הסכם הפיוס בין הפתח והחמאס זה הדבר ההגיוני ביותר שיכול לקרות ברשות הפלשתינית. המזרח התיכון כמרקחה ורק בפלשתין עושים שלום. מי היה מאמין? איזו הפתעה? איך אמר א-זהאר? המודיעין שלנו על הפנים. אולי הוא לא על הפנים, אבל אלו שמקבלים החלטות על פיו לא יודעים מימינם ומשמאלם.
נתניהו הרי היה חייב להצהיר על כך שאבו מאזן חייב לבחור - "ישראל או חמאס". אבל ביבי טועה כאן. לא מדובר כאן ב"ביבי או ציפי". הרי כשהוא ניגש לעולם להצהיר על כך שכל ישראלי רוצה שלום, הוא ראש ה
ממשלה של כווולם - החל בתושבי איתמר וחברון, וכלה בתושבי סביון ורמת אביב. מ'
שלום עכשיו' עד ל'רגבים', כל קצוות הקשת הפוליטית נכנסים תחת כנפי חסותו. חתימה שלו מחייבת את כולנו.
כשניגש ראש הממשלה לנאומו באוניברסיטת בר-אילן, והכריז קבל עם ועדה שחזונו המדיני הוא 'שתי מדינות לשני עמים' בין הירדן לים, איפה הוא רואה את חמאס במשוואה הזאת? אני בטוח שהוא לא מונה את החמאס על עמנו. כנראה שהם פלשתינים. כנראה. אז נניח שאבו מאזן לא היה מתפייס עם שליטי הרצועה (ויכול להיות שהפיוס הזה יפול במהרה, בים ויזע הרשות תפדה) והוא היה מתפייס עימנו, חותם אפילו על הסכם שלום, תחי פלשתין בילאדי בילאדי, הכרה בישראל, מדינה ללא צבא, שלום כלכלי, בקיצור - הגשמת חלומות (או שמא הזיות) השלום בצורה המוחלטת ביותר. בכל התסריט הזה, מה לעזאזל קורה ברצועה? איפה חמאס נמצא? בצד? שלוש מדינות לשלושה עמים?
אז או ששיקרו נתניהו, ברק ופרס - שהכריז כי הוא מזמין את עבאס לשולחן הדיונים - או שכולם באמת ובתמים לא ראו את התסריט הזה כאופציה. החמאס אולי לא מכיר בקיומה של ישראל, אבל הוא בהחלט מכיר בכוחה. על בסיס זה אין לנו אלא להתמודד עם קיומו של חמאס, שעד שלא ימוטט לחלוטין שלטונו בעזה, הוא יהווה אבן נגף בפני השלום.
וראו ראו מי הם רודפי השלום הגדולים שאצו רצו אל לשכתו של הנשיא הפלשתיני, "ישראל יוזמת". אחד העקרונות החשובים במצע השלום המוצע של אותה יוזמה, הוא 'שלום כלכלי'.
עידן עופר קורא מעל כל במה אפשרית לשלום כלכלי, מעניין למה. כדאי שמישהו יבדוק את רוחב עסקיו של עופר ברשות ואף בעזה. ואם יש פיוס בין פתח לעזה, אין הבדל ביניהם. ואם יהיה שלום כלכלי עם הרשות, שתכלול כעת את עזה גם כן, בוודאי עופר עצמו ירוויח.
ועוד דבר: אבו מאזן עושה לנו בית ספר. הרי מדינות רבות (נראה לי 140, אבל מי סופר) כבר הכירו במדינה פלשתינית בהצהרה כזאת או אחרת. מישהו כאן באמת חושב שפיוס עם החמאס יגרע את ההצהרות הללו? ככה הוא הולך עם ומרגיש בלי. הוא הולך עם המדינה ונשאר בלי הוויתורים שהוא יתחייב עליהם אם יקבע הסכם מול ישראל.
וביבי? הוא יוכל לחזור למשחק שהוא כל-כך אוהב - להאשים את הפלשתינים בכך שאין שלום ו"יתנו - יקבלו". ובכן ביבי, הם לא נותנים והם עדיין מקבלים. אנחנו נישא את החשבון.