בבחירות האחרונות קרמניצר היה מעין הרב עובדיה במרצ. הוא היה האיש שהחליט מי יהיו נציגי "התנועה החדשה" ברשימת מרצ. הוא מינה את חברתו לדעה המשפטית והפוליטית, את עו"ד טליה ששון. בזמנו, שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין הבטיח למנותו ליועץ המשפטי לממשלה.
כאשר הרב
עובדיה יוסף או
אביגדור ליברמן קובעים אישית, ללא שום הליך דמוקרטי, מי יהיו נציגי שס וישראל ביתנו בכנסת - הנמנים על שורות המכון לדמוקרטיה, שפרופ' קרמניצר הוא סגן היושב-ראש בו, מבקרים ופוסלים את התופעה, בשם עקרונות וערכים דמוקרטיים נעלים; אבל כאשר קרמניצר פועל בדיוק כמו הרב עובדיה יוסף ואביגדור ליברמן, זה "דמוקרטי".
פרופ' קרמניצר ועו"ד טליה ששון הפכו בפועל לעסקנים פוליטיים של מרצ. הציבור, ראוי שיידע שרוב הפרשנויות המשפטיות, הכביכול מזוקקות ומקצועיות, בנושאים שבמחלוקת ציבורית, נגועות בדעה פוליטית לגיטימית. אך ללא הסוואה והאליבי שהכל רק "משפטי".
ראוי שהציבור ידע כי המכון לדמוקרטיה שפרופ' קרמניצר הוא סגן יושב-ראש המכון (בתשלום), ממומן על-ידי תרומתו של המיליונר האמריקני ברנרד מרכוס. מכון פרטי שמייצר ניירות עמדה ומארגן כינוסים. מכון שהפך לאקדמיה להטפת מוסר ולמתן עצות למערכת הפוליטית, שבפועל אינה זקוקה להם.
בכל האוניברסיטאות ישנם חוגים ופרופסורים למדעי המדינה העוסקים בכל הנושאים שהמכון המיותר של פרופ' קרמניצר עוסק בהם. אפשר לחשוב שלפני פרופ' קרמניצר לא הייתה דמוקרטיה בישראל ולא היו אנשי מדע המדינה שהבינו את מהותה וצרכיה של ישראל, לאור תִפקודה הבעייתי בחברה מפולגת כמו שלנו.
"ניירות העמדה" של המכון ושל פרופ' קרמניצר הם לרוב מוּטים לכִּיוונים פוליטיים חד-צדדיים שמיועדים לשרת את האינטרסים של אותם הגופים שבהם תומכים פרופ' קרמניצר ועמיתיו.
