X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
המקרה של שחר גרינשפן בת ה-12, שנדרסה על-ידי שיכור שסטה למדרכה ו"פיצפץ" את ראשה של הילדה, היווה שיא מרושע חדש של מערכת משפט השבויה באידיאולוגיה שיפוטית דרקונית אחותה של שחר: "שחר לא צד בתביעה הזאת. התביעה התנהלה בין מרק פטריק למדינת ישראל, שהאינטרסים שלה הם קודם כל לחסוך כסף, לחסוך זמן"
▪  ▪  ▪
שחר גרינשפן בימים טובים יותר, שלעולם לא תזכה להם עוד
האחראים לעסקה: המדינה והעליון
איתמר לוין
לשופטת התעבורה בפתח תקוה לא הייתה למעשה ברירה אלא לאשר את עונשו המגוחך של הנהג שלא העניש בכלום את מי שהותיר את הנערה שחר גרינשפן משותקת ונטל ממנה למעשה את חייה
לרשימה המלאה

אם היה לנו לאן ללכת לשנה-שנתיים, צריך היה לעזוב את המדינה ובפרק הזמן הזה להרוס ולבנות מחדש כמה מערכות מרכזיות. אחת מהן היא מערכת המשפט. כתבתי לא מעט בטור שלי באתר זה על העוולות שנגרמות מהכרעות הדין ההזויות שמושתות על עברייני תנועה אלימים/מסוממים/שתויים/ברחנים (כל אחד בנפרד או כולם יחד), עוולות כלפי הקרבנות והציבור כולו, עוולות שמקורן בקונספציה שיפוטית עאלק-הומאנית/ליברלית, שתוצאותיה הפוכות מיומרתה – להיטיב עם האנושות.
בכל פעם שנדרשתי לעסוק בנושא, היה זה כתוצאה משבירת שיא חדש של פסיקה צינית/אטומה ו/או מרושעת. נהג משאית בריון שרצח משפחה, שתיין מסומם שדרס למוות רוכב אופניים ונס על נפשו העלובה, עבריינים חסרי-מצפון שדרסו שתי נשים, האחת למוות והשנייה לגורל של נכות וכאב מתמשך ונמלטו מזירת הפשע, ועוד אירועים אכזריים שיצורים חסרי צלם-אנוש גרמו להם וחמקו מעונשם. בכל המקרים נרקמו עסקות טיעון מפוקפקות או נגזרו עונשים מגוחכים, או שהתקבלו ערעורים שהפכו גזרי דין סבירים לבדיחה עצובה.
המקרה של שחר גרינשפן בת ה-12, שנדרסה על-ידי שיכור שסטה למדרכה ו"פיצפץ" את ראשה של הילדה, היווה שיא מרושע חדש של מערכת משפט השבויה באידיאולוגיה שיפוטית דרקונית. יושבת לה שופטת תעבורה, הגברת טל אוסטפלד-נאוי, מקשיבה בקשב רב (כך אני רוצה להאמין) לפרטי המקרה המצמרר וידה אינה רועדת כשהיא חותמת על הכרעת הדין שכולל שלושה אלמנטים: עבודות שירות, פסילת רישיון למספר שנים ואלף שקל קנס (!!!).
מספרים לי שכבולות ידיה של השופטת לעסקת טיעון שגובשה על-ידי המדינה ושבית המשפט העליון מצווה על ההיסטנציות שתחתיו לקבל את העסקות האלו כלשונן. על כך אני יכול לומר משהו צלול וברור (שיסלח לי אלוהים על גסות הרוח הנקודתית): זה מעניין את האיבר שמשמש לנו בדרך כלל לישיבה!
מבחינתי (כאזרח), העליון, הפרקליטות וכבוד השופטים בכל הרמות והתחומים, כולם-כולם מייצגים את מערכת המשפט הישראלית. מבחינתי (כאזרח), המערכת הזאת צריכה לתת לי שירות הוגן, הגון, צודק, מידתי, ולספק לי באמצעותו את הביטחון והצדק שהמדינה אמורה להעניק לאזרחיה שומרי החוק. ואם המערכת הזאת כשלה והתוצרים שלה מערערים את ביטחוני, מחסלים כל מרכיב של הרתעה מלבצע פשע, מתעללים נפשית בקרבנות הפשע ומנמקים את מחדליהם בפרוצדורות ובפילוסופיות פלצניות לגבי איזשהם ערכים אולטרה-הומאניים של זכויותיזם רדיקלי שכולו (לדעתם) נחלת העבריין – אז שיחזירו לי (כאזרח) את המפתחות (אני משלם להם משכורת) ויילכו לגדל כבשים. המצב הזה, שמערכת המשפט מתנהלת בתוך עצמה, תוך התעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי – חייב להיפסק.

"מערכת המשפט: שחר גרינשפן היא לא יותר ממס' זהות"
כותבת על כך מכתב יעל גרינשפן, אחותה של שחר, בדם ליבה:
▪  ▪  ▪

  • "אני מחפשת את המילים המתאימות לתאר את הכאב שלי כרגע, ופשוט לא מוצאת. שום דבר לא מספיק כדי לתאר את הכעס שאני חשה, ואת האכזבה, העלבון והעצב הזה... מרק פטריק פגע באחותי ובחברה שלה. חברתה נפגעה באורח קל, ושחר נפגעה באורח אנוש. היא התנדנדה שבוע בין החיים למוות, הייתה שרויה בקומה במשך חודש וחצי... כבר שנה ושלושה חודשים שאני מחכה שאחותי הקטנה, שהייתה ימים ספורים לפני חגיגות בת המצווה שלה, שאת יום הולדתה חגגנו לה כשהיא שוכבת בטיפול נמרץ, מונשמת, תקום על הרגליים, ותצחק ותרקוד...
    היום, ה-6.3.11, התקיים דיון בבית המשפט לתעבורה בפ"ת, דיון בו תובעת המדינה את מרק פטריק. הדיון שהיה אמור להתקיים בשעה 10:00 הוקדם ספונטאנית לשעה 09:00 לערך וכשאני ומשפחתי הגענו בשעה 09:30 הדיון כבר הסתיים. אף אחד לא הודיע לנו דבר. כאשר ביקשנו לעיין בפרוטוקול, נשלחנו למזכירות וטורטרנו מהמזכירות לשופטת ובחזרה במשך כמעט שעתיים. לבסוף, כאשר הפרוטוקול היה בידי, חשכו עיניי. נחתמה עסקת טיעון בה נאמר שמרק פטריק, אותו אדם שנהג שיכור, עלה על מדרכה ופגע בילדה בת 12 שחיכתה שהאור ברמזור יתחלף לירוק, קיבל קנס על סך אלף שקלים, עבודות שרות בהיקף של 600 שעות, רשיונו נשלל ל-6 שנים והוא קיבל מאסר על תנאי... האדם שלקח מאחותי את החיים, שהרס משפחה שלמה, הולך לחיות את חייו כאילו דבר לא קרה.
    הזדעזעתי לקרוא את הפרוטוקול, בו נאמר שתוצאות התאונה היו "די קשות" ונאמרו שם שקרים בנוסח "ניסה לבקר בבית החולים אך גורש משם", מה שלא היה ולא נברא... מרק פטריק לקח לשחר את החיים. מרק פטריק נהג בשבת אחרי הצהריים, בעודו שיכור, עלה על אי תנועה, וריסק לה את הראש.
    אני רוצה לצרוח בקולי קולות, ואין מי ששומע. לאף אחד במדינה הזאת לא אכפת מצדק ומהגיון בריא. אכפת להם שהוא "הודה וחסך זמן שיפוטי יקר", על-פי הפרוטוקול. לא אכפת להם שכבר שנה ושלושה חודשים מהחיים של אחותי אבדו. הזמן הזה לא נחשב בעיניהם... הלב שלי שבור, וכואב, ואני מרגישה כאילו לקחו את הלב השבור שלי היום ודרכו עליו. לא עברנו מספיק עדיין. לא מספיק שאבא שלי נאלץ לסחוב את אחותי כי המדינה לא מאשרת לנו לבנות מעלית בבית, או שעשרות אלפי שקלים יוצאים מכיסם של הורי על-מנת לשלם על הטיפולים של שחר. לא מספיק שנאלצנו לשמוע רופאים מספרים לנו שאחותי הקטנה, למעשה כבר מתה...
    שחר לא צד בתביעה הזאת. היא מעולם לא הייתה. התביעה התנהלה בין מרק פטריק למדינת ישראל, שהאינטרסים שלה הם קודם כל לחסוך כסף, לחסוך זמן. למי אכפת שדורכים על בני אדם בדרך... שחר היא קודם כל ומעל הכל-בן אדם. מבחינת בית המשפט, היא לא יותר ממספר זהות. המערכת לא תבוא ותסתכל לה בעיניים, כי לא אכפת לה. בתי המשפט, הפרקליטות – מנסים לסמן כמה שיותר וי על דברים, לא למצות את הצדק...
    אנחנו לא צד במשפט. אבל אני לא יכולה לשתוק, אני לא יכולה לתת לזה לעבור ולהתעלם ולהמשיך הלאה, אז אני מבקשת, תפיצו את זה. אני רוצה שכמה שיותר אנשים ידעו מה קרה לשחר".
אז גם אני לא יכול לשתוק ומה שנותר לי לעשות, זה למקסם את זעקתם של שחר, יעל ומשפחתן בתפוצה רחבה ככל הניתן עד שתנפץ הזעקה הזאת את חומות האטימות של מערכת המשפט, ותהיה זו תרומתי הצנועה לחברה שנפגעת על-ידי אלו שאמורים להגן עליה.

תאריך:  08/03/2011   |   עודכן:  09/03/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
צדק צדק תרדוף? הצחקתם את שופטי ישראל!
תגובות  [ 10 ] מוצגות  [ 10 ]  כתוב תגובה 
1
בית המשפט אחראי למוות
רודף צדק  |  9/03/11 12:31
 
- מול הכנסת
אור ב.  |  9/03/11 19:20
2
מי ששתק כשיקיר השמאל קלגסבלד
לטאטא את האורווה!  |  9/03/11 14:15
3
כל מילה בסלע
משהיא  |  9/03/11 14:18
4
צדק, צדק מעוות תחטוף ..
מטסנוס  |  9/03/11 14:46
5
כשהשיירה דוהרת וחשוכחי צדק....
אחד שאיבד תקווה  |  9/03/11 16:24
6
מאמר חשוב ומזעזע
יוסי פלס   |  9/03/11 17:08
7
שנים של ביקורת ציבורית נוקבת
גבריאל בארי  |  9/03/11 18:42
8
בבונים צווחניים
בבונג  |  9/03/11 21:29
9
עצוב ומייאש ל"ת
נ.אילנה  |  9/03/11 22:52
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תרצה הכטר
הנשים שמאמריהן פורסמו בעיתונות היומית "כותבות... לדעת", כלל לא מנקודת מבט תבוסתנית כפי שעולה אסוציאטיבית מן הביטוי הנדוש, "הן מאבדות את עצמן לדעת..."! שכן, כל תרפיסט מצוי יגלה לכם שפעולת הכתיבה לא רק משחררת אלא מלמדת את הכותב/ת ואת הקורא/ת, ובעיקר מעשירה אותם במידע ודָעַת
רן מלמד
שר הרווחה משה כחלון: "נכשלנו בטיפול בבעיית הביטחון התזונתי והעוני. עלינו לעשות הכל לתקן את המצב"    ראש האופוזיציה ח"כ ציפי לבני: "אני לא רוצה לראות עני אחד החייב תודה לעשיר שארז עבורו חבילת מזון. הממשלה אחראית לתקציב הביטחון התזונתי"    רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", מסכם את כינוס השדולה לביטחון תזונתי שנערך בשיתוף עם העמותה
עקיבה לם
עניינים שעל סדר היום: שר הפנים אליהו ישי שותק; ראש הממשלה בנימין נתניהו מכבה שריפות בזו אחר זו; העובדים הסוציאלים שובתים כי אין להם ברירה אלא להפוך שולחנות ולשבור את הכלים; תשלום חוב מדיני לאמריקנים
רן שורר
מעניינת במיוחד המחשבה שבמקרה של נתניהו, אזרחים מכל קצוות הקשת הפוליטית - מהימין הקיצוני המשתולל באופן חופשי בגבעות פלסטין, ועד אחרון השמאלנים בבתי הקפה בתל אביב - כולם אינם מאמינים לו. כך גם מנהיגי המדינות המערביות הידידותיות, רחוקים מלהאמין לדבריו
אריק בכר
גם אם בריטניה אינה בהכרח מודל לחיקוי בתחום חופש העיתונות, לפחות שם כאשר מחוקקים חוק, דואגים גם לאכוף אותו. חומר למחשבה לחברי כנסת ישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il