשות חייל שנפצע בקרב עומדות שלוש שנים לתבוע את אגף השיקום, אלא אם כן חלים החריגים להתיישנות [צילום: AP]
חבלה רשומה
ענבל בר-און
בתביעות אזרחיות ההתיישנות תתרחש בחלוף 7 שנים * בתביעות של נכי צה"ל נ' משרד הביטחון - בחלוף 3 שנים בלבד * אלא אם כן נתקיימה "חבלה רשומה" * הכל על "חבלה רשומה"
לרשימה המלאה

אחרי 37 שנה: ביהמ"ש עשה צדק עם נכה צה"ל
ענבל בר-און
המערער, אשר לקה במלחמת יום הכיפורים בתסמונת פוסט טראומטית קשה ביותר, לא יכל - מפאת מצבו הנפשי - להתמודד עם רשויות הצבא במשך 25 שנה * רק שכבגר בנו הבכור, הוא עודד אותו לתבוע הכרה בנכותו ככזו שנגרמה עקב המלחמה * ביהמ"ש קבע שיש לשלם לו תגמולים רטרואקטיבים החל מתום מלחמת יום הכיפורים
לרשימה המלאה

חייל שנחשף לקרינה הוכר כנכה צה"ל
רותי אברהם
חייל שנחשף לקרינה בשל מחדל וחלה במחלת הודג'קין הוכר לפנים משורת הדין כנכה צה"ל * השופט: לעיתים חייבים להפעיל גם רחשי-לב
לרשימה המלאה

האלוף עמוס גלעד דורש הכרה כנכה צה"ל
מירב לוי
כך חשף העיתון 'מעריב'; לטענת גלעד התרעותיו לפני סברה ושתילה, העבודה לצד אהוד ברק, הלילות ללא שינה והתזונה הבלתי סדירה פגעו בבריאותו; כיום עומדת נכותו על 25%; במסגרת הסכם פשרה הודיע נציג הפרקליטות כי תתקבל המלצת הרופא המומחה לפיה יש לקבוע לגלעד 65% נכות
לרשימה המלאה

בעוד שחוק ההתיישנות קובע הסדר כללי של התיישנות, חוקים שונים, כגון חוקים סוציאלים, או חוקים העוסקים במקרקעין, או בדיני עבודה, קובעים תקופות התיישנות שונות: כך לדוגמה ההתיישנות של תביעת חייל משוחרר כנגד אגף השיקום של משרד הביטחון להכרה בו כנכה צה"ל תחול בתוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק הנכים, תגמולים ושיקום, התשי"ט - 1959.
בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק ההתיישנות, טענת ההתיישנות אשר מועלית במסגרת חוק הנכים הינה טענה מהותית, אשר ניתן להעלותה בכל שלב של הדיון (ענ' (ת"א) 123/85 אברהם קרני נ' קצין התגמולים, פ"מ תשמ"ז(3) 260 (1986)), וקצין התגמולים אינו יכול להתנות עליה (ע"נ 1/91 אמיר אורי נגד קצין התגמולים, לא פורסם). עם זאת, הפסיקה בנושא חלוקה וברע"א 202/00 פלונית נ' קצין התגמולים, פ"ד נו(1) 649 (2001) נפסק כי קצין התגמולים מושתק מלהעלות את טענת ההתיישנות מקום בו הוא ויתר עליה ודן בתביעתו של התובע תגמולים לגופה, חרף טענת ההתיישנות.
כן נפסק כי בהיות טענת ההתיישנות טענת סף אשר חוסמת זכות מהותית, יש לפרשה בצמצום (וע' (ראשל"צ) 328/04 דוד דרור נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו (2005)), וכי חלה על קצין התגמולים חובה לנמק את דחיית התביעה בטענת התיישנות (וע' (ת"א) 275/05 טוטקלי גיל נ' משרד הביטחון אגף השיקום, פורסם בנבו (2005)).
לצד הוראות נוקשות לעניין ההתיישנות, קובע חוק הנכים חריגים למוסד ההתיישנות:
  • 32א. קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על-אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:
    (1) הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על-ידי חבלה רשומה;
    (2) ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
    (3) ההשהיה לא הביאה, ולא הייתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום  התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
    (4) ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.
    בסעיף זה "חבלה רשומה" - חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על-ידי המדינה או על-ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על-ידי שר הביטחון.
התנאים הינם מצטברים (ע"ש (ב"ש) 30/84 מויאל רבקה נ' קצין התגמולים, פ"מ תשמ"ו(2) 382 (1986)). נפסק כי היות ותכלית חוק הנכים הינה להיטיב עם נכי צה"ל ולגמול להם טוב על מסירותם למדינה, אין גבול עליון להתיישנות בהתקיים התנאים שבסעיף 32א לחוק (ע"א 203/85 בן ארי נגד קצין התגמולים, פ"ד מא (4) 133 (1987). ראה גם ע"א 685/82 (ר"ע 206/82) רוס נגד קצין התגמולים, פ"ד לז (3) 24 (1983)).
כיצד פירשה הפסיקה את שיקולי הצדק, אותו תנאי אשר מופיע ברישא של הסעיף?
בע"א (ב"ש) 1031/98 בנימין לוי נגד קצין התגמולים, תק-מח, 98(3), 4643 (1998) נפסק כי על קצין התגמולים לא לנהוג כצד לסכסוך כספי, אלא כנתבע שהוא רשות ציבורית ועל כן חב חובת נאמנות, גם בהיותו "צד לסכסוך", לתובע. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי מדובר בחיילים ושוטרים אשר סיכנו את גופם ואת חייהם למען המדינה ועל כן אין לנהוג בהם כב'בעל דין רגיל'.
הפסיקה פירשה גם את התנאים המופיעים בסיפא ל-32א לחוק.
בע"א 203/85 בן ארי נגד קצין התגמולים, פ"ד מא (4) 133 (1983) נקבע המבחן לקיומה של "חבלה רשומה" בשלושה: א. רישום המעיד על פגיעה בגוף ; ב. אירוע שגרם לפגיעה זו; ג. סמיכות זמנים בין האירוע שגרם לנכון לבין הרישום.
באשר לתנאי שבסעיף 32א(2) נפסק כי הגשת תביעה בחלוף 15 שנה (ע"א 203/85 בן ארי נגד קצין התגמולים, פ"ד מא (4) 133 (1987)) או עשרים שנה (ענ' (חי') 499/04 גרופר נתנאל נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים, פורסם בנבו (2008)) תקשה על בירור העובדות. עם זאת, נפסק כי חרף חלוף הזמן, תיעוד רב אודות נכות המערער יכולה להתגבר על מחסום הזמן (ע"א (ת"א) 4542/98 קמינסקי חנן נ' משרד הביטחון - אגף השיקום -קצין תגמולים, פורסם בנבו (2003)).
בתנאים שבסעיפים 32א(3) ו- 32א(4) כמעט ולא נדונו בפסיקה.

היחס בין מוסד ההתיישנות בחוק הנכים לבין הסדר ההתיישנות שבחוק ההתיישנות

האם הסדר ההתיישנות שבחוק הנכים מהווה הסדר שלילי לחוק ההתיישנות? האם סעיף 32א לחוק הנכים, אשר מייצר הסדר התיישנות ייחודי, מפקיע את תחולת חוק ההתיישנות?
בבג"צ 3410/07 העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב נ' שר הביטחון, פורסם בנבו (2008) נפסק כי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, ואשר עוסק בגילוי מאוחר של העובדות אינו חל על תביעות של נכי צה"ל כלפי משרד הביטחון, ובמקרה הספציפי שנדון שם: חייל משוחרר שלקה בהלם קרב וגילה זאת מאוחר, לא יוכל להגיש תביעה בחלוף תקופת ההתיישנות בהיעדר קיומם של החריגים המנויים בסעיף 32א לחוק הנכים. עם זאת, הובעה שם עמדה ולפיה מן הראוי שהחריגים להתיישנות שבסעיפים 8 ו-11 לחוק ההתיישנות יוחלו בהיקש על תביעות של נכי צה"ל.
ברוח דומה, בר"ע 166/83 אביבה בן הלל נגד קצין התגמולים, פ"ד לח (3) 166 (1984), נפסק כי הוראות סעיף 11 לחוק ההתיישנות לא תחולנה מקום בו עסקינן בנכה צה"ל אשר עקב מחלת נפש הושם עליו אפוטרופוס.

מקורות

עומר יעבץ חוק הנכים : חקיקה, פסיקה והבטים משפטיים, פרלשטיין גינוסר (1999)

תאריך:  23/07/2010   |   עודכן:  24/07/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
כאשר בית הדין הרבני הולך לקראת הבעל בענייני רכוש, ובית המשפט לענייני משפחה הולך לקראת האישה, כל צד מבקש שתביעת הגירושין תידון בערכאה "שלו"    התוצאה - הליך משפטי אחד, שתי סמכויות    הפסיקה חיפשה, וגם מצאה, פתרונות יצירתיים ל'מירוץ סמכויות' זה
ענבל בר-און
האם בתי הדין הרבניים כפופים לפסיקת בית המשפט העליון לעניין 'הלכת השיתוף'? וגם - האם נורמה שאינה מתכוונת להפלות יכולה להפלות? כל זאת ועוד בהלכת בבלי
ענבל בר-און
לא תמיד בתי המשפט יכולים להעניק לאזרח הקטן סעד בזמן אמת    לשם כך נוצר הסעד העצמי    עשיית דין עצמי תחת עינו הפקוחה של בית המשפט
ענבל בר-און
כאשר מעשה מזיק נכנס לגדרי עוולה פרטיקולרית, האם נשללת זכות התביעה בעוולת מסגרת? זו השאלה אשר הועלתה בפרשת כרמלי - הלכה מכוננת לעניין היחס בין עוולות מסגרת לעוולות פרטיקולריות
ענבל בר-און
בכדי להשית על מזיק פיצוי נזיקי על הניזק להוכיח קשר סיבתי בין העוולה לבין הנזק    בכדי להרשיע אדם בעבירת תוצאה יש להוכיח קשר סיבתי בין ביצוע העבירה לבין התוצאה האסורה    מהו אותו 'קשר סיבתי'?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il