חוות דעת ג'ורג' לונדון - פרשת הפנסיה הגרמנית

אני החתום מטה, ג׳ורג׳ לונדון, חבר באגודת האקטוארים של ארה״ב, ועובד כאקטואר בחו"ל משנת 1975, ובארץ משנת 1986. נתבקשתי ע״י הנתבעים 4-8,1-2 בת.א. 1043/00 בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, באמצעות ב״כ עו"ד מ. קירש, לתת חוות דעת על הנושאים המפורטים להלן. אני מוסר חוות דעת זו במקום עדות בבית המשפט. ידוע לי כי לדבר הוראות החוק הפלילי דין חוות דעת זו, כשהיא חתומה על ידי, כדין עדות בבית המשפט. 1. הקדמה על-מנת להקל על הקורא, אשתדל(כל שאפשר) להשתמש בסמלים ומונחים בהם נעשה שימוש על-ידי התובע. 2. המסמכים שקבלתי ועליהם אני מתייחס: 2.1. כתב-התביעה כולל כרך נספחים, לרבות חוות דעת פרופ׳ צדקה ומר אנטלר, נספח כט׳(להלן, חוו״ד צ״א). 2.2. כתב מינוי שחתם רוזנפלד לארגון ביום 6.12.88. 2.3. חוות דעת של ד״ר שמחה סדן. 3. הנושאים שנתבקשתי עליהם להתייחס: 3.1. הגיון אקטוארי לכל המערכת. 3.2. הגיון אקטוארי ל״מקדמים״ A ו B שבנוסחת הלוואת BGA (להלן: המקדמים). 3.3. שימוש בלוח A49-52 3.4 פרמיה חד פעמית 3.5. בדיקה מספרית של המקדמים. 3.6. הערות על חוו״ד צ״א. 4. הגיון אקטוארי לכל המערכת. מערכת האשראי נשוא הבדיקה כוללת אשראי אותו מספקות BGA ו-BGF ללווה, כאשר מנקודת מבטו של הלווה, הפירעון הוא אך ורק מתוך זרם הפנסיות ועם הפסקת זרם הפנסיות, פטור הלווה ופטור עזבונו מפירעון היתרה. מאידך, BGA ו-BGF מעונינות להבטיח מראש את מלוא פירעון זרם התשלומים עד תום תקופת האשראי(להבדיל מפרעון היתרה במקרה מוות). הפתרון המשלב את שני האינטרסים האלה הינו באמצעות פרמיה, המבטיחה למלווים את המשך הפירעון והמשחררת את הלווה עם הפסקת זרם הפנסיות. בבסיס האשראי עומד הצורך במימון התפ״ר ב-BFA ושכר הטרחה המתחייב מהטיפול בהשגת הפנסיה. עקב הוראות ה-BFA לא ניתן לספק את כל האשראי בהלוואה אחת הנפרעת בהמחאה מתוך הפנסיה. בבניית הנוסחאות יש לקחת בחשבון את תזרים הכספים הצפויים להתקבל מה- BFA. יש לקחת בחשבון שמדובר בסכום חודשי, את גובה הסכום החודשי(קבוע או משתנה), את ההנחות לגבי גידול הסכום החודשי, ואת סיכויי קבלת הסכום (דהיינו תחזית הפסקת הפנסיה מסיבות אלה ואחרות). כן יש ליישם ריבית היוון של זרם התשלומים.

הגיון אקטוארי למקדמים

לא הוצגו בפני הנוסחאות ששימשו בסיס ליצירת המקדמים. אני בדקתי, על בסיס מומחיותי את טבלת המקדמים על-פי נוסחאות המפורטות בנספח א׳ לחוות דעתי. על-פי נוסחאות אלה יש הסבר מלא ומדויק למקדם 3 במה שנוגע למקדם A התוצאות אליהן הגעתי הן מקורבות. לפיכך מסקנתי היא כי קיים במקדמים הגיון אקטוארי, כמתואר בנספח א׳. נוסחת ההתקשרות מכנסת את מלוא האשראי שהלקוח מקבל מ-BGA ו-BGF, ומפחיתה ממנו את מלוא זרם התקבולים שיתקבל ב-BGF על-פי לוח הסילוקין. הנוסחה המקורית לא לקחה בחשבון את השלכת הסכום הרטרואקטיבי על ערך ההתקשרות, ועניין זה תוקן ב - 1994. בעניינו של התובע צריך היה לתקן את יתרת ערך ההתקשרות בהתחשב בתשלום הרטרואקטיבי בסכום של 36,328 מ.ג. ולמעשה נמחק מהיתרה סכום גבוה יותר, של 49,493 מ.ג.

לוח A49-52

בחוו״ד צ"א קיימת טענה כי לוהות A49-52 לא היו הלוחות הראויים להשתמש בהם. להלן הערותי: 7.1. בשנות השמונים, חברות ביטוח חיים בארץ השתמשו בחישובי תעריפים שלחן בלוח תמותה המבוסס על הלוח A49-52 , עם ריבית חישובית של כ-4%. 7.2. מבטח משנה גדול בגרמניה, cologne re, מסר לי שבגרמניה נזקקו באותה עת לתעריפי ביטוח חיים בגרמניה לפי לוח תמותה 60/62 adst . ניתן לראות שהתעריף בלוח הזה יותר יקר מהתעריף בלוח A49-52. ראה סעיף 10.4 להלן. 7.3. לוח A49-52 מתייחס למקרי מוות בלבד. סיכוני חדלות הפרעון בהם עמדו BGA ו-BGF היו רחבים יותר, בין השאר מצב חירום, חוסר שיתוף פעולה וכיוב׳מקרים בחם מופסק תשלום הפנסיה. 7.4. המסקנה מהאמור לעיל היא כי השימוש כלוחות A49-52 היה ראוי. 8. אופן תשלום הפרמיה עבור כיסוי לסיכונים פרמיות חד פעמיות חן עניין מקובל בתחום ביטוח החיים ובתחום ביטוח הפנסיה. מצב של פרמיה מגולמת מראש מצוי, בין היתר, במצבים שבחם מבוטח מחליף את ערך הפדיון שיש לו בפוליסה לערך המסולק שיש לו בפוליסה. לדוגמא: בהנחה שלמבוטח יש פוליסה המבטיחה את חייו לכל החיים, ופרמיה המשתלמת אחת לשנה לאורך כל תקופת חייו. בגיל 65 המבוטח יחליט להמיר את הפוליסה לפוליסה מסולקת. במקרה כזה, על-פי בדיקתי, הפרמיה תעלה לו כ-0.6 מסכום הביטוח שיקבל. משמע, אם מדובר ב-1,600 שקלים סכום ביטוח, הפרמיה שישלם תהיה כ-1000 שקלים. לעומת זאת, בעניינו של התובע הפרמיה החד פעמית הינה כ-0.5 מהסכום המבוטח. יצויין כי פרמיה זו לא שולמה על-ידי התובע אלא היא נלקחה באשראי הנפרע עם יתר מרכיבי האשראי, ולכן נדרשה פרמיה נוספת שגם היא לא שולמה על-ידי התובע אלא נלקחה באשראי. 9. בדיקה מספרית של המקדמים. בדקתי את המקדמים A ו B ביחס לתובע. לצורך הבדיקה הנחתי כי שיעור הגידול של המטות בגרמניה יהיה 0%. במקרה זה, התוצאות מראות כי שיעור ההיוון לתגמולי הביטוח הינו 5%. ערכתי גם ניתוח רגישות, שתוצאותיו מפורטות בנספח ב׳ לחוות דעתי. בהקשר זח אציין כי במקדח של התובע, שימוש בהנחה של ״מה שהיה הוא שיהיה״ בעניין שיעור הגידול של הרנטה בגרמניה, גוזר שער היוון של 7.5%. אציץ כי ממוצע גידול הרנטה בגרמניה ב-20 השנים האחרונות היה 6.3%. 10. הערות להוריד צ״א. 10.1 הנחת המוצא של צ"א הייתה כי מדובר בביטוח יתרה למקרה פטירה וכך גם בנויות הטבלאות נספחים G ,D לחוות הדעת. לא לפי הנחה זו חושבה הפרמיה. הפרמיה חושבה בהנחה שנותן האשראי מצפה לקבל את זרם התשלומים צפוי עד תום תקופת האשראי, וגם לאחר מות הלקוה. ההנחה בבסיס חישובים של חווי׳ד צ״א היא כי מדובר בביטוח מסוג מסוים, כלומר, כי במקרה של פטירת הלקוח, תסולק יתרת ההלוואה בתוקף, כאשר כל ההלוואה מצויה במסגרת BGF. הנחות אלה מהותיות ושגויות. 10.2 השגיאה היא גם בהנחה שניתן לכלול בהלוואת BGF את כל המרכיבים, וגם בהנחה שבמקרה מוות, מדובר ביתרה בלתי מסולקת כפי שהיא עומדת ביום המוות, בעוד שלמעשה מדובר בזרם תשלומים עתידי עד לתום תקופת האשראי. לכן כל החישובים שבנספחים G ,D לחוות דעת צ״א, אינם רלוונטיים. 10.3 נתוני התעריף שנלקחו בחוו״ד צ״א הם שגויים. צ"א מניחים תעריף של שמשון שאיננו קיים. הדבר נובע, כפי הנראה, מהטעות הבאה: בנספח C לחוות דעת צ״א מופיעים תעריפי שמשון. התעריף הוא חודשי, ל-1000 מרק, כמצויין בכותרת המסמך. לעומת זאת, צ״א, כפי הנראה, תתייחסו לתעריף זה כתעריף באחוזים לשנה ליחידה. לכן התעריפים שלקחו צ״א בחשבון, נמוכים בכ-20 אחוז מהתעריף שצריך לקחת בחשבון, לפי שיטתם, והמסקנות בסעיפים 8, ו-19 לחוות דעתם הינן שגויות, גם לפי שיטתם. 10.4 הטענה בסעיף 9 לחוו״ד צ״א ביחס לגוזמה שבתעריפי שמשון איננה נכונה, ומבוססת אף היא על טעות. אני מצרף כנספח ג׳ את לוח A49-52 מתוך הפרסום A1949-52 Tables for Assured Lives volume II. כשמדברים על לוח A49-52, ולא מזכירים את המילה Select, מתכוונים בדרך כלל ללוח Ultimate, ולא ללוח אחר. כך היו הדברים בתעריף שמשון נספח C להוריד צ״א. כאשר חברות ביטוח בישראל נתנו הנחות לקבוצות, ההנחה ניתנה על לוה A49-52 Ultimate, ולא מלוח Select. צ״א בחרו בטעות את הנתונים שבלוח Select. אני מצרף כנספח ד׳ מסמך המתאר את התעריף על-פי לוח Ultimate A49-52 מול תעריף שמשון, מול ה״תעריף״ המונח ביסוד חוו״ד צ״א, ומול לוח ADST60-62. מסמך דה מדבר בעד עצמו. כפי שנמסר לי, לא הייתה כל חלוקת רווחים בין הארגון, BGA או BGF לבין שמשון. ההשוואה בין נספה C לטבלת ^Ultimate מלמדת כי תעריפי שמשון הם 95% מלוח Ultimate. אילו נהגה שמשון בשיטת צ״א, דהיינו נותנת הנחה של 30% על לוח Ultimate ומוסיפה 20% עבור היתום, היינו מגיעים למספרים באותו סדר גודל. לפיכך, הטענה כי תעריפי הביטוח גבוהים באופן משמעותי ביותר איננה נכונה. 10.5 לגבי סעיף 14 לחווי׳ד צ״א. הרי שמקדם A כולל בתוכן פרמיה מגולמת מראש להבטחת המשך פירעון האשראי עד תום תקופת האשראי. כיוון שפרמיה זו לא שולמה על-ידי התובע, אלא התובע ביקש שפרמיה זו תועמד לו במסגרת האשראי שהסדירה לו BGA, היה צורך להבטיח גם את פירעון הפרמיה המגולמת מראש באשראי. לפיכך מקדם A מביא בחשבון את העמדת הפרמיה המגולמת מראש באשראי. האמור בסעיף 14 לחוו״ד צ״א לפיו הפרמיה המשולמת שווה לסכום המובטח עצמו היא אמירה מוטעית, שכן ערך ההתקשרות איננו מתייחם לפרמיה אלא לפרמיה באשראי. 10.6 האם יש צורך בהלוואת BGA צ"א טוענים כי אשראי BGA הוא ״הלוואה פיקטיבית ומיותרת״. די בחישוב המתואר בנספח ה׳ לחוות דעתי, כדי להראות שטענה זו איננה נכונה. הפרמיה שאותה ניתן לשלם מתוך ההלוואה של BGF, אסור שתעלה על 6 פרומיל מהיתרה החודשית, זאת על-פי הוראות הדין הגרמני. כעולה מנספח ה׳, פרמיה זו אינה מספיקה להבטיח את המשך הפרעון של האשראי למקרה מות הלווה, אם חישוב פרמיית הביטוח נערך על-פי לוחות A49-52 וכאשר ריבית ההיוון של הגוף המבטח היא עד 5% וכשאין לוקחים בחשבון זה הוצאות. בפועל, הפרמיות של חברות הביטוח באותה עת היו פחות מ-5%.