עיתונאית נולדה

השופטת ורדה אלשיך, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, פירסמה אתמול החלטה בתשובה לבקשה שהגישה כתבת המשפט של "כלכליסט" ענת רואה. בצעד חריג שילבה השופטת בכתב ההחלטה ביקורת חריפה על התנהלותה של רואה והתעמתה עם טענות שהעלתה בכתבותיה, תוך שהיא מצטטת מפרסומיה של רואה ואף מתוך בקשה לתגובה שהעבירה לדוברות בתי-המשפט. בשבוע שעבר כתבה רואה בעיתון "כלכליסט" ידיעות על נסיבות העסקתו של עו"ד שלמה נס כנאמן חברת אגרקסקו והמפרק הזמני שלה, כחלק מסיקור תיק הפירוק של החברה, שנדון בפני השופטת אלשיך. ביום שני האחרון כתבה רואה כי עו"ד נס יקבל 1.94 מיליון שקל כשכר טירחה עבור החודשיים הראשונים שבהם שימש נאמן החברה. "השופטת ורדה אלשיך אישרה את בקשתו במלואה בהחלטה של מלה אחת: 'כמבוקש'", דיווחה רואה והוסיפה: "ונס כבר הודיע כי על העבודה בחודשים שלאחר מכן הוא יבקש בהמשך לקבל שכר טירחה בנפרד". יומיים אחר-כך התפרסמה כתבה נוספת של רואה תחת הכותרת "נס גדול היה פה: כך אישרה אלשיך את שכרו של נאמן אגרקסקו". לפי כתבה זו, "בקשת השכר של נס כללה חישוב של שכר הטרחה באופן חריג, כשבקשות דומות של עורכי-דין אחרים בעבר נדחו על-ידי אלשיך". כמו-כן כתבה רואה כי השופטת אלשיך אישרה, נוסף לשכרו של נס, שכר של 466 אלף שקל למשרד עורכי-הדין נשיץ-ברנדס, שנשכר על-ידי נס כיועץ חיצוני שסייע לו. "השופטת אלשיך אישרה גם את בקשת השכר הזו והפכה אותה לעובדה מוגמרת בהחלטה של מלה אחת: 'כמבוקש'", ציינה רואה. רואה לא הסתפקה בכך ובדקה לעומק את ההחלטה של השופטת אלשיך תוך השוואתה להחלטות קודמות שקיבלה השופטת בנוגע לבקשות דומות. "מבדיקת 'כלכליסט' עולה כי החלטותיה בנוגע לאופן חישוב שכר הטרחה שעליו התבסס נס בחלק מבקשתו אינו תואם [כך במקור] לכאורה החלטות קודמות של אלשיך בתיקים שבהם דחתה בקשות של בעלי תפקידים דומים", כתבה רואה והדגימה בהרחבה. עוד דיווחה רואה כי בהחלטה אחרת שקיבלה השופטת אלשיך הוזכר כי בעבר הוגשה לבית המשפט בקשה להעסקת יועצים חיצוניים. רואה ציינה כי "כאשר ביקש 'כלכליסט' לקבל לידיו עותק מהבקשה שהוגשה להעסיקם כאמור, נמסר מדוברות בתי-המשפט כי 'הבקשה וההחלטה בבקשה נמצאים תחת חיסיון', כך שלא ניתן לעיין בהם". שלשום הגישו "כלכליסט" ורואה, באמצעות עו"ד תמיר גליק וירון חנין, בקשה להתיר להם לעיין באותם מסמכים חסויים הנכללים בתיק הפירוק של חברת אגרקסקו, במטרה לראות במו עיניהם את נוסח הבקשה להעסקת יועצים חיצוניים וההחלטה בעניינם.

בבחינת מין שאינו מינו

אתמול החליטה השופטת אלשיך לאשר את העיון במסמכים, אך את מרבית החלטתה הקדישה לרואה ולפרסומיה ב"כלכליסט". "טרם אגש להכריע לגופם של דברים", כתבה השופטת אלשיך בהחלטתה, "הרי שאין מנוס מלהעיר הערות מספר על ההקשר בו הוגשה הבקשה הספציפית בפרט, והדרך בה בחרה גב' רואה לסקר את הפרשה במובנה הרחב בכלל. זאת, באורח אשר העלה יותר מחשש גרידא של 'ציור המטרה מסביב לחץ'". השופטת אלשיך טענה כי הבקשה של רואה "היא חלק ממהלך רחב יותר ובלתי ראוי בו מנסה הגב' רואה [...] לערב בין נושאים שונים בבחינת מין בשאינו מינו. קשה להינתק מהרושם שהדבר נעשה על-מנת להקשות על ברירת המוץ מן הבר וליתן תוקף בדיעבד ל'הנחות' ורמזים שטוב להם אלמלא באו לעולם כלל ועיקר". השופטת אלשיך עמדה על כך שהתייחסותה האישית למעשיה של רואה אינה תואמת את הנוהג המקובל, אך כתבה כי היא נאלצת לעשות זאת "פה ושם במהלך ההחלטה", וזאת "לאור העובדה ש[רואה] שמה עצמה כאחת מהמבקשות, על כל המשתמע מכך".

ניסיון ליצור באורח מלאכותי חשיפה

שופטים מכהנים בישראל אינם נוהגים להתראיין לתקשורת. במקרה הנוכחי, במקום להתעמת עם רואה מעל בימת העיתונות, השתמשה השופטת אלשיך בהחלטתה כדי להתנצח עם העיתונאית ולהעמיד אותה על מה שהיא רואה כטעויות בכתבות שפירסמה. בכתבות הללו, יש להזכיר, השופטת אלשיך עצמה היא מושא הביקורת. "אין כל פסול בבקשה של עיתונאי לברר פרטים, כדי שיוכל לבצע את מלאכת הסיקור נאמנה", כתבה השופטת אלשיך בהחלטתה. "כמו-כן, ודאי שאין פסול בכך כי עיתונאי מותח ביקורת על בית המשפט, בלשון מכובדת וראויה, מקום בו הוא סבור בתום לב כי הדבר ראוי, אך כל אלה צריך שייעשו רק לאחר בירור הפרטים. אלא שבמקרה זה, ולמגינת הלב, ולא בפעם הראשונה, בחרה גב' רואה להפוך את היוצרות, תוך שהיא יוצרת תחילה (לא אחת באמצעות 'רמיזות' שהסתמכו על דיווחים ופרשנויות שהיו - במקרה הטוב - בגדר 'חצי אמת') ניסיון ליצור באורח מלאכותי 'חשיפה' המרמזת כל כולה על מעין קשר פסול בין בית המשפט והנאמן, עו"ד שלמה נס. "היא עושה כך תוך הצגת מצג מעוות, כאילו בית המשפט סוטה במכוון מן ההלכה הפסוקה כדי להעניק לו שכר טירחה גבוה שאינו חוקי, או עומד בניגוד למקובל ולנהוג. כל זאת, כאמור, כאשר אך ורק בדיעבד טרחה גב' רואה לנסות ולברר פרטים וחלקים חשובים ועיקריים באמצעות דוברות הנהלת בתי-המשפט - גם אז, תוך הצגת שאלות מגמתיות ותוקפניות, ואשר 'התשובה' להן כבר גלומה בתוכן". השופטת אלשיך לועגת לפרסומים של רואה ("אותה 'חשיפה' שרקחה") ומבקרת גם את נוסח השאילתות שהפנתה לדוברות בתי-המשפט ("כל כולן מנוסחות וגובלות כמעט ב'הקראת כתב אישום' כנגד בית המשפט - ואף זאת, באורח מגמתי ומתוך ניתוח משפטי שהינו רחוק מלהיות מדויק, בלשון המעטה"). בהמשך ההחלטה מתעמתת השופטת אלשיך באריכות עם הטענות שהעלתה רואה בכתבתה, מציגה עדויות הסותרות לכאורה את הקביעות של רואה, ואף מעירה על כך שרואה לא הצמידה את התואר "השופטת" לשמה כשניסחה בקשה לתגובה מדוברות בתי-המשפט. השופטת אלשיך אף מצטטת מתוך הבקשה שהעבירה רואה לדוברות ומתפלמסת עם השאילתות. "עולה", מסכמת השופטת אלשיך, "כי אין עסקינן, בנסיבות המקרה, בבקשה תמימה ורגילה לחשיפת פרטים, המוגשת מתוך רצון אמיתי לחשוף את האמת, אלא בספיח מאוחר של פרסומים 'סנסציוניים' שנעשו, אשר כל כולם חצאי אמיתות שהוצגו באורח מגמתי ופוגעני, בכדי לייצר - כמעט יש מאין - 'שערוריית קשר פסול' בין בית המשפט, כונס הנכסים הרשמי ובעל תפקיד. זאת, תוך שגב' רואה כמעט ושמה עצמה ל'ערכאת על', באורח שהוא כמעט חסר תקדים". בסופו של דבר נענית השופטת אלשיך לבקשה ומסירה את החיסיון מהבקשה שהוגשה. לפי החלטתה אתמול של השופטת אלשיך, "החסיון הוטל במקור לא בשל שיקולים הנוגעים לשכר הטרחה, אלא משיקולים הנוגעים לביצוע חקירות באופן חסוי בעניין נסיבות קריסתה של אגרקסקו". מ"כלכליסט" נמסר בתגובה: "כאשר נאמן של חברה קורסת מקבל באישור בית המשפט שכר של 2 מיליון שקל על חודשיים של עבודה, ראוי שהתקשורת תשאל שאלות קשות. בוודאי כאשר נושי החברה הרגילים לא יקבלו ולו שקל אחד מהחובות שנותרו כלפיהם. בעניין הזה, נראה שבית המשפט עדיין לא הפנים את הרוח החדשה שמנשבת בציבור הישראלי מאז הקיץ האחרון. "לגופן של הטענות שהעלתה השופטת ורדה אלשיך, תמוה שבית המשפט בוחר להפוך החלטה משפטית לכלי לניגוח עיתונאים. 'כלכליסט' והכתבת ענת רואה עומדים מאחורי הדברים שפורסמו. נמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בתיק ונמשיך לפרסם חומרים הראויים לפרסום, בלי להירתע מביקורת אישית מצד בית המשפט". פר"ק 16956-09-11

רשימות קשורות:

- בוזגלו או לא בוזגלו - שכר מינימום = 140 כתבות בחודש - תלוש המשכורת שלי - טור פתיחה - הרומנטיקה פסה, הצ'ק חזר