אח, לו בולגריה ולא גרמניה הייתה מנהלת את אירופה, הכול היה נראה אחרת. ידידות אמת עם ישראל ועם העם היהודי, מחווה ייחודית של העברת קונסול הכבוד לירושלים, ייצוא ישראלי שמכפיל עצמו מדי שנה, קשרים ביטחוניים צנועים אך חשובים, וכמיהה בולגרית אמיתית ללמוד מישראל.
באמצע השבוע שוב פילחו לימוזינות נושאות דגל בולגרי את רחובות ירושלים, ללמדך ששרשרת הביקורים ההדדיים נמשכת. רק לפני חודש היו כאן ראש הממשלה הבולגרי וממשלתו. השבוע הגיעו הנשיא ושר החוץ. גם הם נפגשו עם נתניהו, פרס וליברמן, ודיברו על מה שמדברים בפגישות כאלה, כלומר על דרכים לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות ועל נקודות המבט האזוריות, מירושלים ומסופיה.
יחסי ישראל-בולגריה יודעים פריחה של ממש בשנים האחרונות. הסחר ההדדי, ובעיקר הייצוא הישראלי לשם, גדל פי ארבעה בחמש שנים והסתכם ב-2011 ב-218 מיליוני דולר. בולגריה, נגיד בעדינות, היא מדינה מזרח אירופית לא מתקדמת, וככזו היא מבינה שהטכנולוגיה והמדע הישראלים יכולים לעשות לה רק טוב. רמת הפיתוח החקלאי משוועת לנוסחאות שיגדילו את פריון משק החלב, או יגדילו את תנובת הגידולים לדונם. בנוסף, מערכת טיהור המים של המדינה עומדת לפני שדרוג, והכול אגב במימון של האיחוד האירופי. לישראל יש הרבה מה להציע בתחום זה ובאחרים. זוהי אחת הסיבות שמנהיגי המדינות מחזרים אלה אחרי אלה.
את האינטרסים של ישראל אפשר לתמצת בכותרת "במקום טורקיה", או במה שהגדירו נתניהו וליברמן "אסטרטגיה בלקנית". מכיוון שטורקיה הפכה מאוהב לאויב, הדרך להרתיע אותה עוברת דרך המדינות המקיפות אותה. חוץ מזה, בולגריה מציעה מחירים זולים, נופים יפים ודילים נוחים לתייר הישראלי, והיא חברה באיחוד האירופי, אז למה לא. הוסף לכך את הקשרים הביטחוניים החשאיים והפוריים בין המדינות ותבין מדוע ישראל לא כעסה על הבולגרים אחרי הפיגוע בבורגס אלא שיבחה את תפקודם.
מכיוון שבולגריה בכל זאת אינה גרמניה, מה שמקשה על הפריצה הגדולה היא השחיתות שבלעדיה אי-אפשר לקדם עסקה בבולגריה. למי שרוצה בכל זאת להסתכן בהשקעה - והפוטנציאל בהחלט טוב - מומלץ להסתמך על אנשי קשר בעלי אמון מוכח, או על המלצות הנספחות המסחרית של ישראל בסופיה.
