מילים צפופות ל"פעילים החברתיים" בישראל

מידי פעם או פעמיים שומעים או קוראים אנו על "התארגנות מרשימה של פעילים חברתיים" – כשעל הפרק: הקמת תנועה/מפלגה חדשה שתאגד את כל הקבוצות המפוזרות בארץ לכדי גוף אחד חזק ש"יתן בראש" למפלגות הקיימות שרוב העם מסכים עם הגדרתן: "מושחתים נמאסתם". את דעתי הנשמעת נאיבית כבר אמרתי יותר מפעם אחת בעשרות השנים האחרונות: "בואו נקים מפלגת עם חדשה, נקבץ את כל מי שמאס במפלגות הקיימות שכל הצ'קים שלהן חזרו ללא כיסוי, ולקראת הבחירות נערוך פריימריז רחב בין כל המתפקדים – והנה לראשונה בישראל אלטרנטיבה שלבטח יצטרכו בעתיד להתחשב בה". מה שקרה... מאז... מאז ומתמיד... זה בדיוק ההיפך. כל שני וחמישי נרשם יחיד או קבוצה אצל רשם המפלגות. כל ראשון ושלישי מתכנסים ראשי קבוצות מחאה "מכל הארץ" ומודיעים שהם האלטרנטיבה. מה שנשאר פנוי הוא רביעי ושישי (שבת ננוח... או יציאה לכיכר...) שמיועדים לתקשורת להביא את הנציגים האותנטיים (מבחינתה) כ"קול החדש בפוליטיקה הישראלית". הסה"כ ברור: מה שהיה הוא שיהיה... (מי שרוצה הסבר מפורט ו/או אקדמאי... יפנה אליי ישירות בטל'...). האם היו כבר ניסיונות כאלה בעבר "לאיים" על הכוחות הענקיים של הפוליטיקאים הקיימים כיום במערכת? - לדעתי, ממש לא. היה משהו כמו ד"ש... אח"כ שינוי... פה ושם עוד דברים חדשים מטעם איש או קבוצת אנשים מקורבים אחד לשני... והציבור לא קנה את "הסחורה" – כי הוא לא היה שותף לרעיון. לא היה שותף לבחירת האנשים. לא האמין שהמפלגה החדשה מנותקת מאלה שכבר צפים בביצה הקיימת.

לאיזה שינוי אני באמת חותר?

למפלגה שמועמדיה יחתמו על מסמך משפטי שכל רצונם הוא לשרת, במינימום הכנסה אישית, ומקסימום נתינה ופתרון בעיות ציבוריות. כל הסוטה מדרך זו, יודח מיידית ע"י מנגנון מפלגתי/משפטי. מי שמביט על המפה הפוליטית היום יודע שאחרי הבחירות הבאות כל הקומבינה הזו של הון/שלטון ומסיבות משותפות של חברי הממשלה מתחכחים עם חברי הכנסת האמורים לפקח עליהם (לפעמים זה אותו אדם...) - לא תינתק. אני רוצה לראות בכנסת הבאה את כל אלה שהסלקציה בפתח וילות הפאר בה נערכות מסיבות הקוקטייל הללו של כל הסלב המושחתים בעם – הם שיהיו המועמדים והנבחרים הבאים לכנסת וישמשו את כח החץ שיפלח במרכז הלב את השחיתות שתפסה גרורות בכל.

איך עושים את זה?

שכל נציג מ-700 המפלגות העממיות החדשות שירוצו בבחירות הבאות לכנסת, המייצגות את "מרבד הפעילים החברתיים בישראל" - ירים אליי טלפון... מייל... מסרון... ויודיע שהוא מרים את הכפפה... וממתין לראות את כל הלוחמים האחרים בזירה מרימים גם הם כל אחד את הכפפה הקרובה אליו... את המשך העבודה השחורה אני מתנדב לעשות ללא תשלום... רבותיי. לדעתי, הבחירות הן אלה שמתקרבות אלינו במהירות האור, והפחד שלי מהן גדול אלף מונים מאיזה טיל שיתחיל מלחמה כוללת באחריות נתניהו או אחמדינג'אד.