האיחוד שחתמו עליו אש"פ והחמאס, מלבד היותו לכאורה אבסורדי, הוא נראה אפילו הזוי. אנו חייבים לזכור שלכל עשרות אנשי הביטחון של אש"פ אשר נזרקו מהקומה ה-12 בעזה אל מותם האכזרי יש משפחות ויש נוקמים, ובמרחב הערבי לא שוכחים דברים כאלה.-עוד נחזה בנקמות ונקמי-נקמות, שיפוצצו לרסיסים את ההסכם הזה, ושיביאו לפער יותר גדול בין הפלגים הפלשתינים.
הבונבון שהעניק לנו שלשום ראש ממשלת החמאס האניה בגינוי ארה"ב על חיסולו של בין-לאדן, מזכה את הנבל בלפחות הדלקת לפיד ביום העצמאות "לתפארת מדינת ישראל"...ובכלל אם נבדוק את ה"מצב החדש" הרי שנמצא בו מספר אספקטים חיוביים עבורנו:
- לאבו-מאזן יש כיום באופן תיאורטי שליטה על כל הפלשתינים, לפיכך ניתן לדרוש ממנו להשיב מייד את גלעד שליט.
- האיחוד הזה מטיל על אש"פ ואבו-מאזן אחריות מיניסטריאלית על כל מעשי החמאס והפלגים השונים - כך שנוכל "להגיש חשבון" במוקטעה על כל קאסם וכל פגז לעברנו מעזה.
- תמיכתו של הניה בבן-לאדן וגינוי על החיסול, נותנת לנו סיבה מספקת להיות מאוד מאוד זהירים בכל משא-ומתן, ולקבל לכך את הבנת העולם לזהירות זו.
- בכירי החמאס יהיו מעכשיו יותר חשופים לסיכולים ממוקדים (בבוא זמנם...)
- מערכות הביטחון של החמאס ואש"פ יצטרכו להתרכז בשמירה של אחד מפני השני.
- ולבסוף עלינו לזכור שהאיחוד הזה למעשה הינו וירטואלי בלבד. אנחנו ניתקנו בשעתו לחלוטין את רצועת עזה מהגדה וכך זה עתיד להישאר עוד זמן רב. דבר לא משתנה כרגע בשטח.
בסיכומו של דבר, האמת היא שמוקדם מידי לנתח את ההסכם הפלשתיני המאחד כוחות כביכול, אבל מה שנראה במבט בינתי ראשון - הכל חארטה.
