X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
האם ההודאה, לאחר מעשה, של חלק מאושיות התקשורת הבכירות בישראל, כי התקשורת נכשלה כישלון חרוץ, היא התפתחות חיובית? הייתכן כי בפעם הבאה לחלק ממעצבי הדעה שלנו יהיו הרהורים שיגרמו להם להתנהג אחרת? לא ממש הכאה על חטא היא תכונה קבועה בשיח התקשורתי של ישראל אין חדש תחת השמש
▪  ▪  ▪
חסון. הודתה [צילום: בוצ´צ´ו]
חנן נווה, אז כתב רשת ב', הודה אחרי הנסיגה החפוזה שלנו מלבנון, כי שלושה עורכי חדשות שבניהם הוצבו בלבנון החליטו כי "הצבא חייב לעזוב".

מיד עם החזרת רס"ל גלעד שליט משבי חמאס, פתחו מקורות תקשורתיים רבים - ממוסדים ועצמאיים כאחד - באורגיה של התבוננות פנימית.
ניר וולף מ"ישראל היום" התמקד בחברת יחסי הציבור שהעסיק אביו של גלעד, נועם. תמי שינקמן, שהובילה את המאמץ היח"צני, הגדירה את "הקוד התקשורתי" שלה בראיון לגלובס, כ"העצמת רגשות". האסטרטגיה שלה הייתה להפוך את השבי של שליט לטעון רגשי וכך להפוך את החייל "לבן של כולנו".
מן ההגיון התעלמו במכוון.
התפקיד שמילאה התקשורת בסיוע למאבק היח"צני הפך לנושא חם. כתב המדיה של "גלובס", לי-אור אברבך, ראיין את איילה חסון מערוץ 1, את רוני דניאל מערוץ 2 ואת אלון בן-דוד מערוץ 10. חסון הודתה שהסיקור של שליט היה: "לגמרי לא אובייקטיבי... המדיה גויסה. תראו לדוגמה את הספירה היומית (של ימי שליט בשבי) בכמה מכלי התקשורת".
רק רוני דניאל הכחיש שהוא או התקשורת היו מגויסים לטובת שליט. אלון בן-דוד הסכים עם חסון: "בדיוק כמו בקמפיין המחאה החברתית, התקשורת התגייסה למען שליט".
מונחים כמו "הבן של כולנו", או "הילד", במקום "החייל", שיקפו את סדר היום התקשורתי. שליט לא תואר כחייל חסון המגן על מולדתו, אלא כילד עדין הזקוק לתמיכה ולדאגה.
מעניין להשוות בין ה"לפני" וה"אחרי" במאמריו של ארי שביט מהארץ. במאמר שכתב לפני שנתיים, תמך שביט בעסקה, אך הזהיר מפני תוצאותיה, בציינו כי זו עלולה להוביל לעשרות קורבנות ישראלים. מסקנה זו חוזרת על עצמה במאמר שקדם לשחרור שליט ב-10 באוקטובר: "יש סיבה אחת מכרעת לתמוך בעסקת שליט: הסולידריות הישראלית... ללא תחושה של ערבות הדדית, אין משמעות לחיינו כאן". אך מיד לאחר העסקה שביט כותב: "בוקר ראשון שלאחר אובדן שיקול הדעת והעשתונות. בוקר ראשון לאחר 1,940 ימים ו-1,940 לילות שבהם הקיטש שלט בנו".
לעומת זאת, רביב דרוקר מערוץ 10 דבק בעקביות בביקורתו על העסקה. בריאיון ל"דה מרקר", טען דרוקר כי "התקשורת... התנהלה ברגש, בטירוף ובאי-הגיון... היא התנהגה בילדותיות, (המסר היה) תחזירו את גלעד, לא אכפת לנו איך, אנחנו לא רוצים לשמוע מה המחיר".
אפילו נציב תלונות הציבור של רשות השידור, אלישע שפיגלמן, הצדיק תלונה על הסיקור המוטה של התקשורת, כשהוא מציין "התקשורת כולה - לצערי גם עיתונאי רשות השידור בכלל זה - חרגה מכל כללי האיזון לאורך השנים האחרונות".
האם ההודאה, לאחר מעשה, של חלק מאושיות התקשורת הבכירות בישראל, כי התקשורת נכשלה כישלון חרוץ, היא התפתחות חיובית? הייתכן כי בפעם הבאה לחלק ממעצבי הדעה שלנו יהיו הרהורים שיגרמו להם להתנהג אחרת? לא ממש. הכאה על חטא היא תכונה קבועה בשיח התקשורתי של ישראל. אין חדש תחת השמש.
קל יותר כשהתקשורת תומכת בך
התקשורת, אשר תמכה באופן גורף בשמעון פרס לראשות הממשלה בבחירות של 96', הוכתה בתדהמה לאחר שהתברר דבר ניצחונו של בנימין נתניהו. אולם רק ימים ספורים לאחר מכן, הודו אנשי תקשורת בהעדפתם את פרס. מי שזכה אחר כך בפרס ישראל, נחום ברנע, כתב אז ב"עין השביעית" : "ספק אם רוב העיתונאים יכלו להיחשב 'בעד פרס', אבל הם היו בהחלט נגד נתניהו...נתניהו היה צריך להתגבר על התקשורת העוינת. הוא נאלץ להתמודד מול שתי חזיתות שנפתחו נגדו - מפלגת העבודה והתקשורת".
האם ההתבוננות העצמית הזו הובילה לשינוי כלשהו? בעקבות הבחירות של 99', כתבה אילנה דיין ב"'ג'רוזלם פוסט": "פובליציסטים ובעלי טורים היו כאחד. ניזונים מתוך שנאה, התגייסו בהמוניהם על-מנת לגרום לכישלון של נתניהו".
ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, זכה אז לשבחים על "מנהיגותו" כאשר הוביל את הנסיגה החפוזה של ישראל מלבנון, כשהיא מותירה מאחור את משתפי הפעולה הלבנוניים ומכשירה את הקרקע למצב שהוביל בסופו של דבר למלחמת לבנון השנייה. חנן נווה, כתב רשת ב' בשעתו, הודה מאוחר יותר כי שלושה עורכי חדשות שבניהם הוצבו בלבנון החליטו כי "הצבא חייב לעזוב".
התקשורת שמרה מכל משמר גם על ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון מחקירה פלילית, כאשר החליט, ולאחר מכן גם ביצע, את הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה ומצפון השומרון.
בדיון תחת הכותרת "זמן של מחילה-חשבון נפש ישראלי ערב יום כיפור", שנערך באוניברסיטת בר-אילן ב-2006, הצהיר דוד לנדאו, שהיה אז עורך הארץ: "תמכנו בהינתקות... חשבנו שעצירה של שחיתות גדולה כמו זאת של כיבוש עזה, מצדיקה התעלמות משחיתות קטנה יותר".
ללא התקשורת, המחאות החברתיות האחרונות היו מסתכמות בלא כלום. שכן כפי שכבר סיכמה שרה ב"ק מערוץ 2, ההבדל בין המחאות נגד ההינתקות לבין המחאות החברתיות הוא פשוט: קל יותר כאשר התקשורת תומכת בך.
אם זהו המצב, האם עלינו לסמוך על התקשורת שלנו ולהתייחס אליה ברצינות? האם הם באמת מכים על חטא, או שהם רק מנסים לחמוק מאחריות? האם זהו עוד ניסיון למצוא "נושא חם" למלא בו את הטור ולמכור עוד פרסומות? רק העתיד יוכל להגיד, אבל התחזית אינה נראית מעודדת.

לאתר מגזין מראה
המאמר התפרסם גם ב-Jerusalem Post בכותרת Media Comment: Duplicity and Repentance in the Media.
ישראל מידד הוא סגן יו"ר אגודת "לדעת", מידען של מרכז מורשת מנחם בגין, ובעל תואר מוסמך במדע המדינה.
פרופ' אלי פולק הוא פרופ' לכימיה, ממייסדי ויו"ר האגודה לזכות הצבור לדעת, חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
תאריך:  04/11/2011   |   עודכן:  04/11/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מביטים אחורה בצביעות
תגובות  [ 17 ] מוצגות  [ 17 ]  כתוב תגובה 
1
לא התקשורת , העיתונאים.
איש אחד  |  5/11/11 10:58
 
- מותק שלי, האם חשבת על כך שיש
שאול אבידור  |  5/11/11 12:23
2
אז מה אמרת ?
לא אמרת דבר.  |  5/11/11 11:36
 
- הרגת אותי מצחוק.זה ציטוט מספר
יוני שדה  |  5/11/11 14:55
 
- באמת ?
אני רק שאלה  |  6/11/11 00:03
3
אביבה שליט יורקת בצלחת ממנה אכ
ידיעות חיפה  |  5/11/11 11:42
 
- קיבלו כל כך הרבה כסף מNIF
ברוריה מקרית חיים  |  5/11/11 18:45
4
ההישג שלנו בכך שעכשיו יש
ירדנה  |  5/11/11 14:13
5
אין בעולם תשקורת בזויה שמועלת
קורןנאוה טבריה  |  5/11/11 14:34
6
עיתונות יהודית בא"י...
םםם  |  5/11/11 16:02
 
- פשוט לא נכון
מיכאל ב  |  5/11/11 18:05
7
הדיקטטורה תקשורתית "מוזס" והח
ישע  |  5/11/11 16:29
8
מזמן הבנתי שאין לסמוך עליהם
יוסף מגבעתיים  |  5/11/11 18:10
9
לא כאלה חכמים...ומוצלחים....
דורון צדקה  |  5/11/11 18:30
10
מידד יקירי, הפיסקה האחרונה
ברוריה מקרית חיים  |  5/11/11 18:54
11
מעניין מאוד,,,
אורן  |  5/11/11 22:50
12
התקשרת והתיחסותה למחאה ל"ת
למימון ולמנהיגיה  |  6/11/11 00:33
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
צבי גיל
הרוב המכריע של האוכלוסיה המבוגרת לא היה שותף למערכה החברתית שהתנהלה בעיקרה באינטרנט    מן הראוי שהמדיה, ובעיקר הדור הצעיר, יכלול כחלק מן המשימה שלו שיתוף אנשים אלה, על-ידי הקניית ידע בסיסי בתקשורת ובאינטרנט במסגרת מסע התנדבות
דן אלון
את צליל הד הירייה שקטף אותך ואת התמימות שלנו, לקח לנו המון זמן לעכל. הצליל הזה לא נדם. הצליל הלך והתגבר לקול שאון ציבורי אדיר. כולנו התגייסנו למען כולנו. לראשונה, אנחנו הולכים ליצור ביחד עתיד טוב יותר
אברהם (פריצי) פריד
נדודי השינה של ישי, הקרב על ספינת הדגל, הרדיו והמנכ"ל
עינת מירון
נהוג ומקובל להתחיל פעילות יחסי ציבור כחודשיים-שלושה לפני תאריך ההשקה הרשמי. אז למה גולן טלקום בוחרת בבליץ תקשורתי חצי שנה לפני תחילת הפעילות שלה?
אליהו קאופמן
כחובש כיפה הרי שלדידי הכיפה של עמיר איננה מביאה אותי לייסורי מצפון משום שזו כיפה עם קליפה    כבר מהרגע שבו נרצח רבין היה צריך לדרוש כי כל עניין האלימות הפוליטית בישראל יהפוך לנושא לימוד חובה בבתי הספר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il