וכעת מספר מילים לכבוד השופט גולדסטון - אולי מישהו יעביר אליו את המסר...
▪ ▪ ▪
|
- כבוד השופט ריצ'רד גולדסטון,
כיהודי ליהודי,
כגולדשטיין לגולדסטון (אותו שם משפחה),
הרגשתי צורך להעביר אליך את תחושותיי, שכן לא יכולתי להתעלם מחרטתך.
כאשר מישהו מפיק דוח כפי שאתה הפקת, יצופה ממנו כי יחפור ויבדוק ויעמיק ויבדוק שוב ושוב, וינסה אולי מעבר לפינה מסתתרת עוד עובדה או שביב מידע ואז יעצור, יספור עד מיליון ויבדוק שוב ואז, ורק אז, ישקול האם יש להפיק דוח נבזי, מרושע, הרסני וחד-צדדי כפי שאתה עשית והאשמת מדינה בפשעי מלחמה. האשמות מעין אלו לא נסלחות בבקשת סליחה או בהבעת חרטה. לדוח כזה, ועוד מאישיות כמוך, יש משמעות, יש לו השלכות רבות ומרחיקות-לכת - ואותן לא תוכל עוד להשיב אחורה, את הנזק כבר עשית. אין סליחה על מעשים מסוג זה!
שמונה שנות הפגזות, טילים מעזה לשדרות, פצועים ונפגעים מכל סוג שהוא, נשים, ילדים וזקנים - כל אלה לא היו קיימים בתודעתך? אלה לא פשעי מלחמה?
החרטה שלך, איך לא, משולה בעיניי לחרטתו של אייכמן. האם תאשים גם את אותם שלדים מסכנים שהעזו להתקומם בגטו וארשה ולהאשימם בפשעי מלחמה כי העזו לנסות ולהגן על עצמם?
להזכירך: לא ישראל פתחה לפני כעשור בהמטרת טילים על אזרחים, לא ישראל ביצעה מעשי זוועה כמו פיצוץ אוטובוסים על נוסעיהם. איפה בדיוק היית אז? עסוק? אולי מעשי הפרטיזנים נגד הנאצים גם הם פשעי מלחמה?
כבוד השופט גולדסטון, חרטתך מאוחרת מדי ומעטה מדי, ומן הראוי שתחשוב על נקיטת צעדים ומעשים משמעותיים יותר מאשר למלמל מילות חרטה.
ולסיום, גם אני מתחרט - אינך ראוי בעיניי לתואר "כבודו", אין לך כל כבוד בעיניי. אני ממיר את "כבודו" ב-בוש והיכלם לך!
|