X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
למנוע מאריה דרעי לשוב לחיים הציבוריים למרות ששילם את חובו לחברה, מה גם שהוא מעולם לא הודה בחשדות נגדו והרשעתו אף זכתה לביקורת קטלנית בזמנו ע"י אישים כמו פרופסור מרדכי קרמניצר והעיתונאי אמנון דנקנר - זה "רק" לפגוע בדמוקרטיה. אבל, למנוע ממני, האזרח המעוניין בשירותיו של דרעי, להצביע עבורו - זה ביטול הדמוקרטיה
▪  ▪  ▪
אריה דרעי [צילום: ארכיון פלאש 90]
   עידן יוסף
דרעי: בבחירות הבאות אעמוד בראש תנועה

   עידן יוסף
77% ממצביעי שס: "נצביע לאריה דרעי"

האם דרעי יכול לחזור?
עו"ד יוסי דר
היוכל אריה דרעי, שישב בבית הסוהר על שוחד, למלא תפקיד ציבורי עתיר סמכויות וכוחות - תוך הינתקות מעבר כל-כך מכביד? * קרוב לוודאי שיהיה עסוק מבוקר עד לילה בניסיונות נואשים ואינסופיים לשקם את תדמיתו * הניתן לתפקד בתנאים שכאלה?
לרשימה המלאה

סכנה ושמה אריה דרעי
ראובן לייב
חזרתו לזירה הפוליטית של איש הכריזמה, שיודע לשבות גם את לב-יריביו, מבשרת רעות. יש בה מסר שלילי לחברה הישראלית, שכל מי שמצליח ליטול את החוק לידיו, רק מנציח בכך מסורת ישנה, שבה איש-ציבור שסרח מקבל, בסופו של דבר, בעיטה למעלה
לרשימה המלאה

הצהרתו, הלא מפתיעה כלל וכלל, של אריה דרעי ולפיה בכוונתו לשוב לחיים הפוליטיים במסגרת תנועה כלשהי, שכרגע הוא איננו יכול לשים עליה את האצבע, גרמה לזעזועים בפוליטיקה הישראלית. בזה אחר זה יצאו מחוריהם מתנגדיו ותומכיו כדי להסביר מדוע לא ומדוע כן.
ראשית, הייתה זו תנועת שס וראשה אלי ישי, שניסו לדחוק את דרעי לפינה באמצעות התפלפלות בגרוש, כאילו מדובר בסוגייה פשוטה ממסכת בבא בתרא או בבא קמא. "דרעי לא יפעל נגד מרן הרב עובדיה יוסף", אמר השר ישי בעודו מחזיק את ישבנו הלוהט. החרו החזיקו אחריו שרים וח"כים נוספים מטעם המפלגה רק כדי להראות "מי כאן השכפ"ץ של 'גדול הדור'".
ואז בזה אחר זה, אולי אפילו במקביל, צצו מאמרים שונים, חלקם משונים, נגד חזרתו של דרעי לפוליטיקה, תוך הבאת נימוקים והסברים ענייניים אומנם, אך לא תמיד משכנעים ולא תמיד עולים בקנה אחד עם הדמוקרטיה וזכות הציבור לבחור ולהיבחר. הגדילה מכולם חברת הכנסת ציפי חוטובלי, הצעקנית מ"מועצת החכמים", שביקשה, ועדיין מבקשת, להעביר הצעת חוק ולפיה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון וישב בבית הסוהר, לא יוכל לשוב לחיים הציבוריים והפוליטיים גם אחרי שבע שנים. יתרה מזאת, הח"כית הצעירה מבקשת החלה רטרואקטיבית של החוק, כזה שיבלום את שובו של דרעי לכנסת, בדיוק כפי שהדבר נעשה בסמיכות לנובמבר 2008, המועד שבו נערכו הבחירות לרשויות (ולירושלים).
אין זה המקום להרחיב את היריעה מדוע דרעי כל-כך נחוץ לעם ישראל ולמדינת ישראל בשל כישוריו הייחודיים להוות גשר בין כל הקצוות, אבל זה כן המקום להסביר מדוע דרעי, שצמח בתנועה שכמעט מחצית מנבחריה לכנסת מאז יום היווסדה ועד היום נכנסו לכלא, שונה בהרבה מובנים מהקולגות שלו יאיר לוי, שלמה בניזרי, צדוק חוגי ואחרים.
אולם לפני כן נתעכב רגע על טענתם של השוללים, שאינם חפצים לראות, חלילה, בעתיד הלא רחוק אפילו, ממשלה המורכבת משרים כמו שלמה בניזרי, אברהם הירשזון, גונן שגב, משה קצב ודרעי גם. אכן, מדובר בטענה צודקת להחריד, עם חשש כבד שמה שנראה תיאורטי, במדינת ישראל יכול להפוך תוך מספר שנים למציאות הזויה ומבעיתה. ולכן חששם של השוללים מוצדק, נימוקיהם במקום, טיעוניהם מחזיקים מים ואפשר אפילו להתייחס לדבריהם כהתרעה בשער.
אלא מה? אריה דרעי, בניגוד לכל רשימת הח"כים המורשעים בפועל והמורשעים בפוטנציה, לא הודה כהוא זה באף אחת מהאשמות שהוטחו בו ושבגינן הוגש נגדו כתב אישום. אדרבה, עד היום טוען דרעי לחפותו. טענותיו כמו "תפרו לי תיק", "חיפשו אותי" וכדומה, אינן משוללות יסוד. כל בר-דעת, גם אם איננו משפטן, יודע כי הכסף, המשאבים, האמצעים והחוקרים שהושקעו בדרעי, בארץ ובחו"ל, היה בהם כדי להרשיע גם את האפיפיור הנוכחי וגם את האימא תרזה. מדובר באקט חקירתי שהמדינה לא ידעה כמוהו מאז ומעולם, וייתכן כי גם לא תדע כמוהו. ואקט זה, למי ששכח, נוהל על-ידי המשטרה אומנם, אבל היה גם קטליזטור ברקע: העיתונאי מרדכי גילת, שקציני משטרה רבים חששו, לפחות בזמנו, מנחת עטו. העיתונאי גילת פשוט ראה בדרעי פרויקט-חיים (אגב, לאחרונה פורסם כי בכוונתו ליטול שנת שבתון מהחינמון שבו הוא עובד, כדי לכתוב ספר על "פרשת דרעי", כאשר מטרתו העיקרית היא לחסום את דרעי בדרכו, שוב, לכנסת). ואם זו לא רדיפה אישית, אני צנצנת.
אמרנו כי כל בר-דעת, גם אם איננו משפטן, יודע כי דרעי נרדף ואף הורשע על לא עוול בכפו. אך היו גם משפטנים, בכירים יותר ובכירים פחות, שסברו ועדיין סוברים כי דרעי הורשע ללא הוכחות וראיות המצדיקות הרשעה. פרופסור מרדכי קרמניצר למשל. או העיתונאי אמנון דנקנר, שהוא גם משפטן. שניים אלה ואחרים טוענים עד היום, כי הרשעתו השגויה של דרעי לא נופלת מהרשעתו של עמוס ברנס, להבדיל באישומים. זאת ועוד: הרשעתו של דרעי, כמו זו של חיים רמון, נובעת יותר מאמביציה ואגו, פחות מהסתמכות על ראיות בלתי נסתרות. הייתה כאן התנהלות מצד התביעה המשפטית הגובלת ב"אני ואפסי עוד".
העובדה שאת דרעי שפט - והרשיע - הרכב של שלושה שופטים, ששניים מהם יוצאי עדות המזרח, היא עוד עדות ליחס המזלזל ולזלזול באינטליגנציה של הציבור. שהרי, ממתי מספרם של השופטים המזרחיים הוא פי שניים מאחיהם יוצאי אשכנז...? התשובה ברורה, כמובן. אלא שמישהו ביקש שהרשעתו של דרעי תיעשה על-ידי רוב מזרחי, כדי לעקור מפסק הדין את הטיעון העדתי. וזה הצליח לו, לצערי.
לסיכום: אריה דרעי נשפט, הורשע בדין, ריצה את עונשו ושילם את חובו לחברה. מאז עברו למעלה משבע שנים. ולכן, מי שיוזם חוק שיאסור על דרעי להיבחר, מבקש בעצם לחוקק חוק שיאסור עלי, האזרח הנורמטיבי, להצביע עבור מי שאני רוצה ומעוניין בשירותיו. למנוע מדרעי להיבחר זו פגיעה בדמוקרטיה, למנוע ממני לבחור בדרעי זה ביטול הדמוקרטיה. וכי מה הטעם לקרוא לשלטון כאן בארץ הזו שלטון דמוקרטי אם אינני יכול להצביע עבור מי שאני חפץ ביקרו גם אם חטא אבל שילם את חובו לחברה?

תאריך:  29/06/2011   |   עודכן:  29/06/2011
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
 
תגיות / מי ומי בפרשה:
 אבא (אוברי) אבן (איבן)  אברהים צרצור  אברהם הירשזון  אברהם זילברברג  אהוד רצאבי  אהרן אבוחצירא  אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel  אורי שרגא אורבך / Uri  Orbach  אורית זוארץ / Orit Zuaretz  אורית נוקד  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אחמד א-ד`אהר  אטילה שומפלבי  אילן ליבוביץ'  אילן שלגי  איתמר בן גביר  איתן לבני (בנוזוביץ')  אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan  אליעזר אבטבי  אלכס מילר  אמנון דנקנר  אסתרינה טרטמן  אפרים תבורי  אריה דרעי / Aryeh  Deri  אתי לבני  בנימין אבניאל (גטשטיין)  גדעון משה סער / Gideon  Sa'ar  ג'ון אדוארדס  גילה פינקלשטיין  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד מנע  דן  גרטלר  דן מרידור / Dan Meridor  דניאל הרשקוביץ  דניאל-יצחק לוי  דרור זייגרמן  הרצל שפיר  ויצמן שירי  חיים אמסלם  חיים רמון  חמאד אבו-רביעה  חנא סוייד  טובה אילן  יאיר שמיר / Yair  Shamir  יהודה-מאיר אברמוביץ'  יואב מני  יוליה שמאלוב-ברקוביץ'  יוסף שגל  יוסף שפרינצק  יורם מרציאנו  יחזקאל זכאי  יעקב כהן  יעקב פרי / Yaakov  Perry  יצחק אהרונוביץ' / Yitzhak  Aharonovitch  יצחק בן - ישראל  יצחק ברמן  יצחק זיגר  יצחק זיו  ישראל ישעיהו-שרעבי  כרמל שאמה-הכהן  לביב חוסיין אבו-רוכן  לימור לבנת / Limor  Livnat  מאיר זורע (זארודינסקי)  מאיר תלמי  מאיר-דוד לוונשטיין  מאשה לובלסקי  מוטי ששון  מחמוד א-נאשף  מיכאל פואה  מיכאל רצון  מיכל ליברמן-גילון  מיקי לוי / Mickey  Levy  מלי פולישוק-בלוך  מנחם אליעזר מוזס  מרדכי גילת  מרדכי זר  מרדכי קרמניצר  מרטין שלאף  משה קצב / Moshe  Katsav  משה זלמן פייגלין  משה מוץ מטלון  נדב פרי  נחום ניר-רפאלקס  נחמן שי  ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סופיה רון-מוריה  סילבן שלום / Silvan  Shalom  עבאס זכור  עבאס זקור  עבדול-עזיז זועבי  עובדיה יוסף  עוזי לנדאו / Uzi  Landau  עינת וילף  עמוס ברנס  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  עמירה דותן  עמרי שרון  ערי ז'בוטינסקי  פנחס לבון (לוביאנקר)  פניה (פאינה) קירשנבאום  פריג`א זוארץ  ציון פיניאן  ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely  קדיש לוז (לוזינסקי)  ראובן ברקת (בורשטיין)  רוביק דנילוביץ'  רוחמה אברהם בלילא  רון בריימן  רוני בר-און  רחל אדטו  רן בנימיני  שלום זיסמן  שלמה בניזרי  שלמה לביא (לבקוביץ')  שמואל תמיר כצנלסון  שרון שלום  תאופיק זיאד
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האריה ששאג והאזרח המודאג
הודעות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  כתוב הודעה 
1
אלה נימוקים להוכחת חפות ?
יוחאי , משפטן  |  29/06/11 18:03
2
האיש גנב
ע.ג.  |  29/06/11 19:28
3
תגובה ליוחאי המשפטפטן
עמוס שריג  |  29/06/11 19:39
 
- התייחסות לתגובתו של שריג
יוחאי, משפטן  |  29/06/11 23:24
4
דרעי הוא גשר כמו גשר המכביה.
אליהו חיים  |  29/06/11 21:55
5
לפי החברים אלוף "הנוכלים" ל"ת
ישע  |  30/06/11 07:08
6
דרעי מאותרג ע"י קרציות הסמול..
מטאטא  |  30/06/11 10:35
7
זה לא מאמר אלא ביזיון עיתונאי ל"ת
צביקה ל.  |  20/10/12 18:43
 
פורום: בחירות/מפלגות
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
צחי כהן
בעקבות "פסטיבל חמש השנים" שהתרגש עלינו לטובה, לא הצלחתי להתאפק ומתוך בליל המלל ויחסי הציבור, ניסיתי להבין דבר או שניים על המחיר ועל עומק המחשבה    לא כל-כך הצלחתי
מיקי גולדווסר
עם כל הכבוד לעשייתם של חיילי שח"ם, שירותם בא לידי ביטוי מצומצם מאד. אולי התקווה, שמביניהם יהיו כאלה שימשיכו את דרכם במשטרה. אבל בפועל - משטרת ישראל זקוקה לשוטרים בוגרים יותר, אך מסופקים מבחינת משכורת ותנאים
נרי אבנרי
כי ככה הם אנשי האין-ספק: אנחנו לעולם ועד צודקים! גם אם טעינו, והיריבים מהימין טועים! גם אם צדקו    שני קטעי הארכיון שהבאתי, תכליתם אחת: לגרום לשמאלנים לא לפחד מהספק. אימוץ הספק עשוי לגרום לתגובת שרשרת: פיוס עם האמת, התפכחות מאשליות, ומי יודע - אולי גם לאהבת חינם    שופופו...
יחיאל (חיליק) רוזמן
התרופות החברתיות בירדן מאבדות מחיוניותן והגעש עומד בפתח    התעלמות מוחלטת בארבעת החודשים האחרונים מהבעיה הפלשתינית מלמדת על ניסיונות טשטוש של הבעיה מתוך המתנה להתפתחויות חיוביות שאינן עומדות כלל בפתח
איתן גנור
ההיסטוריה של מערכת החינוך בישראל אינה אלא רצף של רפורמות, אין שנה של שקט    כל שר חינוך רוצה להטביע את חותמו על המערכת. למה? כי הוא יכול...    מערכת החינוך מנוהלת ללא כל פיקוח ובקרה    תוכניות לימודים שגידלו דור של עילגי לשון וחסרי תשתית חשיבה מתמטית נכנסו על-פי רצון השר, ללא כל תהליך אישור בוועדת החינוך
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il