למרות הכחשותיו, אולמרט הוא שותף פעיל בכחש בחש של הפוליטיקה. למרות נאומו המפורסם מהעבר, "אני ראש
ממשלה לא פופולרי", אמר למקורביו בימים אלה: "אין אף אחד אחר כרגע שמסוגל".
בעיני חבורת מקורביו, שאירגנו לו חגיגות ניצחון לאחר זיכויו, אולמרט שופע פופולריות. לדעתם הוא ממש מלאך פוליטי, שירד מהר סיני, כדי להוביל את גוש ה"מרכז" שמאל אל הניצחון והשלום. אם תרצו אין זו אגדה הזויה, אלא תוכנית פעולה של חבורת עיתונאים ומקורבים נאמנים: אברום בורג, שהציע להקים את "מדינת ישראפלשתין", ועוד "רעיונות" מטורפים,
חיים רמון, המניפולטור הניצחי שבנה והרס מפלגות והורשע בעבירת קלון,
דן חלוץ, רמטכ"ל מלחמת לבנון הכושלת וההינתקות ב"נחישות וברגישות",
אמנון דנקנר, עורך
מעריב לשעבר, שתבע מ
משה לדור להתאבד.
קבוצת עיתונאים "ידידותיים" מגויסים ומשוחדים פועלים לטובת אולמרט. הם פתחו במסע "שטיפת מוח" לציבור הרחב, תוך ניצול התקשורת. מטרתם לסלול את דרכו חזרה לפוליטיקה, כדי שיוביל את "מחנה השלום" שהתאייד, וכדי למנוע הגשת ערעור לבג"ץ כולל גזר דין עם קלון. מדובר בעיקר בעיתונאי ערוץ 2 ו
ידיעות אחרונות:
שמעון שיפר - "הקנוניה",
נחום ברנע - "אשמת לדור",
רפי גינת - "הכישלון",
סימה קדמון - "השנים האבודות", בועז אוקון - "הניצחון". שפע מאמרים מוטים של "פרשנויות" חד-צדדיות לטובת אולמרט, וסינון חלקים "לא נוחים" מהכרעת הדין. הכל במסגרת
חופש הביטוי והביזוי.
"מרכז" פירושו שמאל
ראוי להזכיר לכל אלה שטוענים שאולמרט היה ראש ממשלה מצוין, הטוב ביותר מאז שלמה המלך, בן-גוריון ובגין, את התנהלותו במלחמת הלבנון, את דוח הוועדה של השופט וינוגרד, את כל פרשיות השחיתות שבהן זוכה, ואת כישרונו המיוחד לנווט "תימרונים מוסריים" של מתן הסברים לעקרונות ציבוריים.
ראוי להזכיר את המשא-ומתן שניהל אישית עם אבו מאזן, שבו הציע לו את יוזמת שלום הנדיבה ביותר, הנועזת ביותר ומרחיקת הלכת, בויתורים כואבים. יוזמה שאבו מאזן דחה אותה בבוז. ואולם אולמרט מתעקש למחזר יוזמה זו, בתנאים עוד יותר משופרים. למרות כשלון יוזמתו הוא ממשיך לנהל מסע הסברה ויחסי ציבור בשירותו ולטובתו של אבו מאזן, אותו הוא מציג כיונת שלום ואת ישראל כאשמה בחוסר הפתרון לסכסוך. הוא ממשיך לטעון שאילולי "הודח", מכהונתו כראש הממשלה, כבר היה שלום. שקרן ובדאי.
ראוי להזכיר שהוא קיבל כ-380 אלף דולר - "כספים פוליטיים" לטענתו, במזומן ובמעטפות, בסודיות, ללא רישום ודיווח, שהועברו לכספת סודית במשרדו של עורך דין
אורי מסר, שותפו לשעבר, בניהולה של מנהלת לשכתו,
שולה זקן. היא הורשעה, הוא זוכה וטען שלא ידע מאומה על תנועות כספיות אלה! ראוי לשאול, אם הוא לא יודע מה שקורה בכספים שהועברו לטובתו ולשימושו, אולי הוא גם לא ידע ולא יידע גם בעתיד מה שקורה בסביבתו, בתפקיד ראש ממשלה?
ראוי להזכיר דברים נוספים שאמר בזמנו:
- "עייפנו מלהיות אמיצים. עייפנו מלנצח. עייפנו מלהכריע את אויבינו". נאום בניו-יורק בפני פורום אמריקני למדיניות IDF.
- "הלחימה בלבנון עשויה לתת לישראל תנופה ליישום ההתכנסות".
- "שתי מדינות או ישראל גמורה". לעיתון הארץ.
- "ראשות הממשלה זה מקום העבודה שלי". "אני ראש ממשלה לא פופולרי".
ראוי להבין ולדעת שאולמרט רוצה להיות מנהיג "המרכז" שמשמעותו בפועל מנהיג השמאל. אולמרט עקף בדעותיו את מר"צ, ואילו
ציפי לבני עקפה את מפלגת העבודה לשמאל. אלה הם מנהיגי קדימה שכשלו. אולמרט יוכל להיות מנהיג הגוש שמתחיל במר"צ ונגמר בבל"ד. אין לו שום סיכויי לאחד את כל השמאל המפורר והמפוצל שכל הזמן מקצין עמדות.
