לפני חמישה חודשים חבר ביקש ממני לכתוב מאמר דעה על נושא קבלת משפחת זבידאת למושב רקפת. לאחר כמה ימים של מחשבות ולימוד הנושא הגעתי להבנה שכפיית חוקים על מגזרים מסויימים בחברה גורמת לכך שאנשים לא יפנימו את החוק, לא יעבדו לפיו ובמקרים מסויימים אף יתנגדו ויעשו את ההפך הגמור:
"אם כל-כך רוצים לשלב יהודים וערבים ביחד במושב אחד, אדרבא, הרי זה מבורך, אבל יש לעשות את זה בדרך נכונה שמקובלת על שני הצדדים. אם רוצים מושב כזה יש להקים מושב כזה יש מאין ולא לדחוף בכוח את האידיאולוגיה "הדמוקרטית" לתוך מושב במשגב שרק רוצה להמשיך את דפוס חייו בשקט ובשלווה כיאה למושב באזור.
הרי ברור לכל שמשפחת זבידאת לא תחגוג את "חג הקציר" או תשתתף בחג המעלות מטעם הנוער העובד והלומד, ובטח ובטח לא תעורה חברתית וילדיה לא ייבחרו במשחקי הכדורגל השכונתיים, וזה לא בגלל שמושב רקפת חרת על דגלו את הגזענות והסלידה מהזר, אלא פשוט כי כפו את ההחלטה על המושב וכי המלאכותיות הזאת לא תוביל לשום מקום מלבד כעס ורטינה כלפי הממסד וכלפי
המיעוט המדובר.
כלומר, שינויים דרסטיים שנעשים ע"י בג"ץ גורמים לזעזוע, לכפייה ולתסיסת השטח באופן שגורם לא רק לאי ציות לחוק על-ידי האנשים הקשורים לעניין, אלא ובעיקר לזילות בחוקי בג"ץ, לתופעות של הכחשת חוקים אחרים ובעיקר לאי שיתוף פעולה במישור הפרקטי של יישום החוק.
איך הדבר מתקשר לביטול חוק טל?
אם אנחנו, הרוב החילוני-דתי שמשרת בצבא, ניתן יד לביטול חוק טל ולקביעת בג"ץ בדבר גיוס חובה של כלל תלמידי הישיבה, אנחנו ניצור מצב שבו תהליכים שאמורים להתרחש בשנים (ואולי אף עשרות שנים), יתרחשו בכמה חודשים ספורים. במקרה הזה, התוצאה לא תהיה '
כוכב נולד', אלא הרס מערכות חינוכיות שלמות שנבנו בעמל רב וזעזוע בכל רבדי המערכת. לפתע, בהחלטה שרירותית אחת, נגדעו כל המערכות הללו מתוך הרצון ליצור מצב בו כולם מתגייסים וכולם משרתים ביום בהיר אחד.
המציאות מעולם לא הייתה רחוקה כל-כך מחוקי בג"ץ
המטרה שלנו כחברה היא לדאוג למצב שבו תהליכים יתרחשו תוך דיאלוג, הבנה ויצירת תשתית מתאימה. גיוס בני ישיבות או הכנסת משפחה ערבית למושב במשגב, הם תהליכים שכופים את דעת הרוב על המיעוט (או להפך) ואין בהם בשביל ליצור תשתית הגיונית ושלווה, אלא תשתית שכפו עליה להתאים צרכיה לתכתיבי המערכת.
לא חסרים אירגונים חברתיים, הן מהצד החרדי והן מהצד החילוני-דתי, שיכולים לגשר על פערי תרומת החרדים למדינת ישראל. תרומות האברכים יכולים להיות במישורים של חינוך, שיעורי דת, קורס גיור בצבא ובאופן כללי שירות מתחשב שלא יכפה את הצבא על החרדים, אלא יכניסם בהדרגה תוך התחשבות והבניית מערכת ממוסדת שתדאג להבהיר לחייל החרדי כי תרומתו למדינה מתבטאת לא רק בלימוד, אלא גם בהענקת כלים לחיילים בביסוס אמונתם ובמשמעותם הדתית פה בארץ ישראל. מהצד הצבאי, ההתחשבות יכולה להתבטא בכך שהאברכים ישרתו כקבוצה אחת, תינתן להם הזכות ללמוד ולדרוש והבסיסים בהם ישרתו יהיו כאלו שמתחשבים בסוגיות צניעות והלכה.
אין תהליכי פלא ואנחנו לא חיים בחברה שבה תהליכים מתרחשים בין רגע (אלא אם כן אתה באיזו תוכנית ריאלטי). לכן חשוב להבין שביטול חוק טל ללא יישום חוק אחר שיביא להתמזגות העולמות, יביא לכך שבמקרה הטוב יהיו הפגנות ענק בירושלים של מאות אלפי חרדים שישביתו את העיר לכמה ימים, ובמקרה הרע יהיה פה קרע בעם בין שתי קבוצות בחברה הישראלית, שלא יצליחו לגשר על הפער עשרות שנים, אותו פער שהיה נעלם אם פשוט היינו עושים את התהליך בצורה מדודה ומתחשבת שתענה לדרישות שני הצדדים.
בג"ץ עולה לכותרות בשנים האחרונות ולצערנו לא מהסיבות הנכונות. חלק מחוקיו מבטאים דעות 'דמוקרטיות' שבאות לכונן חברה מתקדמת ושוויונית, אך לצערנו חברה כזאת לא תהיה אם יהיו חוקים שנכפים על העם (ע"ע האמנציפציה של היהודים באירופה במאה ה-18), אלא הבניית מערכות בסיבסוד הממשלה שיעשו את תהליך ההתמזגות בצורה איטית, שקולה ומתחשבת שתענה על צרכי הרוב בחברה מחד, ותשמור על ערכי הקבוצה האתנית מאידך.
