פרופסור מיכאל הרסגור, שנפטר באחרונה בגיל 87, נצרב בתודעה הציבורית בזכות התוכנית שניהל במשך שנים עם השדרן אלכס אנסקי בגלי צה"ל, "שעה היסטורית". האנקדוטות של הרסגור, השפה הפשוטה, הנון-קונפורמיזם, כל אלה הפכו אותו לדמות אהובה. אולם מעטים יודעים כמה פרטים שהרסגור העדיף שלא להתייחס אליהם, ובהם פעילותו במק"י, גם אחרי חשיפת זוועות הגוש המזרחי. הרסגור, שעלה לישראל ב-1949, נעלב בשם הקומוניסטים כשגילה שבמקום להגיע לקיבוץ זיקים, שהיה אז בעל אוריינטציה קומוניסטית חזקה, הופנו הוא וחבריו בהכשרה אל קיבוץ משמר העמק של יעקב חזן. בריאיון שנתן להארץ אמר הרסגור, כי "רצינו להגיע לזיקים, אבל בבחירות הראשונות, שהתקיימו כמה ימים לפני שעלינו, נמצאו בקלפי בקיבוץ חמישה קולות לקומוניסטים. בקיבוץ הארצי החליטו שאת הנפשות הרכות שהגיעו אי-אפשר להפקיר לציפורני הקומוניסטים, והפנו אותנו למשמר העמק. זה מאוד העליב אותי". הרסגור העדיף לגור ביפו, החל לכתוב ביומון מק"י, "קול העם", ערך את ביטאון המפלגה ברומנית ורק בסוף שנות השישים החל לחזור בו מאמונתו הקומוניסטית - הרבה אחרי שנחשפו פשעי סטלין, אחרי משפטו של שליח מפ"ם מרדכי אורן בצ'כוסלובקיה וזמן רב לאחר משפטי הרופאים במוסקבה. עד יומו האחרון, לפי הידוע, לא התחרט על פעילותו בשירות הסטליניזם המקומי. הרסגור נולד ב-1924 בבוקרשט אך הרקע שלו היה קוסמופוליטי בעליל: אביו נולד בלטוויה, אמו נולדה במולדובה, הוריו התחנכו על התרבות הגרמנית והצרפתית, עזב לצרפת וגדל בה, חזר לבוקרשט בגיל 9 בעקבות הוריו ושם כבר הצטרף ל'שומר הצעיר'. הוא ספג השראה רבה מצעירים קומוניסטים שהצטרפו ל'שומר הצעיר' במטרה להעבירם אל שורות עולם המהפכה. הקומוניסטים היהודים הצעירים הדפיסו על שטרות כסף סיסמאות נגד המלחמה, ונתפסו לאחר שהחליטו לרכוש בכסף עוגות. הרסגור הושלך למאסר עם שאר חברי התנועה, בעוד חבריהם הקומוניסטים הוצאו להורג. הגורל המשיך לתעתע בו: הוריו נורו למוות לאחר צעדת מוות ארוכה, באוגוסט 1944 שוחרר מהכלא בעקבות צו המלך אך הועבר למחנה ריכוז במערב רומניה, ובסוף המלחמה הוא עצמו נותר ברומניה על-מנת לארגן העפלה לארץ ישראל. יחד עם מעפילים אחרים נתפס, נשלח למחנה המעצר בקפריסין והגיע לארץ. אז החל ברומן עם הקומוניסטים. פרשת קיבוץ זיקים היא, אולי, מהפרקים היחידים שבהם לא הרבה הרסגור לספר. בכתבה שפורסמה בעיתון "דבר" ב-17.6.1949, נכתב כי "בתרביה שליד 'יד מרדכי' נמצא קיבוץ צעיר של 'השומר הצעיר', 'זיקים'. חבריו - יוצאי רומניה, שהגיעו לארץ בזמן האחרון. לפני 8 ימים, ב-9 ביוני, הודיעה קבוצת של עשרים איש מחברי 'זיקים', המכנים עצמם 'מוותיקי מדריכי תנועת השומר הצעיר ברומניה וממייסדי קיבוץ זיקים', על החלטתם להצטרף למק"י. עם זאת, הודיעו על רצונם להמשיך את חייהם בקיבוץ 'זיקים' ולהקים בו סניף של מק"י". "דבר" דיווח כי אנשי הקיבוץ דחו את החלטתם באומרם כי "ע"י פעולה במחתרת וע"י פעילות במק"י הפרו החברים האלה את עיקרון הקולקטיביות הרעיונית והעמידו את עצמם מחוץ למסגרת הקיבוץ". אנשי תנועת החירות התייצבו לימין הקומוניסטים בקיבוץ וכינו את פעולת גירושם "פשיזם ברברי". ב-3.2.1950 דיווח "דבר" כי בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות שנערכה בבית הסוכנות היהודית, ענה יו"ר הוועד, פנחס לוביאניקר (לימים לבון), להתגרויות ח"כ לימים אסתר וילנסקה ממק"י, כי "קומוניסטים עושים שביתת שבת בבניין ההסתדרות ודורשים תקציב להתיישבותם. הם עושים זאת מתוך פאתוס רב. אך מה זכותם של חברי מק"י לשבת בבית הסוכנות? מה זכותם לדרוש חלק מכספי המגבית הציונית? מה העמדת פנים צבועה זו? בארצות (ש)בהן שולטים חברי אסתר וילנסקה, הרי התנועה הציונית פורקה, הקרנות אסורות, ואילו בארצות אחרות שא. וילנסקה וחבריה אינם שולטים בהן, הם מנהלים מלחמה עד חורמה בקרנות הציוניות". בארץ, נוצר קשר בין הרסגור ובין ההיסטוריון הבכיר של אותה עת, פרופ' צבי יעבץ. יעבץ התרשם, שלח אותו לסורבון להשתתף בתוכנית היוקרתית ביותר לדוקטורט והיה לישראלי היחיד עד כה שהשתתף בתוכנית. הוא שב לישראל, נתמנה לפרופסור בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב ובשנת 1983 החל לשדר בגלי צה"ל את תוכניתו המפורסמת. התוכנית שודרה במשך יותר מ-20 שנה ברציפות. אז החל לצבור פופולריות גם בקרב כלל הציבור הישראלי. בבחירות האחרונות, אפילו הצטלם לריאיון לקמפיין הבחירות של מפלגת 'עלה ירוק', אם כי הדגיש כי יצביע עבור מרצ. בחודשי חייו האחרון, נסעד על-ידי המטפל שלו ואבד לו כושר הדיבור, סיפר העיתונאי אלכס אנסקי. "מישל", קרא לו מטפלו הנאמן, הקטור, שסיגל לעצמו את מבטאו המיוחד של מטופלו.