X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מקורות
לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו לפי הסכום הגבוה יותר
▪  ▪  ▪

תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 01/11 + 02/11, מתאריך 13.01.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 10.1.11 נכנס לישראל Stephane Cohen כשברשותו 48,260 יורו וכן נכנס Gerald Simon Cohen כשברשותו 37,500 יורו ו- 4,950 דולר ארה"ב ועברו במסלול הירוק, מבלי שדיווחו על הכספים שעימם בניגוד להוראת סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: החוק). לפיכך נתפסו הכספים באב"ת 372623 ובאב"ת 372991 (בהתאמה).
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על Gerald Simon Cohen ו-Stephane Cohen (להלן – המפרים) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • המפר Stephane Cohen נכנס לישראל כאשר ברשותו 48,260 יורו והמפר Gerald Simon Cohen נכנס לישראל כשברשותו 37,500 יורו ו- 4,950 דולר ארה"ב, עליהם לא דיווחו בניגוד להוראת סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק).
  • גרסת המפרים נשמעה בחקירתם מיום 10.1.11 ובדיון בפני הוועדה ביום 13.1.11.
  • בדיון בפני הוועדה טען ב"כ המפרים, כי המפרים לא קיבלו לידיהם את מסמכי החקירה. הוועדה הציעה לב"כ המפרים לדחות את הדיון ולקיימו במועד אחר, אולם הוא ביקש לקיים את הדיון במועד ולא לדחותו.
  • הוועדה השתכנעה כי המפרים אינם מבינים את השפה העברית והאנגלית וכי לא הבינו את דברי השוטר, לפיהם עליהם לעבור במסלול האדום ולהצהיר על הכספים שברשותם בפני פקיד המכס.
  • עם זאת, חובת הדיווח הקבועה בסעיף 9 לחוק הינה מוחלטת ושני תנאים נדרשים על-מנת שייקבע כי התקיימה ההפרה. האחד, כניסה לישראל או יציאה ממנה, והשני, הכנסת כספים בסכום העולה על הסכום החייב בדיווח. אין חולק כי במקרה זה שני תנאים אלה התקיימו וכי המפרים הפרו את חובת הדיווח.
  • לגרסת המפרים, הם לא ידעו על חובת הדיווח בכניסה לישראל, אולם הכירו את חובת הדיווח בצרפת. בהקשר זה יצוין כי לא נדרשת הוכחת מודעות לעצם חובת הדיווח, לסכום החייב בדיווח ולדרך מסירת הדיווח שהרי אלו הן הוראות החוק.
  • זאת ועוד, העובדה כי המפרים ידעו על חובת הדיווח בצרפת, ונמנעו מלברר אם קיימת הוראה דומה בעת כניסתם לישראל, מעוררת קושי ונוטעת ספק באשר לתום ליבם.
  • כנגד מי שהפר חובת דיווח ניתן לנקוט בשני הליכים: הראשון, הגשת כתב אישום בשל הפרה לפי סעיף 10 לחוק (ובמקרים המתאימים לפי סעיף 3(ב) לחוק); והשני, ועדת עיצומים בהתאם לסעיף 15 לחוק. ההליך בפני ועדת העיצומים מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית אשר אין בצידה הרשעה בפלילים. כל אימת שמתקיימים שני התנאים המצוינים בסעיף 6 לעיל מתקיימים היסודות הנדרשים לקביעה שחובת הדיווח הופרה ובסמכות הוועדה לדון במעשה ההפרה ולהטיל עיצום כספי.
  • העברת כספים דרך מעברי הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. על כן הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (חובת הדיווח קיימת בארה"ב ובאירופה מכוח הדירקטיבה השלישית), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה ראה המלצה 9 של ארגון ה- FATF, שהינו הגוף הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
"Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments."
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
  • בתקנה 10 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001, נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בתקנה נקבע כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • הוועדה קובעת כי המפרים הפרו את חובת הדיווח ויש להטיל עליהם עיצום כספי. בבואה של הוועדה לקבוע את גובה העיצום הכספי, שקלה הוועדה את היקפה הכספי של ההפרה, את העובדה כי זוהי הפרה ראשונה של כל אחד מהמפרים ואת חוסר הבנתם באשר לחובתם לגשת למסלול האדום ולהצהיר על הכספים. עם זאת, המפרים אישרו כי הכירו את חובת הדיווח בצרפת ונמנעו מלברר את החובות בעניין זה בארץ.
  • נוכח האמור לעיל, החליטה הוועדה להשית על המפר Stephane Cohen עיצום כספי בסך 9,000 שקלים ועל המפר Gerald Simon Cohen עיצום כספי בסך 7,000 שקלים.
  • החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפרים מיד לאחר הדיון בפני הוועדה.
  • למפרים זכות ערעור על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו לבית משפט השלום.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 03/11, מתאריך 18.01.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 14.1.11, יצא המפר לכאורה מישראל כשברשותו 45,000 דולר ארה"ב מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו הכספים העודפים בסך של 20,000 דולר ארה"ב באב"ת 375553.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על מר מאיר הלל בגין אי דיווח על הוצאת כספים מישראל.
  • מר הלל היה בדרכו לצאת מישראל ביום 14.1.11 כשברשותו 45,000 דולר ארה"ב במזומן, עליהם לא דיווח בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 (להלן – החוק).
  • מר הלל השמיע את טענותיו בחקירותיו מיום 14.1.11 וכן ביום 16.1.11, וכן בטיעונים שהוצגו בעל פה לפני ועדת העיצומים ביום 18.1.11.
  • במהלך החקירה, הודה מר הלל כי לפני מספר חודשים הוא יצא מן הארץ כשברשותו 35,000 דולר אמריקני בלי שהצהיר עליהם. מקרה זה הועלה על-ידי הוועדה במהלך הדיונים, ובהעדר התנגדות מצדו, הוועדה החליטה להתייחס גם לאירוע זה במסגרת כינוסה דנן. לכן, החלטה זו נוגעת לשני המקרים המפורטים לעיל.
  • ככלל, אין הוועדה נדרשת לקבוע קיומה של "כוונה" או "מטרה" להפר את חובת הדיווח. אין נפקא מינא מה מקור הכספים, למה הם מיועדים, האם מדובר ב"רכוש אסור" על-פי חוק איסור הלבנת הון או ב"רכוש גרידא", אלא כאמור, די בכך שאדם נכנס או יצא מן הארץ כשברשותו סכום כסף החייב בדיווח.
  • חובת הדיווח הקבועה בסעיף 9 לחוק הינה מוחלטת ושני תנאים נדרשים על-מנת שייקבע כי התקיימה הפרתה. האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 90,000 שקלים ומעלה; התנאי השני הינו אי דיווח על כספים אלה. אין חולק כי במקרה זה שני תנאים אלה התקיימו.
  • הוועדה קובעת כי הוראת סעיף 9 לחוק הופרה ע"י מר מאיר הלל (להלן – המפר) בשני המקרים המפורטים לעיל.
  • לשם קביעת שיעור העיצום כספי, בחנה הוועדה את נסיבות ההפרות במקרים הנדונים.
  • הוועדה קיבלה את גרסת המפר לגבי מקור הכספים, לפיה מדובר בכספים מעסקת מכירת בית מלפני מספר שנים, וכן את גרסתו לעניין יעד הכספים, לפיה הכספים נועדים לצרכים האישיים שלו בארה"ב.
  • אין מקום לטענתו של המפר שלא הכיר כי קיימת חובת דיווח על כספים בשעת היציאה מן הארץ, לאור העובדה שהמפר עצמו ציין כי היה מודע לחובת הדיווח במישור העקרוני. כאשר מדובר באיש עסקים שנוסע לחו"ל בתדירות גבוהה, אין הצדקה להימנעות מבירור היקף החובות המלא.
  • לפי חומר החקירה, המפר נעצר אחרי ביקורת הגבולות. לשאלת בודקי המכס, השיב המפר כי יש ברשותו 4,000 דולר בלבד ורק לאחר מכן, כאשר הוכנס למשרד המכס ונשאל שוב לגבי המצאות כספים, ענה כי ברשותו עוד 40,000 דולר בתיק. הוועדה רואה בהתנהלות זו חוסר שיתוף פעולה עם רשות המכס.
  • יש לציין כי העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. לפיכך, הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (חובת הדיווח קיימת בארה"ב ובאירופה מכוח הדירקטיבה השלישית), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה, ראה המלצה 9 להמלצות המיוחדות של ארגון ה- FATF, שהינו הגוף הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
"Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments."
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (היינו- 113,000 ש"ח) או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
  • בסעיף 10 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס"ב-2001, נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בסעיף נקבע כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • בבואה לקבוע את גובה העיצום, שקלה הוועדה את היקפן הכספי של ההפרות, את נסיבותיו האישיות של המפר כפי שתוארו על ידו, את העובדה כי כל אחת מהפרות הייתה בגדר הפרה הראשונה, וכן את מקור הכספים ויעדם. בנוסף לכך, שקלה הוועדה, בין היתר, את העדר שיתוף הפעולה של המפר עם אנשי המכס.
  • לאור האמור לעיל, החליטה הוועדה להשית על המפר עיצום כספי בסך 12,000 שקלים.
  • הוועדה מציינת בזאת כי החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו לב"כ המפר מיד בתום הדיון בפני הוועדה.
  • למפר זכות ערעור לבית משפט השלום על החלטת ועדת העיצומים בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 04/11, מתאריך 26.01.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בעקבות מידע שהתקבל במכס עלה כי ב-5 מקרים בהם המפר לכאורה הגיע לישראל מארצות הברית, הוא דיווח ביציאה מארצות הברית על סכומי כסף שברשותו, ואילו בכניסה לישראל דיווח על סכומים נמוכים יותר.
פירוט המקרים המהווים הפרה לכאורה:
תאריך סכום שדווח סכום שדווח הסכום שלכאורה
ביציאה מארה"ב בכניסה לישראל לא דווח
1. 9-10.2.06 - 47,500$ / 45,000$ / 2,500$
(כ-11,735 שקלים)
2. 16-17.3.06 - 121,260$ / 100,000$ / 21,260$
(כ-99,200 שקלים)
3. 17-18.5.06 - 70,000$ / 49,000$ / 21,000$
(כ-93,640 שקלים)
4. 2-3.8.06 - 38,000$ / 38,000$ (כ-167,390 שקלים)
5. 18-19.10.07 - 50,000$ / 25,000$ / 25,000$
(כ-100,450 שקלים)
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על מר מיכאל יעקובי (להלן – המפר) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • ממצאי בדיקת רשות המיסים באשר להפרש בין הכספים שדווחו על-ידי המפר ביציאה מארצות הברית לבין אלו שדווחו על ידו בעת כניסתו לישראל העלו כי המפר הפר את הדיווח ב-5 מקרים בסכום כולל של 472,415 שקלים.
  • גרסת המפר נשמעה בחקירתו מיום 12.5.10 ובדיון בפני הוועדה ביום 26.1.11. כמו-כן נגבו הודעות מגבריאל בר-אלי, הבעלים של חברת באלי יהלומים, ביום 22.7.10 וביום 15.9.10.
  • לטענת המפר, הוא עבד כנציג מכירות בחברת באלי יהלומים, והכספים שהכניס לארץ שייכים לחברה. לגבי ההפרש בין הכספים עליהם דיווח בעת יציאתו מארצות הברית, לבין הדיווח על סכומים נמוכים יותר עם כניסתו לישראל, נתן המפר השערות כלליות ולא מבוססות. גרסתו של המפר הייתה כי הפער בדיווחים בין היציאה מארה"ב לכניסה לישראל, נובע מכך שהצהיר בארה"ב גם על כספים שאינם שייכים לו, ואשר שייכים לעובד נוסף בחברה או לאנשי מכירות נוספים שפגש בארה"ב. לדברי המפר, הוא הצהיר עבורם מאחר שהוא בעל אישור עבודה בארה"ב ולהם לא היה אישור, ולאחר היציאה מארה"ב החזיר להם את הכספים השייכים להם. בחקירתו נתן המפר הסבר נוסף לפיו הוא העביר במטוס את הכספים לאיש מכירות אחר מהחברה, כדי להיות בטוח יותר עם הכספים.
  • גרסתו של המפר הייתה כללית ולא חד-משמעית. זאת ועוד, המפר לא הביא כל מסמך או תצהיר לתמוך בגרסתו, ורק ציין שם של איש נוסף שהיה עימו בטיסה. לפיכך, הוועדה מתקשה לקבל את גרסתו ביחס להפרות 2-5 המפורטות לעיל. הוועדה קובעת כי לא בוצעה הפרה לגבי מקרה מס' 1 המפורט לעיל, לאור הסבר המפר לפיו יתכן וצרך לשימושו האישי את ה- 2,000$ שהיוו את ההפרש בין הכספים המדווחים ביציאה מארה"ב לבין אלו שדווחו בכניסה לישראל.
  • העברת כספים דרך מעברי הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. על כן הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (וקיימת גם בארה"ב ובמדינות אירופה), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה ראה המלצה 9 של ארגון ה- FATF, שהינו הגוף הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
"Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments."
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
  • הוועדה קובעת כי המפר הפר את חובת הדיווח במקרים 2-5 לעיל, ויש להטיל עליו עיצום כספי. בבואה של הוועדה לקבוע את גובה העיצום הכספי, שקלה הוועדה את היקפה הכספי של ההפרה, את מספר ההפרות שבוצעו (כאשר כל אחת מההפרות היא בגדר הפרה ראשונה), את העובדה כי הכיר את חובת הדיווח וכי הוא מרבה בנסיעות לחו"ל, וכן את שיתוף הפעולה של המפר, נסיבותיו האישיות ומשך הזמן שחלף ממועד ביצוע ההפרות.
  • נוכח האמור לעיל, החליטה הוועדה להשית על המפר עיצום כספי בסך 8,000 שקלים.
  • למפר זכות ערעור על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו לבית משפט השלום.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 05/11, מתאריך 01.02.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 26/1/11 נכנס המפר לכאורה לישראל ועבר במסלול הירוק כשברשותו 42,045 אירו ו- 710 פרנק שוויצרי, מבלי שהצהיר על הכספים שברשותו, וזאת בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – החוק). לפיכך נתפסו הכספים העודפים באב"ת 373020.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על Metropolitan Gennadios of Sassima, בחיים האזרחייםNiklaos Lymoyris דרכון שירות יווני 0500491XK (להלן - המפר) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • גרסתו של המפר נשמעה בחקירתו ביום 26/1/11 ובדיון בפני הוועדה על-ידי נציגו, ד"ר דני חיימוביץ, ביום 1/2/11.
  • כעולה מחקירת המפר, הוא הגיע מטורקיה לכינוס בישראל של אנשי דת נוצרים, ומדובר בכספו האישי, אותו הביא, מכיוון שמישראל הוא ממשיך ליוון. עוד הסביר שלא ידע באופן ודאי על חובת הדיווח, ולא שם לב לשילוט בנמל התעופה. בגרסה שהובאה מפי נציגו ביום הדיון בפני הוועדה, נאמר כי חלק מהכספים הינם כספי תרומה עבור הכנסייה. עוד נאמר ביום הדיון, כי המפר בירר בדבר הכנסת כספים, ונאמר לו בשגרירות ביוון כי ניתן להכניס 80,000 יורו.
  • חובת הדיווח הקבועה בסעיף 9 לחוק הינה מוחלטת ושני תנאים נדרשים על-מנת שייקבע כי התקיימה ההפרה. האחד, כניסה לישראל או יציאה ממנה, והשני, הכנסת כספים בסכום העולה על הסכום החייב בדיווח. אין חולק כי במקרה זה שני תנאים אלה התקיימו.
  • במקרה דנן, המפר ציין כי לא ידע על חובת הדיווח על הכנסת כספים, ונציגו הבהיר בפני הוועדה, כי למפר נאמר ביוון שחובת ההצהרה הינה על הכנסת סכום של 80,000 יורו ומעלה. בהקשר זה יצוין כי לא נדרשת הוכחת מודעות לעצם חובת הדיווח, לסכום החייב בדיווח ולדרך מסירת הדיווח שהרי אלו הן הוראות החוק. זאת ועוד, בנמל התעופה קיימים שלטים מאירי עיניים המפרטים את חובת הדיווח והסכום החייב בדיווח.
  • כנגד מי שהפר חובת דיווח ניתן לנקוט בשני הליכים: הראשון, הגשת כתב אישום בשל הפרה לפי סעיף 10 לחוק (ובמקרים המתאימים לפי סעיף 3(ב) לחוק); והשני, ועדת עיצומים בהתאם לסעיף 15 לחוק. ההליך בפני ועדת העיצומים מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית אשר אין בצידה הרשעה בפלילים. כל אימת שמתקיימים שני התנאים המצוינים בסעיף 4 לעיל מתקיימים היסודות הנדרשים לקביעה שחובת הדיווח הופרה ובסמכות הוועדה לדון במעשה ההפרה ולהטיל עיצום כספי.
  • העברת כספים דרך מעברי הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. על כן הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (חובת הדיווח קיימת בארה"ב ובאירופה מכוח הדירקטיבה השלישית), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה ראה המלצה 9 של ארגון ה- FATF, שהינו הגוף הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
"Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments."
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
  • בסעיף 10 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס"ב-2001 (להלן- התקנות), נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בסעיף נקבע כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • לאור האמור לעיל הוועדה קובעת כי המפר הפר את חובת הדיווח לפי סעיף 9 לחוק וכי יש להטיל עליו עיצום כספי.
  • בבואה של הוועדה לקבוע את גובה העיצום, שקלה הוועדה את העובדה כי זוהי הפרה ראשונה של המפר ואת היקפה הכספי של ההפרה, מחד; ומנגד, את העובדה כי קיים שילוט בנמל התעופה במספר שפות המפרט את חובת הדיווח, וכן כי גרסת המפר הייתה חלקית ולא תאמה במלואה את הגרסה שהובאה על-ידי נציגו ביום הדיון.
  • לפיכך, החליטה הוועדה שלא למצות עם המפר את הדין ולהטיל עליו עיצום כספי בסך 7,500 ש"ח, שישולם בתשלום אחד. החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו לנציג המפר מיד לאחר הדיון בפני הוועדה.
  • למפר זכות ערעור לבית משפט השלום על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 06/11, מתאריך 20.02.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 1.2.11 עברו במסלול הירוק יוסף בן שמעון כשברשותו 13,700 דולר , נתן חביב כשברשותו 8,000$, תמר סוויסה כשברשותה 9,000 דולר ומחמוד מסלוחי כשברשותו 8,000$. מהחקירה עלה חשד לפיצול הכספים, באופן שלכל אחד מהמפרים לכאורה היה סכום הנמוך מחובת הדיווח, וכפועל יוצא הופרה חובת הדיווח.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על מר יוסף בן שמעון, מר חביב נתן, מר מחמוד מסלוחי וגב' תמר סוויסה, בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • הוועדה נדרשה להחליט האם מדובר בסכום אחד אשר פוצל באופן מלאכותי בין המפרים לכאורה, וכפועל יוצא הופרה חובת הדיווח, או שמא אכן מדובר בסכומים עצמאיים שונים כאשר המשמעות היא שלא הופרה חובת הדיווח.
  • מגרסאות המפרים לכאורה בחקירתם ובדיון בפני הוועדה ומהמסמכים שהוצגו בפני הוועדה החליטה הוועדה, כי אכן מדובר בסכום אחד אשר פוצל באופן מלאכותי בין המפרים לכאורה על-ידי מר יוסף בן שמעון, אשר מהראיות המנהליות שהוצגו בפני הוועדה עולה כי הוא אשר עומד מאחורי פיצול הכספים.
להלן נימוקי הוועדה:
  • בבחינת שטרות הכסף שנתפסו נמצאו סימנים זהים של חלפני כספים אשר הופיעו בשטרות שנתפסו אצל יוסף בן שמעון, מחמוד מסלוחי וחביב נתן. כמו-כן, נמצא רצף מספרי מדויק במספרי השטרות שנתפסו אצל יוסף בן שמעון וחביב נתן, ורצף מספרי נוסף בשטרות שנתפסו אצל חביב נתן ומחמוד מסלוחי. בדיון בפני הוועדה טען מר חביב נתן, כי ניתן להסביר עובדה זו בכך שהכסף נשמר בכספת בחדרו של מר יוסף בן שמעון, אולם מר מחמוד מסלוחי לא תמך בגרסה זו, וטען כי אין לו הסבר לרצף במספרי השטרות ולסימנים הזהים עליהם. גם גב' תמר סוויסה אשר טענה, כי כספה נשמר יחד עם כספו של מר בן שמעון לא טענה, כי המפרים האחרים שמרו גם את כספם באותה כספת. אפילו מר בן שמעון אשר טען, כי אכן שמר בכספת בחדרו את כספם של האחרים, הודה בפני הוועדה כי הכסף נשמר בחבילות נפרדות ולא עורבב. יתר על כן, הגרסה לפיה הכסף נשמר יחדיו בכספת אחת, הנה טענה שעלתה לראשונה בדיון בפני הוועדה ולא נטענה לפני כן בחקירתם בפני חוקרי המכס.
  • ארבעת המפרים לכאורה יצאו יחדיו מהארץ וחזרו יחדיו באותה הטיסה. כולם הודו בחקירתם כי מר בן שמעון הזמין עבורם את כרטיסי הטיסה. לטענתם, הוא הזמין עבור כולם, כי יש לו סוכן שנותן לו הנחות וכי בכוונתם להחזיר לו את הכסף. כמו-כן, כל המפרים לכאורה מודים, כי לא שילמו עבור האירוח במקסיקו. מר בן שמעון טען כי המתווך במקסיקו כיסה את כל הוצאותיהם, אולם מר מסלוחי טען בפני הוועדה כי מר בן שמעון שילם עבור המלון וגם מר חביב נתן טען בחקירתו בפני חוקר המכס כי מר בן שמעון שילם עבור המלון.
  • מר בן שמעון הודה בחקירתו כי הכספים שנתפסו ברשותה של גב' תמר סוויסה שייכים לו. גב' תמר סוויסה טענה כי הכספים שייכים לה וכי היא יצאה איתם מהארץ וכי ככל הנראה מר בן שמעון ניסה לגונן עליה. בחקירתו טען מר בן שמעון כי יצא מהארץ כשברשותו כ-24,000$ וחזר עם 13,700$. עם זאת, מר בן שמעון טען בפני הוועדה כי לא היו לו הוצאות במקסיקו וכי כל השהות שולמה על-ידי המתווך של עסקת הנדל"ן. כשנשאל על-ידי הוועדה כיצד הוא מסביר את ההפרש בסכום עימו יצא והסכום איתו חזר, כאשר הוא אומר שלא היו לו הוצאות, לא ידע להסביר זאת לוועדה, ובתשובתו טען כי מאחר שהוא אדם נשוי ונסע עם חברתו יש דברים שהוא מנוע מלדבר עליהם, ולכן הוא לא יכול לפרט ולהסביר לוועדה את ההפרש. כמו-כן, טען כי פיצל את הסכום שכן במקסיקו אסור לצאת עם סכום העולה על 10,000 דולר, אולם הדבר לא מתיישב עם העובדה כי היו ברשותו 13,700 דולר.
יש בהודאתו זו של מר בן שמעון להעיד על כך, כי המגבלה בדבר העברת כספים במעבר גבול, ולחלופין הצהרה עליהם ידועה לו וכי הוא כלכל את צעדיו בהתאם.
לאור האמור, הוועדה שוכנעה כי הסכום שנתפס על גב' תמר סוויסה שייך למר בן שמעון, כפי שצוין על ידו.
  • הוועדה לא השתכנעה מגרסתם של המפרים לכאורה בנוגע למקור הכספים: מר יוסף בן שמעון ציין כי קיבל הלוואה חברית מ [פלוני] לפני יציאתו לחו"ל. גרסה זו אינה מגובה באסמכתא כלשהי ואף עו"ד פליישר בחקירתו לא הציג כל חוזה או מסמך אחר התומך בגרסתו, כפי שניתן היה לצפות מאדם העוסק בעריכת דין. עו"ד פליישר טען שנתן למר בן שמעון כסף מכספי הפיצויים של אביו, אך גם לכך לא הביא כל אסמכתא. כמו-כן, עו"ד פליישר לא נתן הסבר משכנע מדוע הסכים לתת הלוואה לאדם שהוא בעל אמצעים, כאשר הוא אפילו אינו שואל עבור מה ישמש הכסף.
מר חביב נתן טען כי קיבל 10,000 דולר ממתנות החתונה של אחיו, מר [אלמוני]. הוועדה לא קיבלה גרסה זו לאור אי קבלת גרסתו של אחיו ולאור בחינת המסמכים שהוצגו על-ידי אחיו. ראשית, עדותו של מר [אלמוני] רצופה סתירות ולמעשה הוא אישר בעדותו כל פרט דמיוני שנשאל על-ידי החוקר לגבי אופן, מועד ומקום מתן הכסף לחביב נתן. שנית, לוועדה עלו תהיות בנוגע לאמינות המסמכים שנמסרו על-ידי מר [אלמוני] ובהם רישום סכומי הכסף שקיבל כמתנות בחתונתו. על פניו, נראה כי ארבעה סכומים שונו כך שסכומם יהיה 10,000 דולר ויוכלו להוות בסיס לגרסתו לגבי מקור הכסף אותו נתן לחביב.
מר מחמוד מסלוחי טען כי מקור הכספים הינו בחשבון חיסכון של ילדיו וכן כסף שקיבל מאימו. לטענתו הוא המיר כספים אלה לדולרים אצל חלפן. הוועדה לא השתכנעה מגרסה זו. מר מסלוחי לא הציג בפני הוועדה אסמכתא לגבי פדיון חשבון החיסכון של ילדיו, וגם חלפן הכספים אשר ממנו טען מר מסלוחי כי רכש את הדולרים לא מצא כל רישום לגבי רכישת 10,000 דולר על-ידי מר מסלוחי, על-אף שזוהי עסקה בסכום העולה על 22,000 שקלים אשר, כפי שהעיד החלפן בחקירתו, נרשמת במחשבי החלפן עם ציון מספר הזהות של מבצע הפעולה.
גב' תמר סוויסה טענה כי חסכה סכום זה לאורך תקופה ובכל פעם המירה לדולרים. אף היא לא הציגה כל אסמכתא המעידה על קבלת שקלים והמרתם לדולרים, ובכל מקרה ספק אם ניתן לקבל את גרסתה לאור גרסת יוסף בן שמעון אשר הודה כי הכספים שנתפסו אצלה שייכים לו.
  • הוועדה בוחנת אך ורק האם יש לראות את ארבעת הסכומים שנתפסו כסכומים שפוצלו באופן מלאכותי או שמא מדובר בסכומים עצמאיים שונים. במקרה דנן אין כל ספק, לכל הפחות ברמת הראיה המנהלית, כי מדובר בסכום אשר פוצל באופן מלאכותי.
  • מן המצטבר עולה, כי הוועדה לא השתכנעה בנוגע למקור הנטען של הכספים, ולמעשה חברי הוועדה לא קיבלו את טענות המפרים לכאורה כי יצאו מהארץ עם הכספים וחזרו עם סכומים כמעט זהים. הוועדה קובעת, אפוא, כי הכספים ניתנו למפרים לכאורה ופוצלו ביניהם טרם כניסתם לישראל.
  • לאור הראיות המנהליות שהוצגו בפני הוועדה ובכלל זה טענות המפרים לכאורה, הוועדה קובעת כי הכספים אינם שייכים למר חביב נתן, מר מחמוד מסלוחי וגב' תמר סוויסה. הוועדה סבורה כי הכספים שייכים למר בן שמעון, ולחלופין לגורם אחר, כאשר כספים אלו פוצלו בין המפרים לכאורה על-ידי מר בן שמעון. אשר על כן, הוועדה קובעת, כי מר יוסף בן שמעון הוא המפר.
  • פרשנות לפיה ניתן לפצל את הסכומים המוכנסים לארץ באופן שידווח רק על חלקם, מרוקנת מתוכן את סעיף 9 לחוק כמו גם את תכלית חובת הדיווח שנקבעה בחוק.
  • בת.פ. 1969/04 (שלום רמלה) מדינת ישראל (מכס נתב"ג) נ' קלמרו דורון (לא פורסם), הוגש כתב אישום נגד דורון קלמרו, אשר עבד כדייל אוויר בחברת אל על. על-פי כתב האישום, הנאשם נסע במסגרת תפקידו לחו"ל ביום 5.5.04 וחזר לישראל ביום 12.5.04. ברשות הנאשם היו 22,440 דולר במזומן, יהלומים מלוטשים בתוך 7 אריזות מיוחדות, מצלמה דיגיטאלית ומחשב נייד. הנאשם הורשע, על-פי הודאתו, גם בעבירה לפי סעיף 10 לחוק. ביהמ"ש קבע, כי הנאשם בחר לחלק את הכסף באופן שבכליו נותר סכום המותר על-פי החוק. ביהמ"ש מוסיף, כי "צירוף של יהלומים וכסף מזומן שלא הוצהר עליהם יש להם השלכות רבות והם חלק ממערך המלחמה שהחוק לאיסור הלבנת הון נועד לעזור בה". מקביעת ביהמ"ש עולה בבירור, כי אדם המפצל סכומים על-מנת להימנע מחובת הדיווח מפר את חובת הדיווח ואף עובר עבירה לפי סעיף 10 לחוק.
  • כידוע, חובת הדיווח הינה מוחלטת ושני תנאים נדרשים להוכחת ההפרה: האחד, כניסה או יציאה לארץ וממנה, והשני, הכנסת כספים בסכום העולה על הסכום החייב בדיווח. אין חולק כי שני תנאים אלה התקיימו במקרה זה.
  • ככלל, אין הוועדה נדרשת לקבוע קיומה של "כוונה" או "מטרה" להפר את חובת הדיווח ולפיכך אין משמעות לטענותיו של המפר בנוגע להיעדר העלמה מכוונת של הכנסות. אין נפקא מינא מה מקור הכספים, למה הם מיועדים, האם מדובר ב"רכוש אסור" על-פי חוק איסור הלבנת הון או ב"רכוש" גרידא, אלא כאמור, די בכך שאדם נכנס או יצא את הארץ כשברשותו סכום כסף המחייב דיווח. מהמקובץ עולה כי לא צריכה להתקיים כלל מודעות לעצם חובת הדיווח, לסכום הכסף החייב בדיווח ולדרך מסירת הדיווח, שהרי אלה הם הוראות החוק.
  • כנגד מי שהפר את חובת הדיווח ניתן לנקוט בשני הליכים: הראשון, הגשת כתב אישום בשל הפרה לפי סעיף 10 לחוק (ובמקרים המתאימים לפי סעיף 3(ב) לחוק); והשני, ועדת עיצומים בהתאם לסעיף 15 לחוק. ההליך בפני ועדת העיצומים מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית אשר אין בצידה הרשעה בפלילים. כל אימת שמתקיימים שני התנאים המצוינים בסעיף 9 לעיל מתקיימים היסודות הנדרשים לקביעה שחובת הדיווח הופרה ולסמכות הוועדה לדון במעשה ההפרה ולהטיל עיצום כספי.
  • יש לציין כי העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד, לכן הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • לעניין חשיבות משטר הדיווחים שנקבע בחוק איסור הלבנת הון, פסק בית המשפט העליון בע"א 9796/03 חביב שם טוב ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5), 397:
"עתה ידענו מה ביקשו הוראות הסעיפים 7 ו-9 להשמיענו, וכנדרש מכאן - למדנו מהו מרחב פרישתן הראוי והנכון. ידענו כי דיווח הוא מאושיותיו של חוק איסור הלבנה, כי בלעדיו לא ייכון החוק, כי הוא התשתית ליכולתן של הרשויות ללחום בפשיעה הגדולה, לכוחן של הרשויות לנסות ולמגר את עבריינות הלבנת ההון. חובת הדיווח על-אודות תנועות הון נוועדה לשמש כלי-עזר למלחמה בהלבנת ההון, אך משקמה ונהייתה הפכה החובה להיותה אחד העמודים המרכזיים הנושאים על כתפיהם את חוק איסור הלבנה. בחינת הדברים מקרוב תלמדנו כי קשיים רבים ניצבים לפני הרשויות עד שעולה בידיהן לקשור בין כספים גדולים הנעים ממקום למקום לבין מקורם של הכספים - לענייננו: היותם כספים אסורים - ונמצא כי דרך יעילה לצאת מן המבוך תהיה בהטלת חובת דיווח גורפת וטוטלית, חובת דיווח שאינה תולה עצמה בהיותם של הכספים רכוש אסור. אכן, לסופו של הליך אפשר יימצא כי המדובר הוא ברכוש שאינו בהכרח רכוש אסור, אך זאת נדע רק לאחר מיון ובדיקה של כל הכספים הגדולים העוברים מיד-ליד". (ההדגשה אינה במקור)
  • בפס"ד שם טוב מוסיף ביהמ"ש, כי דרך נפוצה ופשוטה לשיבוש חובת הדיווח על תנועות כספים ולהערמה על המערכת היא בביצוע מהלך הקרוי הַבְנָיָה (Structuring). המושג הבניה משמעותו פיצול הפקדת כספים למספר הפקדות, כך שבכל הפקדה מופקד סכום כסף הנמוך מן הסכום החייב בדיווח. ללא ההבניה, היה הסכום הכולל חייב בדיווח, וההבניה מביאה לפיצול הסכום לסכומים קטנים הפטורים מדיווח. הבניה היא אפוא אמצעי ליצירתו של מיסוך בין כספים בסכומים גדולים לבין חובת הדיווח, ומטרתה שיבוש היכולת לעקוב אחרי אותם כספים בסכומים גדולים.
  • בע"פ 2592/06 שלמה גואטה נ' מדינת ישראל (נבו) הותיר ביהמ"ש על-כנו את הרשעתו של המערער בסעיף 3(ב) לחוק. העובדות בתיק היו פתיחת חשבון בנק על-ידי המערער על שם אחיינו בו המערער נרשם כמיופה כוח. המערער משך מחשבון זה במשך כשבוע חמש משיכות כל אחת, בסכום הנמוך מעט מ-200,000 שקלים. לא נמצא כי מדובר בכספים שהושגו בעבירת מקור אולם נקבע, כי המערער פעל בדרך זו משום שידע שמשיכה בסכום של 200,000 שקלים ומעלה מחייבת את הבנק לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על המשיכה. כפי שרציונאל זה חל בכל הקשור לפתיחת חשבון בנק, הרי שבודאי שרציונאל זה חל במקום בו קיימת הצהרה בפועל על הכנסת כספים לישראל על-ידי המפר המועברת לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (חובת הדיווח קיימת בארה"ב ובאירופה מכוח הדירקטיבה השלישית), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המלחמה בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה ראה המלצה 9 של ארגון ה- FATF:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments.
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח, לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל, כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה כספי אינו גבוה כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב – 2001 (להלן – תקנות עיצום כספי).
  • בתקנה 10 לתקנות עיצום כספי נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בתקנה נקבע, כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • למעלה מן הצורך יצוין, כי בהתאם לתקנה 6 לתקנות עיצום כספי, הוגש לוועדה מידע חסוי. אולם, החלטת הוועדה, לרבות גובה העיצום הכספי, אינה מסתמכת על המידע החסוי אלא נשענת על המידע הגלוי ועל התרשמות הוועדה מהטענות שהושמעו בעל פה על-ידי המפרים לכאורה בפני הוועדה. המידע החסוי אך מחזק את המסקנה, לפיה הכספים פוצלו וכי מקור הכספים אחד, אולם כפי שפורט בהרחבה לעיל, מסקנת הוועדה בנושא זה מבוססת על המידע הגלוי.
  • הוועדה התחשבה בעובדה כי מדובר בהפרה ראשונה, בהיקפה הכספי של ההפרה ובידיעה על חובת ההצהרה. הוועדה שקלה לחומרה את עובדת פיצול הכספים, כפי שפורט בהרחבה לעיל.
  • אשר על כן, הוועדה החליטה להטיל עיצום כספי של 140,000 שקלים על מר יוסף בן שמעון שישולם בתשלום אחד.
  • החלטת הוועדה נמסרה ביום 20.2.11. זכות ערעור על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה כתובה זו לבית משפט שלום.
  • להחלטה זו קיים נספח חסוי ובו המידע החסוי שהוצג בפני הוועדה מכוח סעיף 6 לתקנות עיצום כספי.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 07/11, מתאריך 06.03.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 27.2.11 נכנס המפר לכאורה לישראל ועבר במסלול הירוק כשברשותו 63,165 ליש"ט, 420 יורו ו-3,190 ש"ח במזומן, וכן 60,000 ליש"ט בהמחאות בנקאיות, מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו כספים בסך של 63,000 ליש"ט במזומן והמחאות בנקאיות בסך של 60,000 ליש"ט באב"ת 375928.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על ששון שם טוב (להלן - המפר) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • המפר נכנס לישראל כאשר ברשותו 63,165 ליש"ט, 420 יורו ו-3,190 שקלים במזומן, וכן 60,000 ליש"ט בהמחאות בנקאיות, עליהם לא דיווח בניגוד להוראת סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן - החוק).
  • גרסת המפר נשמעה בחקירתו מיום 27.2.11 וכן בדיון בפני הוועדה ביום 6.3.11.
  • גרסת המפר לפיה מקור הכספים מזכייה בקזינו נתמכה בראיות חיצוניות ובמסמך מאת הקזינו, ולפיכך הוועדה קיבלה את גרסתו בעניין זה.
  • במהלך הדיון הוצג בפני המפר מידע שהועבר ממשטרת ישראל על-פי תקנה 4 לתקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשרות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), תשס"ו – 2006. במידע זה נכלל פירוט של כ-20 פעולות המרה שבוצעו על-ידי המפר בין השנים 2008-2010 בסמיכות למועד כניסתו או יציאתו מישראל. סכום הפעולות מסתכם לסך של כ-4,000,000 שקלים. הגם שהמפר לא אישר באופן פוזיטיבי כל עסקה ועסקה, הוא אישר כי נהג להמיר כספים לפני נסיעותיו לחו"ל, וכי הוא נוהג להוציא עימו מזומנים בנסיעותיו המרובות לחו"ל. מקרים אלה מלמדים על דפוס התנהגות המפר וכן משליכים על נסיבות ההפרה דנן. הוועדה אינה מתייחסת לממצאים הנ"ל כמקימים הפרות נוספות מצד המפר, אלא רק כמצביעים על דפוס פעולה שיש בו כדי להשליך על החלטת הוועדה לעניין גובה העיצום בשל ההפרה שלשמה התכנסה הוועדה.
  • באשר לטענת המפר כי לא ידע על חובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים, יצוין כי לא נדרשת הוכחת מודעות לעצם חובת הדיווח, לסכום החייב בדיווח ולדרך מסירת הדיווח שהרי אלו הן הוראות החוק. זאת ועוד, במקרה זה מדובר באיש עסקים, בעל עסקים בארץ ועסקי נדל"ן בחו"ל, הנוסע לעיתים תכופות לחו"ל, כאשר ברשותו כספים מזומנים. לפיכך, ניתן לצפות כי יכיר את חובת הדיווח וינהג על פיה.
  • לצורך קביעה כי חובת הדיווח הופרה נדרשים קיומם של שני תנאים: האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 100,000 שקלים ומעלה, והשני, אי דיווח על כספים אלה. במקרה דנן, אין חולק כי התקיימו שני תנאים אלה, וכי המפר הפר את חובת הדיווח.
  • לפיכך, קובעת הוועדה כי המפר הפר את חובת הדיווח וכי יש להטיל עליו עיצום כספי.
  • העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. לפיכך, הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כ-113,000 ש"ח) או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח (במקרה זה, כ-3 מיליון ש"ח) לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה.
  • בתקנה 10 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001, נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בסעיף נקבע, כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • בבואה לקבוע את גובה העיצום, הוועדה שקלה את היקפה הכספי הגבוה של ההפרה, העובדה כי המפר הינו איש עסקים שמרבה בנסיעות לחו"ל במסגרת עבודתו ולצרכים פרטיים וכן דפוס התנהלותו הכולל העברת כספים במזומן בעת נסיעותיו. כמו-כן, שקלה הוועדה את העובדה כי מדובר בהפרה ראשונה וכי היא קיבלה את גרסתו של המפר לגבי מקור הכספים שהוכנסו לארץ. בהתחשב בכל האמור לעיל, החליטה הוועדה להטיל על המפר עיצום כספי בסך של 100,000 שקלים.
  • למפר זכות ערעור על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו לבית משפט השלום.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 08/11, מתאריך 06.03.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 1.3.2011 נכנס המפר לכאורה לישראל ועבר במסלול הירוק כשברשותו 40,600 יורו מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו הכספים העודפים בסך של 20,600 יורו באב"ת 375889.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על מר אלכסנדר סושקביץ (להלן- המפר) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • המפר עבר במסלול הירוק כשברשותו 40,600 יורו, עליהם לא דיווח בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק).
  • גרסת המפר נשמעה בחקירתו ביום 1.3.11 וכן בדיון בפני הוועדה ביום 6.3.11.
  • כעולה מגרסת המפר הוא מודע לחובת הדיווח, אך טעה באשר לסכום הכספים הנמצאים ברשותו, וחשב כי ברשותו כספים בסכום הנמוך מהסכום החייב בדיווח. המפר ציין כי דיווח על הכספים בעת כניסתו לרומא, אך לא הביא ראיה לביסוס טענה זו.
  • לצורך קביעה כי חובת הדיווח הופרה נדרשים קיומם של שני תנאים: האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 100,000 שקלים ומעלה, והשני, אי דיווח על כספים אלה. במקרה דנן, אין חולק כי התקיימו שני תנאים אלה וכי המפר הפר את חובת הדיווח.
  • לפיכך, הוועדה קובעת כי המפר הפר את חובות הדיווח, וכי יש להטיל עליו עיצום כספי.
  • העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. לפיכך, המחוקק הטיל חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ בינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
  • בסעיף 10 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס"ב-2001, נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בסעיף נקבע כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • בבואה של הוועדה לקבוע את גובה העיצום הכספי, שקלה הוועדה את היקפה הכספי של ההפרה ואת העובדה כי זוהי הפרתו הראשונה של המפר. עוד שקלה הוועדה את העובדה כי מדובר באיש עסקים המרבה בנסיעות לחו"ל ומכיר את חובת הדיווח.
  • לאור האמור לעיל, החליטה הוועדה להשית על המפר עיצום כספי בסך 10,000 שקלים.
  • החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפר מיד בתום הדיון בפני הוועדה.
  • למפר זכות ערעור לבית משפט השלום על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 09/11, מתאריך 08.03.11
נוכחים:
חברי הוועדה:
מר רפי גבאי - יו"ר הוועדה
מר חגי מזרחי- חבר הוועדה
עו"ד זיוית שלמון - חברת הוועדה
המפר לכאורה:
שושן טרבלסי – המפר לכאורה
אברהם חנקין - מנכ"ל חברת קורטקס, טוענת לזכות בכספים
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 4.3.2011 נכנס המפר לכאורה לישראל כשברשותו 76,650 יורו מבלי שדיווח על הכספים, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו הכספים העודפים בסך של 56,650 יורו לפי אב"ת 406372.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על מר שושן טרבלסי (להלן- המפר) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • המפר עבר במסלול הירוק כשברשותו 76,650 יורו, עליהם לא דיווח בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – החוק).
  • גרסת המפר נשמעה בחקירתו ביום 4.3.2011 וכן בטיעונים בכתב ובעל פה בדיון בפני ועדת העיצומים ביום 8.3.2011. כן נשמעה גרסת מנכ"ל חברת קורטקס, הטוענת לזכות בכספים.
  • מגרסת המפר עולה כי הכספים התקבלו מלקוח הנמצא בהונגריה, ומהווים תשלום עבור שתלים דנטאליים שסופקו על-ידי החברה בה מועסק המפר. לדברי מנכ"ל החברה, עיקר פעילות החברה כולל יצוא, ובמרבית המקרים הכספים מועברים לחברה באמצעות העברות בנקאיות. עוד הוסיף, כי כאשר מתקבל תשלום במזומן מחו"ל, הוא מופקד ישירות לחשבון החברה. גרסאות המפר ומנכ"ל החברה בדבר מקור הכספים ויעדם נמצאו אמינות בעיני הוועדה.
  • לצורך קביעה כי חובת הדיווח הופרה נדרשים קיומם של שני תנאים: האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 100,000 שקלים ומעלה, והשני, אי דיווח על כספים אלה. במקרה דנן, אין חולק כי התקיימו שני תנאים אלה וכי המפר הפר את חובת הדיווח.
  • המפר ציין כי לא היה מודע לחובת הדיווח על-פי סעיף 9 לחוק, ולא ראה את השילוט המורה על חובה זו בנתב"ג. בהקשר זה יצוין, כי לא נדרשת הוכחת מודעות לעצם חובת הדיווח, לסכום החייב בדיווח ולדרך מסירת הדיווח שהרי אלו הן הוראות החוק. זאת ועוד, במקרה זה מדובר בכספים עבור חברה הפועלת במישור הבינלאומי, והמעבירה כספים במזומן מעת לעת, ולפיכך ניתן לצפות כי החברה תכיר את חובת הדיווח ותדריך את עובדיה בהתאם.
  • לפיכך, הוועדה קובעת כי המפר הפר את חובת הדיווח וכי יש להטיל עליו עיצום כספי.
  • העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. לפיכך, הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כ-113,000 ש"ח) או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו (כ-1,400,000 ש"ח במקרה זה), לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
  • בסעיף 10 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס"ב-2001, נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בסעיף נקבע כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • בבוא הוועדה לקבוע את גובה העיצום, שקלה הוועדה את היקפה הכספי של ההפרה ואת העובדה כי זוהי הפרתו הראשונה של המפר ושל חברת קורטקס, שבשמה ביצע את העברת הכספים, וכן כי גרסת המפר בדבר מקור הכספים ויעדם הייתה אמינה עליה. עוד שקלה הוועדה את העובדה כי מדובר בחברה מסחרית אשר נתח פעילות משמעותי מעסקיה מתבצע בחו"ל, ועל כן מצופה ממנה ללמוד ולהכיר את חובת הדיווח ביחס להעברות כספים.
  • לאור האמור לעיל, החליטה הוועדה להשית על המפר עיצום כספי בסך 20,000 שקלים. לבקשת מנכ"ל החברה התשלום ייפרס לשלושה תשלומים.
  • החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפר ולמנכ"ל החברה מיד בתום הדיון בפני הוועדה.
  • למפר זכות ערעור לבית משפט השלום על החלטת ועדת העיצומים בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 10/11, מתאריך 16.03.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 9.3.11 נכנס המפר לכאורה לישראל כשברשותו 31,460 דולר ארה"ב, 2,300 יורו ו- 28,110 דולר הונג קונג במזומן, מבלי שדיווח על הכספים בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו הכספים העודפים בסך באב"ת 406711.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על אמיר רותם (להלן - המפר) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • בתאריך 9.3.11 נכנס המפר לישראל כאשר ברשותו 31,460 דולר ארה"ב, 2,300 יורו ו- 28,110 דולר הונג קונג במזומן, מבלי שדיווח על הכספים, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק).
  • גרסתו של המפר נשמעה בחקירתו ביום 9.3.11 וכן בדיון בפני הוועדה ביום 16.3.11.
  • ככלל, חובת הדיווח הקבועה בסעיף 9 לחוק הינה מוחלטת ושני תנאים נדרשים על-מנת שייקבע כי התקיימה ההפרה. האחד, כניסה לישראל או יציאה ממנה, והשני, הכנסת כספים בסכום העולה על 100,000 שקלים. אין חולק כי במקרה זה שני תנאים אלה התקיימו. לכן, הוועדה קובעת כי המפר הפר את חובת הדיווח.
  • במקרה זה, הוועדה השתכנעה מגרסת המפר לגבי מקור הכספים ויעדם, לפיה הכספים התקבלו כתמורה ליהלומים שמכר המפר בהונג קונג בשם החברה בה הוא עובד. זאת ועוד, המפר המציא מסמכים לפיהם מרבית כספי תמורת המכירות בסך של כ-600,000 דולר הועברו לישראל בהעברות אלקטרוניות. הוועדה השתכנעה כי המפר פעל בתום לב, וכי בשל סד הזמנים בו שהה טעה בתום לב באשר לסכום הכספים שברשותו.
  • לפיכך ובהתחשב כי זו הפרה ראשונה של המפר, וכן לאור היקפה הכספי הנמוך של ההפרה, החליטה הוועדה שלא להשית על המפר עיצום כספי.
  • החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפר בתום הדיון בפני הוועדה.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 11/11, מתאריך 16.03.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 13.3.11 נכנס המפר לכאורה לישראל כאשר ברשותו 126,500 ש"ח, מבלי שדיווח על הכספים, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו הכספים העודפים בסך 36,500 ש"ח באב"ת 514858.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על מרוואן נמרוטי (להלן - המפר) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • בתאריך 13.3.11 נכנס המפר לישראל כאשר ברשותו 126,500 ש"ח במזומן, מבלי שדיווח על הכספים, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק).
  • גרסתו של המפר נשמעה בחקירתו ביום 13.3.11 וכן בדיון בפני הוועדה ביום 16.3.11.
  • ככלל, חובת הדיווח הקבועה בסעיף 9 לחוק הינה מוחלטת ושני תנאים נדרשים על-מנת שייקבע כי התקיימה ההפרה. האחד, כניסה לישראל או יציאה ממנה, והשני, הכנסת כספים בסכום העולה על 100,000 ש"ח. אין חולק כי במקרה זה שני תנאים אלה התקיימו. משכך, הוועדה קובעת כי המפר הפר את חובת הדיווח.
  • במקרה זה, הוועדה השתכנעה מגרסת המפר, שנתמכה במסמכים שהוצגו בפניה, לגבי מקור הכספים ויעדם. כמו-כן הוועדה השתכנעה כי המפר פעל בתום לב וכי לא ידע בדבר חובת הדיווח. בנוסף, העובדה כי בידי המפר היה אישור להיכנס לישראל מדי יום במשך חודש חיזקה את גרסתו ותום ליבו.
  • לפיכך, ובהתחשב כי זוהי הפרה ראשונה של המפר ולאור היקפה הכספי הנמוך של ההפרה, החליטה הוועדה שלא להשית על המפר עיצום כספי.
  • החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפר בתום הדיון בפני הוועדה.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 12/11, מתאריך 29.05.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 21.5.11 נכנס המפר לכאורה לארץ ועבר במסלול הירוק כשברשותו 50,000 דולר ארה"ב במזומן מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו הכספים העודפים בסך של 21,000 דולר באב"ת 406211.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על יורי בדלוב (להלן - המפר) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • בתאריך 21.5.11 נכנס המפר לארץ כשברשותו 50,000 דולר ארה"ב במזומן מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). גרסת המפר נשמעה בחקירתו מיום 21.5.11 וכן בטענות שהוצגו בפני הוועדה שהתכנסה ביום 29.5.11, בכתב ובאמצעות מיופה כוחו.
  • המפר טען כי ידע על חובת הדיווח בעת הכניסה והיציאה מישראל, אולם סבר בטעות כי הסכום עליו ניתן להצהיר הוא 500,000 ש"ח. טענה זו מעוררת קושי ונוטעת ספק באשר לתום ליבו של המפר, שכן המפר הודה שהצהיר בכניסה וביציאה מרוסיה על סכום של 50,000 דולר ואף הציג מסמכים המוכיחים זאת. לא ברור, אם כן, מדוע נמנע המפר מלברר מהי חובת הדיווח בכניסה וביציאה מישראל. לאור העובדה שהמפר עצמו ציין כי היה מודע לחובת הדיווח במישור העקרוני, יחד עם העובדה שמדובר באיש עסקים שנוסע לחו"ל בתדירות גבוהה, הרי שאין הצדקה להימנעות מבירור היקף החובות המלא. בהקשר זה יצוין, כי למעשה לא נדרשת הוכחת מודעות לעצם חובת הדיווח, לסכום החייב בדיווח ולדרך מסירת הדיווח שהרי אלו הן הוראות החוק.
  • לצורך קביעה כי חובת הדיווח הופרה נדרשים קיומם של שני תנאים: האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 100,000 ש"ח ומעלה, והשני, אי דיווח על כספים אלה. במקרה דנן, אין חולק כי התקיימו שני תנאים אלה, וכי המפר הפר את חובת הדיווח.
  • לפיכך, קבעה הוועדה, כי המפר הפר את חובת הדיווח וכי יש להטיל עליו עיצום כספי.
  • במהלך הדיון בוועדה, הוצגה לוועדה עמדתו של המפר בכתב. במסמך זה ציין המפר כי הכספים שהיו ברשותו בכניסה לישראל הינם כספים שאף יצא עימם מישראל באופן שפוצלו בינו ובין חברו. למעשה, בדבריו אלה מודה למעשה המפר, כי הפר את חובת הדיווח גם ביציאה מישראל, שכן עסקינן בפיצול מלאכותי של כספים השייכים לאדם אחד, ואין בכך כדי לפטור את בעל הכספים מחובת הדיווח על הוצאת הכספים מישראל. יש להדגיש, כי הוועדה איננה מתייחסת לממצאים הנ"ל כמקימים הפרה נוספת מצד המפר, אלא רק כממצאים המצביעים על דפוס פעולה פסול שיש בו כדי להשליך על החלטת הוועדה לעניין גובה העיצום הכספי.
  • יש לציין כי העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. לפיכך, הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (חובת הדיווח קיימת גם בארה"ב ובאירופה מכוח הדירקטיבה השלישית), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה ראה המלצה 9 של ארגון ה- FATF, שהינו הגוף הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
"Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments."
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח לפי הסכום הגבוה יותר (כאמור בסעיף 15 לחוק איסור הלבנת הון), ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
  • בתקנה 10 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001, נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בסעיף נקבע, כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • בבואה לקבוע את גובה העיצום, הוועדה התחשבה בדפוס הפעולה הפסול כפי שתואר לעיל וכן בעובדה כי המפר הינו איש עסקים שמרבה לנסוע לחו"ל במסגרת עבודתו, כך שיש לצפות ממנו שיכיר את חובת הדיווח. בנוסף לכך, התחשבה הוועדה בהיקפה הכספי של ההפרה ובעובדה שמדובר בהפרתו הראשונה של המפר. על בסיס שיקולים אלו, הוועדה החליטה להטיל עיצום בסך של 30,000 ש"ח.
  • החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפר מיד לאחר הדיון בוועדה.
  • למפר זכות ערעור על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו לבית משפט השלום.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 13/11, מתאריך 06.06.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 27.5.2011 נכנס לישראל דוד אביסריס כשברשותו 140,560 יורו ונעצר על-ידי שוטר לבדיקת סמים במסגרתה נאמר לו על-ידי השוטר כי עליו להצהיר על הסכום שברשותו במסלול האדום. המפר לכאורה עבר במסלול הירוק, מבלי שדיווח על הכספים שעימו בניגוד להוראת סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן - החוק) לפיכך נתפסו הכספים באב"ת 406089. בנוסף, הצהיר בחקירתו כי גם יצא מהארץ עם סכום הכסף המדובר מבלי להצהיר עליו, על כן מהווה המקרה שתי הפרות של סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון בסכום כולל של 1,391,150 שקלים.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על מר דוד אביסריס (להלן – המפר) בגין אי דיווח על הוצאת והכנסת כספים לישראל.
  • גרסת המפר נשמעה בחקירתו מיום 27.5.2011 ובדיון בפני הוועדה ביום 6.6.2011. כמו-כן נגבו הודעות ממר ממחישם ג'ורג', סוכן הנסיעות ביום 27.5.2011.
  • במהלך חקירתו, הודה המפר כי הוא יצא מישראל עם הסכום איתו נתפס בכניסה לישראל מבלי להצהיר עליו. הוועדה העלתה בפני ב"כ המפר עניין זה במהלך הדיון, ובהעדר התנגדות מצד ב"כ המפר, החליטה הוועדה להתייחס גם לאירוע זה במסגרת הדיון בפניה. לפיכך, החלטה זו נוגעת לשני המקרים המפורטים לעיל בסכום כולל של 1,391,150 שקלים.
  • גרסתו של המפר בנוגע למקור ויעד הכסף הינה רצופה סתירות ואינה חד-משמעית. לגרסת המפר הכסף נועד לפתיחת מאפיה בברצלונה, אך כשרעיון זה ירד מהפרק חזר ארצה עם הסכום במלואו. בעוד המפר הצהיר בחקירתו כי לא ביצע את עסקת פתיחת המאפיה בברצלונה ושב עם סכום הכסף במזוודה מכיוון שמכר שלו "גבי" המתגורר בברצלונה "נראה בעיניו כלא אמין" ועל כן החליט שלא לעשות עימו עסקים, בא-כוח המפר טען בפני הוועדה כי אותו חבר ספרדי (שאינו יודע את שמו), הינו משמש כאב עבור המפר ויש ביניהם יחסים קרובים, והוא ששכנע אותו בברצלונה שלא לבצע את העסקה עם "נוכלים" ולכן חזר לארץ עם הסכום כולו. גרסתו של המפר אינו מספקת הסבר בהיר בנוגע למטרת הוצאת הכסף מן הארץ, וטענתו של בא-כוח המפר כי בשל תאונת הדרכים מתנהל המפר בצורה לא הגיונית, אינה מניחה את הדעת.
  • בנוגע למקור הכסף, הוועדה מקבלת את גרסת המפר כי חלק מהסכום הינו מפוליסת ביטוח בגין תאונת דרכים קשה שעבר וכמו-כן כספי פיצויים של אשתו. בנוגע לגרסת המפר כי לווה 560,000 ש"ח מאדם בשם משה חזן – קיים ספק רב בלב הוועדה בנוגע למהימנות טענה זו. ראשית, למראית עין, החתימה של המפר על הסכם ההלוואה אינו תואמת את חתימתו על שטר החוב. שנית, בחקירתו טען המפר כי המלווה לא ידע כי מטרת ההלוואה הינה פתיחת עסק בחו"ל ואילו בהסכם ההלוואה מצוין במפורש שמטרת ההלוואה הנה פתיחת עסק בחו"ל. ספק נוסף עולה מטענתו כי המיר את כלל הסכום שהלווה למטבע יורו אצל חלפנים לא מורשים אך לא הציג כל אסמכתא המעידה על כך.
  • בנוגע לאי מילוי חובת הדיווח במכס בכניסה לישראל, לטענת המפר לאחר בדיקת הסמים שעבר, התלווה אחרי השוטר על-מנת להצהיר על הכסף, וכשזה פנה למסלול הירוק פנה אחריו אך בטרם הספיק להצהיר נעצר על-ידי חוקרי מכס. ממצאי החקירה מראים כי לאחר ששוחרר מבדיקת הסמים לדרכו נאמר לו במפורש על-ידי השוטר, כי עליו להצהיר על סכום הכספים שברשותו. אף על-פי כן, על-פי ממצאי החקירה הוא נצפה מסתובב באולם הנוסעים במשך כחצי שעה ולאחר מכן נעמד בתור על-מנת לאסוף את מוצרי הדיוטי פרי, כאשר לבסוף נטש את התור ולא לקח דבר. לאחר מס' דקות התקדם לעבר המסלול הירוק ולאחר שעבר אותו עוכב לבדיקה. מנתונים אלו עולה כי המפר ידע במפורש על החובה להצהיר על הכספים שברשותו, אך כפי שנראה ביצע פעולות מכוונות כדי להימנע מחובת הדיווח.
  • בהקשר זה יצוין, כי למעשה לא נדרשת הוכחת מודעות לעצם חובת הדיווח, לסכום החייב בדיווח ולדרך מסירת הדיווח שהרי אלו הן הוראות החוק.
  • לצורך קביעה כי חובת הדיווח הופרה נדרשים קיומם של שני תנאים: האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 100,000 ש"ח ומעלה, והשני, אי דיווח על כספים אלה. במקרה דנן, אין חולק כי התקיימו שני תנאים אלה, וכי המפר הפר את חובת הדיווח.
  • העברת כספים דרך מעברי הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. על כן הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (וקיימת גם בארה"ב ובמדינות אירופה), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה ראה המלצה 9 של ארגון ה- FATF, שהינו הגוף הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
"Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments."
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
  • הוועדה קובעת כי המפר הפר את חובת הדיווח בשני מקרים, בעת יציאתו מישראל ובעת כניסתו אליה ויש להטיל עליו עיצום כספי. בבואה של הוועדה לקבוע את גובה העיצום הכספי, שקלה הוועדה מחד, את היקפה הכספי של ההפרה, את מספר ההפרות שבוצעו (כאשר כל אחת מההפרות היא בגדר הפרה ראשונה) ואת העובדה כי נאמר למפר במפורש כי עליו לדווח על הכספים, ומאידך, את נסיבותיו האישיות של המפר (מצבו הרפואי).
  • על בסיס שיקולים אלה, החליטה הוועדה להשית על המפר עיצום כספי בסך 200,000 שקלים.
  • החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפר מיד לאחר הדיון בוועדה.
  • למפר זכות ערעור על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו לבית משפט השלום.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 14/11, מתאריך 03.07.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 23.6.11, יצא המפר לכאורה מישראל כשברשותו 39,400 דולר ארה"ב מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו הכספים באב"ת 371100.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על מר איסא עבדכרים (להלן – המפר) בגין אי דיווח על הוצאת כספים מישראל.
  • המפר יצא מישראל ביום 23.6.11 כשברשותו 39,400 דולר ארה"ב במזומן עליהם לא דיווח בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 (להלן – החוק).
  • במהלך הליכי החקירה, טען המפר כי מקור הכספים הינו משכורתו ומשכורתו של אחיו מעבודתם בישראל. יצוין כי הוועדה נוטה לקבל את גרסתו של המפר בנוגע למקור הכספים על-אף העובדה כי לא הציג אסמכתאות מתאימות המעידות על כך.
  • ככלל, אין הוועדה נדרשת לקבוע קיומה של "כוונה" או "מטרה" להפר את חובת הדיווח. אין נפקא מינא מה מקור הכספים, למה הם מיועדים, האם מדובר ב"רכוש אסור" על-פי חוק איסור הלבנת הון או ב"רכוש גרידא", אלא כאמור, די בכך שאדם נכנס או יצא מן הארץ כשברשותו סכום כסף החייב בדיווח.
  • מפר הדיווח טען שלא ידע על חובת הדיווח וכי אינו יודע קרוא וכתוב. טענות אלו לא התקבלו על-ידי הוועדה. בעת הדיון התברר לחברי הוועדה כי מפר הדיווח יודע לקרוא ולכתוב בשפה הערבית וכי הוא שולט, שליטה חלקית, בדיבור השפה העברית. המפר דיבר בעברית וערבית לחלופין עם חברי הוועדה, ואף הציג בפני הוועדה מסמך ובו פרטיו של מעסיקו, כאשר על גב המסמך מופיעים כיתובים בשפה הערבית שנכתבו על ידו, כפי שהודה בפני הוועדה. מאחר שהמפר ידע שהוא נושא סכום כסף גדול בעת יציאתו מישראל ולאור העובדה שברחבי הטרמינל בנמל התעופה מוצבים שלטים מאירי עיניים המורים על חובת הדיווח בשפות עברית, אנגלית רוסית וערבית, יכול היה המפר לקרוא את השילוט ולהבין ממנו את חובת הדיווח ודרך הדיווח.
  • בהקשר זה אף יצוין, כי למעשה לא נדרשת הוכחת מודעות לעצם חובת הדיווח, לסכום החייב בדיווח ולדרך מסירת הדיווח שהרי אלו הן הוראות החוק.
  • לצורך קביעה כי חובת הדיווח הופרה נדרשים קיומם של שני תנאים: האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 100,000 ש"ח ומעלה, והשני, אי דיווח על כספים אלה. במקרה דנן, אין חולק כי התקיימו שני תנאים אלה, וכי המפר הפר את חובת הדיווח.
  • העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. לפיכך, הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (חובת הדיווח קיימת בארה"ב ובאירופה מכוח הדירקטיבה השלישית), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה, ראה המלצה 9 להמלצות המיוחדות של ארגון ה- FATF, שהינו הגוף הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
"Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments."
1. לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (היינו- 113,000 ש"ח) או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
2. בסעיף 10 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס"ב-2001, נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בסעיף נקבע כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
3. בבואה לקבוע את גובה העיצום, שקלה הוועדה את היקפה הכספי של ההפרה, את העובדה שההפרה היא הפרה ראשונה, ואת נסיבותיו האישיות החריגות של המפר שהינו שוהה בישראל במעמד פליט ונראה כי בכוונתו לשקם את חייו, והחליטה להקל עמו ולהטיל עליו עיצום כספי בסך 3,500 שקלים.
4. החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפר מיד בתום הדיון בפני הוועדה.
5. למפר זכות ערעור על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו לבית משפט השלום.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 15/11, מתאריך 03.07.11
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 24.06.11 נכנס המפר לכאורה לארץ, עבר במסלול האדום, הצהיר על יהלומים וכמו-כן חתם על טופס הצהרת קרנה. לאחר מכן הוזמן לבדיקה על-ידי מוכס במסלול האדום ונמצאו ברשותו 54,000 יורו בצ'קים ובמזומן מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו הכספים באב"ת 371138.
החלטת הוועדה:
  • לוועדה הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי על בנימין זלדיס (להלן - המפר) בגין אי דיווח על הכנסת כספים לישראל.
  • בתאריך 24.6.2011 נכנס המפר לארץ כשברשותו 54,000 יורו במזומן מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). גרסת המפר נשמעה בחקירתו מיום 24.6.2011 וכן בטענות בעל פה שהוצגו בפני הוועדה שהתכנסה ביום 3.7.2011.
  • המפר טען כי ידע על חובת הדיווח בעת הכניסה והיציאה מישראל, וכי לאחר ההצהרה על הקרנה, פניו היו מועדות אל עבר דלפק ההצהרה על-מנת להצהיר על סכום כסף בהתאם לחוק. הוועדה העלתה ספק בכוונתו של מפר הדיווח להצהיר על הכספים במסלול האדום, זאת בשל העובדה שיצא מהחדר שבו דיווח על הכנסת היהלומים לארץ והחל עושה דרכו לכיוון היציאה. בנוסף, בעת הדיווח על היהלומים חתם מפר הדיווח על מסמך בו הוא מצהיר כי ברשותו יהלומים בלבד כשבפועל היה ברשותו סכום כסף החב הדיווח. מעבר לכך, לאור העובדה כי מדובר באיש עסקים הנוסע לחו"ל בתדירות גבוהה אשר היה כבר במעמד הצהרה על הקרנה, הרי היה מצופה כי באותו מעמד יצהיר כי יש ברשותו כספים גם אם לא נשאל במפורש על-ידי בודקי המכס.
  • לצורך קביעה כי חובת הדיווח הופרה נדרשים קיומם של שני תנאים: האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 100,000 ש"ח ומעלה, והשני, אי דיווח על כספים אלה. במקרה דנן, אין חולק כי התקיימו שני תנאים אלה, וכי המפר הפר את חובת הדיווח.
  • לפיכך, קבעה הוועדה, כי המפר הפר את חובת הדיווח וכי יש להטיל עליו עיצום כספי.
  • יש לציין כי העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. לפיכך, הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (חובת הדיווח קיימת גם בארה"ב ובאירופה מכוח הדירקטיבה השלישית), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה ראה המלצה 9 של ארגון ה- FATF, שהינו הגוף הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
"Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments."
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח לפי הסכום הגבוה יותר (כאמור בסעיף 15 לחוק איסור הלבנת הון), ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה (כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001).
  • בתקנה 10 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב-2001, נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בסעיף נקבע כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • בבואה לקבוע את גובה העיצום, הוועדה התחשבה בעובדה כי המפר הינו איש עסקים שמרבה לנסוע לחו"ל במסגרת עבודתו, כך שיש לצפות ממנו שיכיר וימלא את חובת הדיווח. עם זאת, לאור הספק שהיה בידי הוועדה אם היה בכוונתו של המפר להצהיר אם לאו, וכן לאור היקפה הכספי של ההפרה והעובדה שמדובר בהפרתו הראשונה של המפר, החליטה הוועדה להקל עם המפר ולהטיל עיצום בסך של 5,000 שקלים.
  • החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפר מיד לאחר הדיון בוועדה.
  • למפר זכות ערעור על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו לבית משפט השלום.
תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 16/11, מתאריך 11.07.11
נוכחים:
מר שניר הרוש - המפר לכאורה
עו"ד ליאור פיק- ב"כ המפר לכאורה
עובדות המקרה המהווה הפרה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000:
בתאריך 28.6.11, נכנס המפר לכאורה יחד עם שני חבריו כשכל אחד נשא איתו 25,000 דולר ארה"ב במזומנים. במהלך החקירה התברר כי כל הכספים שייכים למפר לכאורה אשר פיצל אותם בינו לבין שני חבריו. מדובר, איפוא, בסכום כולל של 74,660 דולר ארה"ב שהמפר לכאורה נשא אותם עמו מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן- החוק). לפיכך נתפסו הכספים באב"ת 370865.
החלטת הוועדה:
הוועדה קובעת כי הוראות סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 (להלן – החוק) הופרו על-ידי מר שניר הרוש (להלן - המפר). נסיבות ההפרה חמורות, בייחוד נוכח העובדה, כי המפר מודע לחובת ההצהרה ופיצל את הסכומים שברשותו לפני כניסתו לארץ, כך שהוא נמנע מלהצהיר על הסכום המלא שהיה ברשותו.
ואלו נימוקי ההחלטה:
  • מדברי המפר בחקירתו, וכן מחומרי החקירה הנוספים, עולה כי כל הכספים אשר נתפסו שייכים במלואם למפר, אשר פיצל אותם בינו לבין שני חבריו במהלך הטיסה. טוען ב"כ המפר, כי האופן בו המפר הבין את החוק הוא כי עליו לדווח רק על הכספים אשר נמצאים עמו פיזית בעת הכניסה לישראל, וכי הבנתו סבירה בנסיבות העניין. אין בידי הוועדה לקבל טענה זו. פרשנות לפיה ניתן לפצל את הסכומים המוכנסים לישראל מרוקנת מתוכן את סעיף 9 לחוק כמו גם את תכלית חובת הדיווח שנקבעה בחוק. פרשנות זו אף מאיינת את סעיף 3(ב) לחוק הקובע, כי עשיית פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 9 לחוק או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון מהווה עבירה פלילית.
  • ב"כ המפר הפנה את הוועדה לפסק הדין בעניינו של וטורי יניב (ב"ש 5046/06, נבו) בטענה כי שם קבע בית המשפט שלעניין חובת הדיווח אין להתחשב בשאלת הבעלות על הכספים אלא מי נושא אותם. הוועדה דוחה טענה זו אשר מנותקת מהקשרו הכולל של פסק הדין האמור. ראשית, למעשה הרציו של פסק הדין הוא קביעה מפורשת של בית המשפט, לפיה המחוקק ביקש למנוע את התופעה של פיצול סכום החייב בדיווח למספר סכומים. ביהמ"ש אף מאזכר את פס"ד שם טוב (ע"א 9796/03, פ"ד נט(5) 397) שם קבע ביהמ"ש, כי דרך נפוצה ופשוטה לשיבוש חובת הדיווח על תנועות כספים ולהערמה על המערכת היא בביצוע מהלך הקרוי הַבְנָיָה (Structuring). המושג הבניה משמעו פיצול הפקדת כספים למספר הפקדות, על דרך זו שבכל הפקדה מופקד סכום כסף הנמוך מן הסכום החייב בדיווח. ללא ההבניה, היה הסכום הכולל חייב בדיווח, וההבניה מביאה לפיצול הסכום לסכומים קטנים הפטורים מדיווח. הבניה היא אפוא אמצעי ליצירתו של מיסוך בין הכספים הגדולים לבין חובת הדיווח, ומטרתה שיבוש היכולת לעקוב אחרי אותם כספים גדולים.
שנית, המפר בפס"ד יניב וטורי נשא עימו סכום כסף החייב בדיווח, וטענתו הייתה שהכסף שברשותו אינו שייך לו במלואו אלא שייך בחלקו לחבריו. הוועדה באותו מקרה לא קיבלה את טענת המפר, אלא קבעה שהסכום שהיה ברשותו שייך לו במלואו וכי הפר את חובת הדיווח. בערעור המפר על החלטת הוועדה קיבל בית המשפט את החלטת הוועדה בקובעו שטענת המערער הנה סוג של הבניה אשר חותרת תחת חובת הדיווח, ולפיכך דחה את טענות המערער אודות חובתו לדווח על הסכום שהיה בכליו בעת שנתפס. במקרה העומד בפני ועדה זו, המפר הודה כי פיצל את סכום הכסף שהיה ברשותו בין חבריו, ולמעשה ביצע פעולת הבניה.
  • בת.פ. 1969/04 (שלום רמלה) מדינת ישראל (מכס נתב"ג) נ' קלמרו דורון (לא פורסם), הוגש כתב אישום נגד דורון קלמרו, אשר עבד כדייל אוויר בחברת אל על. על-פי כתב האישום, הנאשם נסע במסגרת תפקידו לחו"ל ביום 5.5.04 וחזר לישראל ביום 12.5.04. ברשות הנאשם היו 22,440$ במזומן, יהלומים מלוטשים בתוך 7 אריזות מיוחדות, מצלמה דיגיטאלית ומחשב נייד. הנאשם הורשע, על-פי הודאתו, גם בעבירה לפי סעיף 10 לחוק. ביהמ"ש קבע, כי הנאשם בחר לחלק את הכסף באופן שבכליו נותר סכום המותר על-פי החוק. ביהמ"ש מוסיף, כי "צירוף של יהלומים וכסף מזומן שלא הוצהר עליהם יש להם השלכות רבות והם חלק ממערך המלחמה שהחוק לאיסור הלבנת הון נועד לעזור בה". מקביעת ביהמ"ש עולה בבירור, כי אדם המפצל סכומים על-מנת להימנע מחובת הדיווח מפר את חובת הדיווח ואף עובר עבירה לפי סעיף 10 לחוק. לאור האמור, הוועדה רואה בחומרה את העובדה שהמפר פיצל את סכום הכסף שברשותו.
  • בכל הנוגע למקור הכספים, הוועדה קיבלה את טענת המפר, לפיה מקור הכספים ממכירת סחורה בתערוכה בהונג קונג, וזאת לאור האסמכתאות שהוגשו בפני הוועדה.
  • כידוע, חובת הדיווח הינה מוחלטת ושני תנאים נדרשים להוכחת ההפרה: האחד, כניסה או יציאה לארץ וממנה, והשני, הכנסת כספים בסכום העולה על הסכום החייב בדיווח. אין חולק כי שני תנאים אלה התקיימו במקרה זה.
  • ככלל, אין הוועדה נדרשת לקבוע קיומה של "כוונה" או "מטרה" להפר את חובת הדיווח ולפיכך אין משמעות לטענותיו של המפר בנוגע להיעדר כוונה בהסתרת הכספים. אין נפקא מינא מה מקור הכספים, למה הם מיועדים, האם מדובר ב"רכוש אסור" על-פי חוק איסור הלבנת הון או ב"רכוש" גרידא, אלא כאמור, די בכך שאדם נכנס או יצא את הארץ כשברשותו סכום כסף המחייב דיווח. מהמקובץ עולה כי לא צריכה להתקיים כלל מודעות לעצם חובת הדיווח, לסכום הכסף החייב בדיווח ולדרך מסירת הדיווח, שהרי אלה הן הוראות החוק.
  • כנגד מי שהפר את חובת הדיווח ניתן לנקוט בשני הליכים: הראשון, הגשת כתב אישום בשל הפרה לפי סעיף 10 לחוק (ובמקרים המתאימים לפי סעיף 3(ב) לחוק); והשני, ועדת עיצומים בהתאם לסעיף 15 לחוק. ההליך בפני ועדת העיצומים מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית אשר אין בצידה הרשעה בפלילים. כל אימת שמתקיימים שני התנאים המצוינים בסעיף 7 לעיל מתקיימים היסודות הנדרשים לקביעה שחובת הדיווח הופרה ולסמכות הוועדה לדון במעשה ההפרה ולהטיל עיצום כספי.
  • יש לציין כי העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד, לכן הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול.
  • בנוסף, תחום העיסוק ביהלומים צוין על-ידי ארגון ה- FATF (Financial Action Task Force) המהווה את הארגון המוביל בעולם בכל הקשור למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, כתחום בעל סיכון גבוה שנעשה בו שימוש להלבנת הון ולמימון טרור, בייחוד כאשר נעשה שימוש במזומנים בסכומים גבוהים, כפי שמתקיים במקרה דנן.
  • לעניין חשיבות משטר הדיווחים שנקבע בחוק איסור הלבנת הון, פסק בית המשפט העליון בע"א 9796/03 חביב שם טוב ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5), 397:
"עתה ידענו מה ביקשו הוראות הסעיפים 7 ו-9 להשמיענו, וכנדרש מכאן - למדנו מהו מרחב פרישתן הראוי והנכון. ידענו כי דיווח הוא מאושיותיו של חוק איסור הלבנה, כי בלעדיו לא ייכון החוק, כי הוא התשתית ליכולתן של הרשויות ללחום בפשיעה הגדולה, לכוחן של הרשויות לנסות ולמגר את עבריינות הלבנת ההון. חובת הדיווח על-אודות תנועות הון נועדה לשמש כלי-עזר למלחמה בהלבנת ההון, אך משקמה ונהייתה הפכה החובה להיותה אחד העמודים המרכזיים הנושאים על כתפיהם את חוק איסור הלבנה. בחינת הדברים מקרוב תלמדנו כי קשיים רבים ניצבים לפני הרשויות עד שעולה בידיהן לקשור בין כספים גדולים הנעים ממקום למקום לבין מקורם של הכספים - לענייננו: היותם כספים אסורים - ונמצא כי דרך יעילה לצאת מן המבוך תהיה בהטלת חובת דיווח גורפת וטוטלית, חובת דיווח שאינה תולה עצמה בהיותם של הכספים רכוש אסור. אכן, לסופו של הליך אפשר יימצא כי המדובר הוא ברכוש שאינו בהכרח רכוש אסור, אך זאת נדע רק לאחר מיון ובדיקה של כל הכספים הגדולים העוברים מיד ליד". (ההדגשה אינה במקור)
  • בע"פ 2592/06 שלמה גואטה נ' מדינת ישראל (נבו) הותיר ביהמ"ש על-כנו את הרשעתו של המערער בסעיף 3(ב) לחוק. במקרה זה המערער פתח חשבון בנק על שם אחיינו והמערער נרשם כמיופה כוח. המערער משך מחשבון זה במשך כשבוע חמש משיכות כל אחת, בסכום הנמוך מעט מ-200,000 ש"ח. לא נמצא כי מדובר בכספים שהושגו בעבירת מקור אולם נקבע, כי המערער פעל בדרך זו משום שידע שמשיכה בסכום של 200,000 ש"ח ומעלה מחייבת את הבנק לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על המשיכה, ומאחר שהמערער פיצל את המשיכות על-מנת להימנע מדיווח לרשות, הרשיעו בית המשפט בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק. רציונאל זה חל כמובן גם בענייננו, במקום בו קיימת הצהרה בפועל על הכנסת כספים לישראל, הצהרה המועברת לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
  • ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (חובת הדיווח קיימת בארה"ב ובאירופה מכוח הדירקטיבה השלישית), והיא מחויבת על-מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המלחמה בהלבנת הון ובמימון טרור.
בהקשר זה ראה המלצה מיוחדת 9 של ארגון ה- FATF:
SPECIAL RECOMMENDATION IX: CASH COURIERS
Countries should have measures in place to detect the physical cross-border transportation of currency and bearer negotiable instruments, including a declaration system or other disclosure obligation.
Countries should ensure that their competent authorities have the legal authority to stop or restrain currency or bearer negotiable instruments that are suspected to be related to terrorist financing or money laundering, or that are falsely declared or disclosed.
Countries should ensure that effective, proportionate and dissuasive sanctions are available to deal with persons who make false declaration(s) or disclosure(s). In cases where the currency or bearer negotiable instruments are related to terrorist financing or money laundering, countries should also adopt measures, including legislative ones consistent with Recommendation 3 and Special Recommendation III, which would enable the confiscation of such currency or instruments.
  • לאור העובדה שהמחוקק רואה בחומרה רבה הימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוענקה לוועדה להטלת עיצום כספי סמכות להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח, לפי הסכום הגבוה יותר, ומחצית מהסכום הנזכר לעיל, כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה כספי אינו גבוה כאמור בתקנה 12 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס"ב – 2001 (להלן – תקנות עיצום כספי).
  • בתקנה 10 לתקנות עיצום כספי נקבעו אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק. בתקנה נקבע, כי בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הוועדה בהתחשב, בין השאר, באלה: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה.
  • בבואה של הוועדה לקבוע את גובה העיצום הכספי שיוטל שקלה הוועדה לחומרא את העובדה כי הכספים פוצלו על-ידי המפר, את העובדה כי המפר מכיר את חובת הדיווח וכן את היקפה הכספי של ההפרה, ולקולא את העובדה כי מדובר בהפרה ראשונה, את שיתוף הפעולה של המפר עם רשויות החקירה ואת מקור הכספים. על בסיס שיקולים אלה החליטה הוועדה להשית על המפר עיצום כספי בסך של 50,000 שקלים (חמישים אלף שקלים חדשים).
  • החלטת הוועדה ועיקרי נימוקיה נמסרו למפר מיד לאחר הדיון בוועדה.
  • למפר זכות ערעור על החלטת ועדת העיצומים תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו לבית משפט השלום.

תאריך:  12/12/2011   |   עודכן:  12/12/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גילה אברהם
מאחר שקיימת שונות בחקיקה בתחומי המסים השונים, ישנם הבדלים בין התהליכים בדיוני הכופר ביחס לעבירות על חוקי המס לדוגמה, בתיקי מס הכנסה מושם דגש בדיוני הכופר על סכום המחזור שלא דווח, כמו-כן יש התייחסות להכנסה שיש כנגדה הוצאה שניתן היה לתבוע, ואילו בתיקי מע"מ ההתייחסות הינה לסכום המס ולא לסכום המחזור. יש לציין כי סכום הכופר המוטל הינו בנוסף לסכום המס שמשולם בהליך אזרחי
בנימין נתניהו
דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת ממשלה מיוחדת [י"ג בתשרי תשע"ב, 11.10.2011]
מיכה לינדנשטראוס
הוגש לכנסת ביום י"ג באייר תשע"א, 17 במאי 2011
גילה אברהם
על-פי מספר סעיפי חוק רשאי מנהל להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי נגדו    בהתאם להחלטת הנהלת רשות המיסים, תפרסם הרשות פעמיים בשנה את החלטות ועדות הכופר הן במס הכנסה והן במכס ובמע"מ
מחלקה ראשונה
ייסד בחזונו פרויקט ייחודי אשר השפיע על מאות אסירים ומחבר את בית לוחמי הגטאות למורשת המייסדים לוחמי הגטאות ניצולי השואה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il