אורי בלאו ועוזר הבית של היועץ המשפטי

השימוע של העיתונאי אורי בלאו התקיים לפני למעלה משנה, לאחר שקודם לכן כבר נפלה החלטה עקרונית להעמידו לדין. היה מקום לתהות, מדוע כה התמהמה היועץ המשפטי בהחלטתו? העיכוב הבלתי סביר בהחלטה אם להעמיד לדין את העיתונאי הביא אותי ברשימה קודמת להעריך כי:

• "אפשר להבין את הפחד שנפל על היועץ המשפטי לממשלה ועל פרקליט המדינה. דבר אחד הוא להעמיד ראש ממשלה או ראש ממשלה לשעבר ואפילו נשיא לדין, שהרי החלטה כזו זוכה לגיבוי ציבורי רחב ולתמיכה צעקנית של אמצעי התקשורת. דבר אחר לגמרי הוא להעמיד לדין עיתונאי ובוודאי עיתון הנחשב יקירה, מגינה ומבצרה של האליטה המשפטית ושל שלטון החוק. יכולים הגורמים הנכבדים הללו לטעון כי העמדה לדין של אורי בלאו משמעה הכרזת מלחמה על עיתון הארץ, ועבור האליטה המשפטית זו פעולה שאי-אפשר לשער בכלל את סיכוניה. הרבה יותר קל להחליט על תקיפה באירן".

בינתיים חל שינוי מהותי במצב. מערכת עיתון הארץ החליטה לתקוף חזיתית את תפקודו של היועץ המשפטי לממשלה. וינשטיין לא מתאים! פסקה מערכת הארץ (11.5.12). "כשנתיים לאחר שמונה לתפקיד, נראה שוינשטיין אינו מבין מה תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, והמשך כהונתו הוא פגיעה קשה בתפקיד החשוב הזה". נו, אמרתי לעצמי, כנראה שבהארץ כבר לא דואגים יותר לאורי בלאו והם מעריכים שניתן לתקוף ישירות את היועץ המשפטי, או שמא ב"הפוך על הפוך" רומזת מערכת הארץ לוינשטיין מה הן יכולות העיתון. ביני לביני סברתי שעל כך היועץ המשפטי בוודאי לא יוכל לעבור בשתיקה. תגובה-זעקה של הארץ כך או כך, לפתע, כשבועיים אחר אותו מאמר-מערכת נוקב, נחתה סוף-סוף החלטתו (המוצדקת לחלוטין כשלעצמה) של היועץ המשפטי להעמיד-לדין את העיתונאי העבריין. כצפוי הזדעק הארץ וקבע: "זו החלטה מצערת ותקדימית בהשלכותיה על חופש העיתונות בישראל, ובעיקר על היכולת לסקר את מערכת הביטחון". גם התגובות הזועמות הצפויות של השופטת בדימוס דליה דורנר, זהבה גלאון ואגודת העיתונאים לא איחרו לבוא, וכעת צפויה מערכת הסתה שכל תכליתה להשפיע על בית המשפט. נקווה שמערכת המשפט תעמוד בלחצים ותמצה את הדין בחומרה עם אורי בלאו - העובדות הרי לא שנויות במחלוקת. חמלה סלקטיבית לעובדים זרים אז מה עושה כאן העוזר ההודי שעבד באופן בלתי חוקי בבית היועץ המשפטי? אני מניח שהארץ הפעם לא יגלה את החמלה המקובלת בעיתון כלפי עובדים זרים השוהים בארץ באופן בלתי חוקי, או מועסקים בניגוד לתנאי הרישיון - ללא ספק תטען מערכת העיתון (בצדק): יש מקום למצות את הדין בפרשה זו גם עם היועץ המשפטי ולא רק עם רעייתו - הכל אצלנו נובע מטעמים ענייניים בלבד ושמץ של שיקול זר אינו מתגנב למערכת אכיפת החוק. ייתכן שפתרון משביע-רצון לבעיה יהיה הטלת כמה שנות עבודות שירות על העיתונאי הסורר שאותן ירצה בבית היועץ המשפטי שנותר ללא עוזר - כך נהרוג שתי ציפורים במכה אחת.