למרות השוני בין הדרת הנשים לפעולות 'תג מחיר', יש קו עקרוני שמחבר בין התופעות. אדם באוטובוס יכול להלבין פני אישה ברבים ולהכריח אותה לעבור לספסלים האחוריים, מבלי להבין כי המעשה מנוגד בצורה קיצונית לרוח ההלכה. באותו אופן, נער מסוגל לקרוא לחיילי צה"ל 'נאצים' ואף לזרוק עליהם אבנים, למרות שבכך הוא מפרק את הפלטפורמה הצבאית שבסופו של חשבון מאפשרת לו את התנהגותו הקיצונית ומונעת מאויבי המדינה לעלות עליה. אנו סובלים מהתפרקותה של החברה הישראלית כערך תרבותי מאחד.
ההתפרקות מאפשרת לכל פרט לבטא את עצמו בצורה קיצונית, ללא נתינת דעת למשמעות שיש למעשהו על הסובבים אותו. אנו לא לבד: בכל החברה המערבית ערכו של הפרט גובר על ערכה של החברה והלאום. למרות זאת, כניסת הגישה האינדיבידואלית אל תוך העולם הדתי מהווה כניעה שלו לערכי המערב.
ייאמר מיד כי גם ביהדות יש מקום גדול לפרט והמושג 'בחירה חופשית' הוא חלק מעיקרי עולם ההשקפה היהודי. עם זאת, חז"ל שירטטו קו דק בו שני הערכים, החברה מצד אחד וזכויות הפרט מצד שני - לא יפגעו אחד בשני. בית הלל ובית שמאי יכלו לחלוק בצורה חריפה בגופי ההלכה, אך לא נמנעו מלשאת נשים זה מביתו של זה. למרות הפערים האדירים בין הצדדים, החתונה מהווה עדות למאמץ האדיר של חז"ל לשמר את המסגרת הלאומית של עם ישראל, דווקא בעולם רוחני שנותן מקום לקולות שונים בבית המדרש.
זו לא הדרך של הציונות הדתית!
בגלות הארוכה גדולי ישראל עשו מאמץ אדיר לשמר את הקשר בין כל חלקי העם היהודי גם כשהיה ברור כי ישנו שסע הלכתי עמוק בין הפסיקה באירופה לדרך הפסיקה שנהוגה בארצות האיסלאם. השסע, שיכול היה לחלק את בית ישראל לשניים, הפך לכוח מרפא על-ידי כתיבת ספרי הלכה קאנוניים שהתיכו את שתי הגישות והציגו את דרכי הפסיקה השונות כלגיטימיות ויונקות ממקור אחד.
האמת הפנימית שהנחתה את חז"ל הפכה למוקצה דווקא בחלקים האידיאליסטיים ביותר של החברה הישראלית. האנרכיסטים של השמאל כאנרכיסטים של הימין הם אנשים שמוסרים את הנפש על אמונתם הפנימית ובשמה מסוגלים להרים יד על צה"ל כמייצג השלטון בישראל.
עם כל ההבנה להלך הרוח שהשתלט על כולנו, זו אינה דרכה של הציונות הדתית. סבלנו בשנים האחרונות מהשתוללות השמאל הישראלי שניצל כל מניפולציה כדי לפגוע בציבור המתיישבים תוך רמיסת זכויות הפרט שלהם, השתוללות ששיאה בתוכנית ההינתקות ובפינוי עמונה, אך לא רק; אלא שחשיבותה של מדינת ישראל כביתו של העם היהודי גוברת על הצער הפרטי שלנו ממעלליהם של אחינו מהשמאל.
לא חזרנו לארץ אחרי אלפיים שנה כדי להקים מחדש קבוצות סיקריקיות, תהא הסיבה אשר תהא. חזרנו לארץ כדי לתקן את שנאת החינם שהטביעה אותנו בנחלי דם, אפילו בעצם ימות המצור על ירושלים.
