המחזמר הקלאסי "סיפור הפרברים" שעלה השבוע בבכורה בבית צבי בתיאטרון רמת גן הוא מעדן מלוטש, חגיגה לאוזניים ולעיניים. זהו עונג צרוף של מחול ושירה, מבוצע בידי להקת שחקנים צעירה ומרשימה. סיפור הפרברים נחשב לפסגת היצירה של המחזמר האמריקני. הופק על במות בכל רחבי העולם וגם היה לסרט קולנוע עטור פרסי אוסקר. המחזמר הוא גרסה מודרנית המבוססת על המחזה רומיאו ויוליה. הוא נכתב בידי ארתור לורנץ, על-פי רעיון של הכוריאוגרף הנודע ג'רום רובינס. המלחין והמנצח הדגול, לאונרד ברנשטיין, שבימים אלה מלאו 20 שנה למותו, חיבר את המוזיקה הבלתי נשכחת לשירים של התמלילן והמלחין הנודע סטפן סונדהיים, שמלאו לו 80 השנה. סונדהיים סיפר לאחרונה, כי שאיפתו הראשונית הייתה להלחין שירים למחזמר, וכי כתב עוד שירים למחזה שבסופו של דבר לא נכללו בגרסה הסופית. המחזה עוסק בשתי חבורות רחוב: הטילים - הג'אטס, והכרישים - שארקס. הראשונים הם אמריקנים ממוצא פולני ואילו יריביהם הם מהגרים בלתי רצויים מפורטו ריקו. במהלך מסיבה שכונתית ניצת סיפור אהבה בין מנהיג הג'אטס לשעבר, טוני, לבין מריה, אחותו של מנהיג השארקס – ברנרדו. העלילה סוחפת אותנו למלחמת כנופיות, אהבה בלתי אפשרית והטרגדיה של אותו קשר. במחזמר משובצים שירים ידועים שזה מכבר הפכו לנכס צאן ברזל בקלאסיקה של מחזות הזמר בעולם ובין היתר מריה, אמריקה, איזה יופי, סמל קרופקי והלילה. גם המחולות התוססים והייחודיים שחיבר ג'רום רובינס היו חגיגה לעיניים. מיכה לוינסון, מנכ"ל בית צבי ומבמאי הצמרת שלנו, אחראי לנוסח ההצגה ולבימוי המושלם, כשהוא מצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והדינמית. כארבעים שחקנים, זמרים, רקדנים ונגנים מעלים את המחזמר הססגוני והמלהיב. עיקר המחזמר הוא בתמונות המרגשות, בשירה ובכוריאוגרפיה. יאיר ורדי אחראי לכוריאוגרפיה כשלצידו עוזרים מיטל דמארי ויניב הדד. התוצאה היא מפגן של ריקודים ותנועה, קצביים וססגוניים. ישנן תמונות פחות דינמיות ואחרות שהן מלהיבות ביותר, בדרך-כלל הסצנות של ריקודי בני הלהקה, בנשף השכונתי או בשיא העלילה, כרקע לתמונות אפיזודיות כמו סרג'נט קרופקי. אחד משיאי המחזמר הוא ההעמדה של השיר עכשיו, או בנוסח המקורי הלילה, שבו נפרסים המשתתפים בפינות האולם והבמה ושרים את המוטיב החוזר. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית המרשימה שהפיקה מהמשתתפים, ודניאל שוורצמן שהדריך את המקהלה בכישרון רב. השחקנים המייצגים את החבורה הפורטוריקנית מדברים בעגה האופיינית ובהתחלה הדבר קצת מוזר ואולי צורם. במחשבה שנייה, אכן כך זה צריך להיות, והביצוע של המבטא הוא בהחלט מוצלח ולא חורג משטף המשחק. בית צבי ידוע בהפקות המוזיקליות המרשימות שלו. גם השנה השחקנים הם מוצלחים וכישרוניים וביניהם זמרים עם פוטנציאל מרשים ביותר. את התפקידים המרכזיים מגלמים מספר שחקנים, לסירוגין. מריה: נועה כרמל ויעל נחום הן מדהימות. נועה כרמל היא זמרת מקצועית מוכשרת, בעלת קול מקסים ומרגש. נועה מצליחה להפיק מהתפקיד יכולת משחק ראויה ומצטיינת. יעל נחום היא זמרת נפלאה ושחקנית משובחת. יש לה יכולות קוליות נהדרות. היא מגישה משחק אמין ומוצלח. טוני: יהודה אברון ועדי שיר הם נפלאים. יהודה אברון הוא זמר קלאסי עם יכולת שירה מצוינת. הוא שולט במיתרי קולו ובסולמות בצורה מעוררת השתאות. עדי שיר, זמר ושחקן מצוין, כשמו כן הוא – שיר אחד גדול. יש לו יכולת שירה מקצועית נהדרת והופעה מרשימה. משחקו – נפלא. ברנרדו: רן גוזי ולואיס דיאז. רן גוזי כמנהיג השארקס הוא שחקן טוב מאוד, בעל יכולת קולית משובחת. הוא יודע להגיש תפקיד בצורה מוצלחת ואמינה. גזרתו חטובה ודקיקה, אולי יותר מדי, אבל הופעתו יפה מאוד. לואיס דיאז הוא בעל מראה ומבטא מושלם לתפקיד. יודע לשיר וגם לשחק ובהחלט בעל פוטנציאל מרשים. אניטה: ליאור גלרון ומורן זפרני, פרפורמריות נהדרות. תפקיד אניטה הוא בדרך-כלל תפקיד הגונב את ההצגה. ליאור גלרון היא מוצלחת ומקסימה. ליאור, שהיא רקדנית מקצועית, שזכורה מלהטוטי הסאלטות מ"הבית שלנו", מוכשרת בשירה, במשחק ובתנועה. יש לה נוכחות מרשימה ומרגשת, במיוחד בסצנה בבאר של הדוק. מורן זפרני היא תוססת ונעימה. יש לה יכולת ווקלית, הגשה נפלאה ופוטנציאל רב. קולה ערב ובעל מקצב חי ודינמי. עומר זימרי כריף הוא שחקן מקסים עם יכולות מצוינות. הוא יודע להעמיד את התפקיד בצורה מקצועית ומכובדת. עומר, שהוא גם רקדן מוכשר ומקצועי, מצליח להפיק מן התפקיד דמות אמינה ביותר. כמו-כן יש לציין את דניאל סטופין כבעל הבאר, מרגש וכשרוני; פאולו אדוארדו מוארה בעל הופעה והגשה נהדרות; ישראל גולדרט המקסים; לירי אור פרפורמר מוצלח שמצטיין במיוחד בקטע על אודות סרג'נט קרופקי; מורן רוזן כג'ואי היא מוכשרת מאוד; עפרי גרין, דור אוחיון ואורטל אוחיון התוססות והכשרוניות; תמר בטלהיים הנפלאה והתוססת; ירדן מרחבי המוצלחת; עידן שמי הדינמי ובעל היכולת המצוינת; אדר חזן הנפלאה; אפי מרדכי בתפקיד הפי הוא כשרוני במיוחד; מתנאל בראשי ואסף בן לולו כאנשי המשטרה הם מוצלחים מאוד; ויטה חולודני הקצבית והנעימה; וכן צחי לוק, אושר בית הלחמי, יעל יקל, נופר ברקול, לירון ויגדור, שירן לגזיאל, רביב מדר, עידו שנון וסיון כהן, שמחוללים וכובשים את הבמה. התלבושות של ברק חודריאן מוצלחות ובמיוחד השמלות התקופתיות והמרהיבות של הבנות, התאורה המצוינת של עמיר ברנר, התפאורה הפונקציונאלית והמעולה של ערן עצמון, התרגום הוותיק של אהוד מנור המנוח שהזניק את המלל בכישרון עוצמתי, הניהול המוזיקלי המשובח של רוני וייס והנגנים עשור אלקיים, אסף פינקלשטיין, איתי שמעוני, רומן סטניסלבסקי ושליו נאמן הכישרוניים מאוד. המחזמר של סיפור הפרברים הוא קלאסיקה במיטבה ומיכה לוינסון הצליח להפיח בו חיים חדשים, תוססים ומרגשים, וזהו יום חג לאוהבי מחזות הזמר והישג בימתי נוסף למאגר המופעים של בית צבי.