בואו נחזור מספר שנים לאחור, טומי לפיד ז"ל תומך בניגוד לעמדת מפלגתו במינוי אולמרט לתפקיד שר אוצר, אולמרט ומרגלית יוצאים על קמפיין "אוי לבושה" במעריב ושמים במרכז נקודת המכוון שלהם את מרכז הליכוד.
דן מרגלית קושר כתרים לראשו של אולמרט, שינוי מתפוררת, חץ נרמסת, ואולמרט נבחר לראשות הממשלה. כמה חודשים אח"כ, יוזם אולמרט את מלחמת לבנון השנייה, הצבא לגמרי לא מוכן, מאות הרוגים, הרס רבתי בצפון, מרגלית מתהפך,
ועדת וינוגרד, כתבי אישום, התפטרות, משפט פלילי, זיכוי ברוב סעיפי האישום וחיוב במיעוטם.
ו
אמנון דנקנר ממרומי המדרגה, מציע לפרקליט המדינה לשלוח יד בנפשו, עוד אחד מהשיאים העיתונאיים והאנושיים של האיש התמוה והמוזר הזה. ומדוע מצפה דנקנר יקרינו שפרקליט המדינה יעשה כזה מעשה?
כי פרקליט המדינה הגיש כתבי אישום חמורים נגד אולמרט ונגד מזכירתו, בחלקם הורשע אולמרט, בחלקם זוכה, ובכתב האישום החמור בו הוכח שהושגו דברים במרמה, והנהנים מהמרמה היו גם בני משפחתו של אולמרט, הורשעה מזכירתו, והוא לא הורשע. היא ידעה מה היא עושה, והוא לא, הוא לא ידע.
אז בואו נחזור ל-2005 ונראה מה חושב ידידנו דנקנר על בכירים הזורקים את התיק על אחרים וכך כתוב מפי דנקנר ומרגלית ב-nrg: "אם הגענו למצב שבו שר פעלתני בממשלת ישראל כמו ישראל כץ מודיע בציבור, בלי הנד עפעף של בושה, כי את המינויים הפוליטיים במשרדו על חשבון הציבור משלם המסים לא הוא עשה אלא עוזריו בלא שיגלו לו, אכן אשרי הפתי המאמין. אם הגענו למצב כזה בלי שמישהו יזעק די! די! די! - באמת הגענו לשפל המדרגה".
או אם נאמר זאת במילים דהיום היינו אומרים: אם הגענו למצב שבו בית משפט קובע שראש ממשלה בישראל כמו
אהוד אולמרט, קובע בלי הנד עפעף של בושה, כי את ההשגה במרמה של עשרות אלפי דולרים לצורך הטסת המשפחה לחו"ל הוא לא עשה אלא עוזריו בלי שיגלו לו, אשרי הפתי המאמין. אם הגענו למצב הזה בלי שמישהו יזעק די!די!די! – באמת הגענו לשפל המדרגה
אמנון יקירי, אם שר שאומר כאלה דברים אנו בשפל המדרגה, אז איפה אנחנו כאשר ראש ממשלה אומר כאלה דברים?, ומילא ראש ממשלה, איפה אנחנו כאשר בית המשפט אומר כאלה דברים?
