X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
האוויר מבועת התקשורת הישראלית מתחיל להתנדף מעריב פשט את הרגל, על ערוץ 10 כבר כמה שנים מאיימת סכנת סגירה, המזומנים בעיתון הארץ אוזלים וצפויים להסתיים במהלך השנה הקרובה וכל יתר העיתונים והערוצים מקצצים בשכר העובדים, בעיקר העיתונאים היחיד שאינו סובל מכל החוליים הללו הוא העיתון ישראל היום, הנמצא בבעלות המיליארד שלדון אדלסון שעלויות החזקתו עבורו הן "טיפה" בים עושרו
▪  ▪  ▪
לציבור נמאס לשמוע הטפות מוסר [צילום: פלאש 90]

כל גורמי התקשורת שמניתי לעיל מאשימים את מר אדלסון במצבם הגרוע. אותי זה מצחיק. האומנם בגלל שקלים בודדים (מחיר העיתון המצוי) הציבור הפסיק לקנותם?
הסיבה האמיתית למצבו של העיתון מעריב שהוצע למכירה לכל דורש (ונרכש בינתיים על-ידי המו"ל של מקור ראשון) ולמצבו של עיתון הארץ שמתקרב למצב כזה היא פשוטה: אנשים הפסיקו לקנות את העיתונים הללו!
רוב הציבור בארץ הוא בעל השקפת עולם הנוטה לימין. זה בא לידי ביטוי פעם אחר פעם בבחירות לכנסת. העיתונים הללו (ולא רק הם) מביאים השקפת עולם שונה שאינה מקובלת על רוב הציבור, בין אם זו השקפת עולם שמאלנית או השקפת עולם המתנגדת לשלטון.
האדם הנורמטיבי אוהב לקרוא עיתון, או להאזין לשידור, או לצפות בחדשות בטלוויזיה אשר "הרוח" השורה בם קרובה להשקפת עולמו. אף אחד אינו נלהב לשמוע, להאזין או לצפות רוב הזמן בתוכחות, הטפות ועמדות המציגות אותו כבעל דעה מוטעית. זוהי בעיניו תקשורת עוינת.
תוצאה ברורה
התוצאה: מפסיקים לקנות את העיתון, עוברים לתחנה אחרת ברדיו או מפסיקים לצפות בחדשות בטלוויזיה. אני איני קורא את עיתון מעריב, מזה שנים רבות, אך חזקה עלי דעתו של הציבור, שהפסיק לקנות את העיתון, כי דרך התנהלותו הייתה קלוקלת וה"קו הציבורי" שלו לא היה מקובל על הציבור הרחב.
לעומת זאת את עיתון הארץ אני קורא מדי סוף-שבוע. למעשה איני קורא אותו, אני מתרכז בשנים ממוספיו (גלריה וספרות) כי יתר העיתון "מגעיל" בעיניי. בשנים האחרונות הכותבים המובילים הם ח"כ לשעבר יוסי שריד והפרופסור שטרנהל, שניהם מאנשי השמאל הקיצוני שדעותיהם מקובלות, אולי, על 5% מהציבור היהודי. העיתון נותן מקום נרחב לשני כותבים. גדעון לוי ואמירה הס שמציגים את נקודת המבט הפלשתינית לכל מיני אירועים. לטעמי באופן מעוות ורחוק מהאמת. ואני שואל: את מי זה מעניין? גישה זו מרחיקה מהעיתון את ציבור הקוראים ולפי פרסומים שונים והאופן שבו העיתון "מצטמק" כל הזמן הרי סופו להיעלם תוך זמן לא ארוך.
גם מצבו של העיתון הוותיק והנפוץ במדינה - ידיעות אחרונות אינו שפיר. לפי הדוחות המתפרסמים שיעור תפוצתו בירידה מתמדת. לאחרונה צמצם באופן חד-צדדי את משכורות עובדיו ב-10%. עיתון זה בשנים האחרונות נוקט עמדה אנטי ממשלתית מובהקת, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בכותרות שאינן משקפות את העובדות המובאות בכתבה, בהבלטת אירועים שוליים ביותר (העוזרת של גב. נתניהו, למשל) כאילו הם הרי-גורל. "קו" זה בהחלט מרחיק את הציבור ממנו.
פונה אל רוב הציבור
לעומת כל אלה היומון ישראל היום שמחולק בחינם וזכה לכינוי "חינמון" הצליח לכבוש את שוק התקשורת המודפסת והפך תוך זמן קצר לעיתון הנפוץ במדינה. מתנגדיו תולים זאת בהפצתו בחינם. אך זוהי, כמובן, שטות. בעיתון עובדים מיטב הכתבים והפובליציסטים, הוא נותן במה לכל מגוון הדעות בציבור ונעים לעיין בו.
ה"קו" הפוליטי שלו תומך בפעולות הממשלה, ומכאן ברור כי לכל פוטנציאל הקוראים במדינה, שהצביעו בעבר עבור המפלגות המרכיבות את הקואליציה הממשלתית וברור שזהו רוב הציבור, נעים לקרוא בעיתון זה ומכאן תפוצתו הגדולה!
חלק מהתרבות
מצבה של העיתונות המודפסת אינו שפיר בכל ארצות העולם, מבחינה זו ישראל אינה יוצאת-דופן. יש המנבאים כי דרך זו להפצת מידע תיעלם מן העולם בעקבות עליית קרנן של דרכים אחרות (הטלוויזיה, האינטרנט).
אני איני סבור כך. כשם שהספר לא נעלם (אלא דווקא משגשג בשנים האחרונות) בעקבות הופעת הקולנוע והטלוויזיה וכשם שהרדיו לא חדל לשדר כן ימשיכו העיתונים להופיע. אומנם הם יצטרכו להתאים את עצמם למצב החדש ולמצוא את הדרך הנאותה להתחרות במדיה כמו האינטרנט או הטוויטר, אך הציבור ימשיך "לצרוך" אותם כי הם חלק מובנה בתרבותו.
סופו של מעריב ההיסטורי ואולי גם של הארץ המיתולוגי מסמלים, כנראה, על תקופה חדשה בתקשורת הישראלית. תקופה שבה התקשורת תהיה קשובה יותר לקולו של הקורא הבודד ("הטוקבקיסט") ופחות לליבו של העיתונאי הכותב.

תאריך:  24/10/2012   |   עודכן:  24/10/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
תקשורת עוינת
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
דברים מדוייקים. ל"ת
ינקה  |  24/10/12 17:33
2
שבוע טוב
טוקבקיסטית  |  28/10/12 07:55
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתן קלינסקי
המדרכה בדרך בגין מול קניון עזריאלי בתל אביב עדה כל לילה למחזות קשים של אנשים, המעבירים את לילותיהם בשינה למרגלות בניין קריית הממשלה
הרב ישראל רוזן
עלילת דם מודרנית מטעם 'כנסיית זכויות האדם' כנגד הדת היהודית (והמוסלמית)
אלכס טנצר
במדינת ישראל נמצאים 1.2 מיליון דוברי רוסית, בהם נזכרים רק לקראת מערכת הבחירות, עקב הפוטנציאל האלקטוראלי שלהם המגיע לכ-22 מנדטים    גם כיום הם מהווים את לשון המאזניים הבין-גושית    ללא תמיכתם, אין מפלגה במדינה שיש ביכולתה להגיע לשלטון
נרי אבנרי
בדיוק היום לפני 14 שנה, מזכיר לנו איתן הבר את הסכם וואי עליו חתמו הראיס ערפאת, וראש הממשלה נתניהו. מפלגות הימין נטשו את הקואליציה במחאה, והשמאל - במקום לתת רשת ביטחון, הפיל את נתניהו. מי יודע, אולי זה היה מצליח    הלכתי לארכיון...
מנחם רהט
חג חדש סופח ללוח השנה– חג ההסתה כנגד הימין בכלל והציבור הדתי בפרט, שחל ב'חול המועד' שבין התאריכים העברי והאזרחי לרצח הנתעב של ראש הממשלה רבין ז"ל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il