כלו כל הקיצין ואין כל ברירה אחרת - דרוש שלום כפוי. ראש הממשלה בנימין נתניהו מודע לכך שלא יוכל להגיע אל מטרתו האמיתית - הגדלת שטחה של ישראל בכ-2,000 קמ"ר (כשליש מן השטח הפלסטיני) - אם חלילה יפרוץ פה שלום. לכן, כל מאמציו מכוונים למנוע הסדר שלום. מצב ה"לנצח תאכל חרב" עדיף בעיניו לאין שיעור על פני המצב שבו ישראל משתרעת "רק" על שטח "מצומצם" של 20,770 קמ"ר (גבולות 1967), ולצדה פלסטין על שטח של 6,240 קמ"ר. נתניהו, המחשיב עצמו ל"ריאליסט", היה מעדיף אמנם שמדינת ישראל תשתרע על כל השטח (כ-27,000 קמ"ר), תוך דחיקתה של האוכלוסייה הפלסטינית, אלא שלהערכתו זוהי שאיפה בלתי ישימה. על כן, נתניהו חותר למטרה היותר "צנועה" של סיפוח 2,000 הקמ"ר הפלסטיניים הנ"ל - מטרה שלדעתו ניתנת להשגה, אם רק נהיה ערמומיים מספיק. התרשמותי היא כי בעניין זה רוב העם בישראל אדיש לחלוטין, כלל אינו מודע לשאיפות הללו, ורק מעטים בקיאים במספרים הנ"ל. חלק גדול מהציבור הישראלי אף מאמין בכנות שנתניהו אכן מעוניין להשיג שלום. אין לצפות שמתוך ציבור פאסיבי זה יבוא לחץ משמעותי בכיוון השלום. הסכם שלום יכול להיות מושג בחילופי שטחים ברוחב של כ-4 ק"מ משני צידי הקו הירוק. ישראל תפנה את המתנחלים המתגוררים בעומק הגדה - למשל בבית-אל, בקריית-ארבע ובאריאל, שבהן מצויים כיום כ-25%-30% מן המתנחלים - ותחליף אותם בחיילי צה"ל. כ-70%-75% מהמתנחלים החיים בסמוך לקו-הירוק לא יפונו - למשל במודיעין-עילית או בבית"ר-עילית. החיילים שיחליפו את המתנחלים ידוללו בצורה מדורגת ומותנית, ויוחלפו על-ידי חיילי נאט"ו. גם אלה ידוללו במשך מספר שנים, על-פי הדגם היוגוסלבי שעובד לא רע. עם גמר הפינוי של "מתנחלי העומק", תתבקש ישראל להתחיל במשא-ומתן עם הרשות הפלסטינית לגבי השטחים הישראליים שיעברו לפלסטינים במסגרת חילופי השטחים. מדובר בכ-250 קמ"ר (כסך כל שטח ההתנחלויות הישראליות בתוך רצועת ארבעת הק"מ הנ"ל). ללא לחץ מסיבי אין כל סיכוי שנתניהו וחבר מרעיו ילכו על הסכם כזה. מבחינתם קיימת הסכנה שהסדר הגיוני - בדומה למוצע לעיל - עלול חלילה להצליח. לי, כלרבים אחרים, ברור כיום לחלוטין כי הדרך האפשרית האחת והיחידה להגיע להסכם שלום היא דרך הכפייה - כפייה אמריקנית, על-פי המודל היוגוסלבי. בעניין גורלי זה חייב ברק אובמה להיוועץ עם הנשיא לשעבר ביל קלינטון, שכפה שלום ביוגוסלביה, ואולי אף למנותו לראש הפרויקט: Pax Americana. כפי שקלינטון כפה שלום ביוגוסלביה, חייב ברק אובמה לכפות את השלום באזורנו - שלום שיציל את עם ישראל מסרטן הכיבוש וההתנחלויות. שפת הכפייה היא השפה היחידה שממשלת ישראל הנוכחית מסוגלת להבין. לארה"ב, ורק לה, יש היכולת והאמצעים לבצע את הכפייה ההכרחית הזאת. הבה נפנה כולנו, שוחרי השלום, אל נשיא ארה"ב, ונבקש ממנו: President Obama - Please impose peace un the Middle East! זה יהיה השלט שאותו אשא בכל הפגנה. אם אכן יצליח הנשיא האמריקני במשימה זו, הוא ייכנס להיסטוריה היהודית כגדול חסידי אומות העולם.