אז אחרי שאלי ישי אמר בפה מלא את מה שכולם יודעים ("ללא חילונים אין הכנסות, אין מסים, אין תעשיה") לפני מספר שבועות היה זה תורה של
דורית ביניש להגיד בפה מלא את מה שכולם יודעים - בית המשפט העליון אינו מייצג את כלל הקבוצות בחברה הישראלית. או במילותיה שלה: "אכן, ראוי שיתקיים בהרכב שופטי בית המשפט העליון 'שיקוף' של הציבור, אך שיקוף אין משמעו ייצוג".
ניסיתי להתייחס למשפט הזה ברצינות. לא הצלחתי. איך זה עובד בפועל? אם רק קבוצה אחת בחברה מיוצגת, איך בדיוק שאר הקבוצות "משוקפות"? מה, יושבים שלושה שופטים אשכנזים-חילונים-שמאלניים, אחד אחראי "לשקף" את המזרחיים, אחד את הדתיים ואחד את הימניים?
ביניש המשיכה ואמרה כי "הייצוגיות אינה מתאימה לגוף מקצועי מובהק שנועד לתת ביטוי אובייקטיבי ובלתי תלוי לערכיה של החברה כולה". אז עם כל הכבוד לכבוד השופטת, המשפט הזה הוא אובייקטיבית מופרך. ערכים הם דבר סובייקטיבי. ולכל קבוצה באוכלוסיה יש הערכים שלה המהווים את השקפת העולם הסובייקטיבית והייחודית לה. כך שאת הטיעון שלה יש לקרוא באופן הזה: "את המחלוקת - בין השקפות העולם הסובייקטיביות של הקבוצות השונות בחברה - תכריע אחת מהן באופן אובייקטיבי". וזה, מה לעשות, לא ממש הגיוני. על דרך משל: כבודה מציעה שיתכנסו הזאב והכבש, ואז יכריע הזאב -אובייקטיבית כמובן - מי ייטרף על-ידי מי (כאשר לִמשמע הכרעת הדין, על הכבש להגיב ב: "כן, כבוד הזאב").
ובהקשר הזה, ישנה אמירה נוספת שעלתה במחוזותינו: "צריך לשמור על עצמאות בית המשפט העליון". היא נשמעת אצילית, נכון? והיא גם באמת טובה, נכונה ויפה, כשמדובר בבית משפט הדן בעניינים פליליים או אזרחיים. בית משפט כזה עוסק בשאלות אובייקטיביות, של מי אשם ומי זכאי, מי חייב ומי לא. בנושאים אלה באמת לזהותו ולמאפייניו האישיים של השופט לא אמורה להיות השפעה, ויש אכן לוודא כי השופטים יהיו עצמאים מכל השפעה חיצונית בלתי רלוונטית.
אבל מאז עידן
אהרן ברק, בית המשפט העליון בישראל בשבתו כבית דין גבוה לצדק מתפקד כבית משפט לחוקה לכל דבר ועניין. ככזה, הוא דן בשאלות הליבה (הסובייקטיביות) של מאפייני החברה בישראל. כמעצב אורחות חייה של החברה, ממה בדיוק אמור בית המשפט העליון להיות עצמאי - מרצון האזרחים החיים בה?
יש לציין כי במקרה הזה דווקא אין בעיה אימננטית באמירה. יש כמה וכמה שיטות משטר כאלו, שבהן המוסדות המעצבים את אורחותיה של החברה זוכים ל"עצמאות" מפני השפעת האזרחים החיים בה. דמוקרטיה היא לא אחת מהן.
