יובל החמישים ליסודה של לשכת עורכי הדין בישראל, שהוקמה על-פי חוק מיוחד, הינו אכן אירוע ראוי לציון ונתכנסנו הערב לברך את הלשכה ביום חגה.
סעיף 1 לחוק לשכת עורכי הדין קבע את תכלית הקמתה של הלשכה, בהגדרה צנועה, בקבעו כי: "מוקמת לשכת עורכי הדין שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטוהרו של מקצוע עריכת הדין".
זוהי מטרה חשובה כשמדובר בציבור בעל אופי מיוחד כציבור עורכי הדין. בהתאם לחוק נבנתה מסגרת לגוף אוטונומי המאגד את כלל עורכי הדין בישראל ואשר מוסדותיו נבחרים על-ידי עורכי הדין באורח דמוקרטי. אולם, נראה שלא נגזים אם נאמר כי בישראל, בשל אופייה המיוחד של החברה שלנו וההיסטוריה של התפתחות מקצוע עריכת הדין כאן, יש ייחוד ללשכה ולתפקידה, שאינו זהה לתפקידם של ארגוני עורכי דין במדינות דמוקרטיות אחרות.
אמנם השמירה על רמת המקצוע, על האתיקה המקצועית ועל יחסי עורכי הדין בינם לבין עצמם, ובינם לבין בתי המשפט, הם בדרך כלל מיעדיהן של הלשכות והתאחדויות עורכי הדין שאנו מכירים ואשר מטבע הדברים ללשכת עורכי הדין קשרים מקצועיים עימם, אך אצלנו אפשר לומר כי הנסיבות הטילו מטלות נוספות על הלשכה ועל חבריה.
הלשכה לא קמה יש מאין – קדמה לה ההיסטוריה של הגופים המקצועיים שפעלו כאן עוד בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של המדינה. היו אלה המועצה המשפטית והסתדרות עורכי הדין בישראל, שחסרונם העיקרי היה בפיצול ביניהם, אך מראשיתם גילו מעורבות ונטלו חלק בהתהוותה של מערכת המשפט המקצועית בישראל.
עם הקמת הלשכה היה ייחודה ברצון ללכד את כל ציבור עורכי הדין תחת קורת גג מקצועית אחת. במקום איגודים מפוצלים המקדישים ממרצם לתחרות ביניהם, המטרה המקורית, התקפה גם כיום, הייתה להקים גוף המלכד את עורכי הדין כולם לא רק באינטרסים המקצועיים המשותפים להם, אלא גם כגוף המעורה בבעיותיה של החברה בישראל ותורם לביסוסה של מערכת המשפט; גוף השותף לעשייה המשפטית והשיפוטית ובעל תפקיד מרכזי בהגנה על זכויות הפרט והכלל במדינת ישראל.
תפקידיה המסורתיים של הלשכה מאז הקמתה הלכו והתפתחו, בהתאם לשינוי העתים, וכך הגיעה הלשכה להישגים בשנים האחרונות. בעידן שבו ישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם המערבי במספר עורכי הדין לנפש, לפעילות הלשכה בהכשרת עורכי דין, בפיקוח על ההתמחות, ובשמירה מתמדת על אכיפת כללי האתיקה ורמת המקצוע, חשיבות מיוחדת.
לא פחות מכך מוטל על הלשכה לשקוד על טיפוח התרבות הדיונית והבטחת רמת השירות המשפטי הניתן בישראל. לצד הפעילות למען ציבור עורכי הדין חשובה לא פחות תרומתה ופעילותה של הלשכה למען החברה בישראל. באלה ראוי לציין את המוסדות לבוררות וגישור של הלשכה ואת פרויקט "שכר מצווה", שמטרתם להרחיב את הנגישות למערכת המשפט גם למי שאין בידו לשכור שירותים מקצועיים.
חשיבות מיוחדת יש לקשר שבין לשכת עורכי הדין ובין ציבור השופטים בישראל. עורכי הדין הם השותפים הטבעיים לכל מהלך ההתדיינות בבתי המשפט, ועל כן, שיתוף הפעולה הוא תנאי הכרחי להצלחת הרפורמות השונות במערכת המשפט ובהגשמת יעדי מערכת המשפט; במיוחד כך נוכח העומס המשמעותי עימו מתמודדת מערכת המשפט והרפורמות הנדרשות שחלקן ננקטות כבר היום לטיפול בבעיית העומס.
במסגרת שיתוף הפעולה ציינו לאחרונה את שנת "תרבות המשפט", במהלכה מגובשת תוכנית משותפת למערכת השיפוט וללשכת עורכי הדין אשר תכלול השתלמויות ותוכניות עבודה לשיפור האתיקה המקצועית וסגנון השיח בבתי המשפט. אלה יסייעו למטרה המשותפת לכולנו לחזק את מערכת המשפט ולתרום לאיכות הדיון השיפוטי למען ציבור המתדיינים הנזקק לסעד מבתי המשפט.
בימים אלה, כשהחברה בישראל מתמודדת עם חוליים לא מעטים עקב פערים כלכליים וחברתיים ועם תופעות קשות של עבריינות ופשיעה, עורכי הדין, בהיותם חלק ממערכת אכיפת החוק, נתונים לא אחת לאיומים והתנכלויות. עורכי הדין, כיתר בעלי התפקידים האמונים על אכיפת החוק, זקוקים היום יותר מתמיד להגנה הדומה לזו של עובד הציבור עקב מעשי האלימות שפשטו בקרבנו. זוהי תופעה מדאיגה ויש להניח שהיא תעסיק את לשכת עורכי הדין גם בעתיד.
לא נותר לי אלא לאחל שביובל השנים הבא תצליחו לשמר את המסורת המפוארת אותה בניתם ביובל השנים שחלפו; שתפעלו לקיים את ערכי המשפט, להגן על זכויות האדם בישראל ולקדם את אכיפת החוק מנקודת הראות הייחודית של עורך הדין.
התמודדויות לא פשוטות עומדות לפתחה של הלשכה. אך, בטוחני שכפי שעשיתם ביובל שחלף כך גם בשנים הבאות תשכילו לנווט בתבונה בין צרכי עורכי הדין והמקצוע המשפטי ובין חובתכם המקצועית והמוסרית כלפי החברה. שאו ברכה ביום חגכם להמשך עשייה פורה ומוצלח.
