X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
נתניהו עם ברק וליברמן. נקרתה לפניו הזדמנות להשתלט על ציר פילדלפי והוא בחר לא לנצל אותה [צילום: AP]
עד הסבב הבא
מהרגע שהילרי קלינטון נחתה בישראל כבר היה ברור שפעולה קרקעית אינה אפשרית. נתניהו, ברק וליברמן בחרו להימנע מהכרעה והסתפקו בהישג ההרתעתי מהאוויר. אלא שמה שעבד מול חיזבאללה לא צפוי לעבוד מול חמאס. גם אבי דיכטר, חבר התשיעייה מודה "אי-אפשר לנצח טרור מהאוויר"
פעולה קרקעית אינה אפשרית
נתניהו ברק וליברמן, מנהלי המערכה, בחרו לתת הזדמנות לערוץ המדיני. "אנו מעדיפים להשיג פתרון באמצעים דיפלומטיים", אמר נתניהו למזכירת המדינה האמריקנית קלינטון וליתר שועי עולם שבאו ללשכתו. מרגע שנציגי העולם החלו לנחות כאן, במיוחד באן וקלינטון, כבר היה ברור שפעולה קרקעית אינה אפשרית

מעט אנשי אמת יש בפוליטיקה הישראלית. אחד מהם הוא אבי דיכטר. עד לא מזמן נמנה עם בכירי קדימה. לפני ארבעה חודשים הקדים לזהות את התרסקות המפלגה, התפטר מהכנסת ומונה על-ידי נתניהו לשר לביטחון פנים. כעת הוא מתמודד בליכוד [הטור נכתב לפני שנודעו התוצאות]. אפשר לטעון שהמעבר ממפלגה למפלגה אינו מעיד על הגינות, אבל זו שאלה שראויה להידון במסגרת אחרת.
על כל פנים, דיכטר, החבר התשיעי בשמינייה, היה היחיד מחברי הפורום שהסביר לי, בלי טיוח ובלי מריחות, מדוע ישראל לא עשתה את מה שמתבקש שתעשה - פעולה צבאית רחבה ושורשית לעיקור יכולות הטרור של חמאס.
דיכטר, שהיה בדרכו לבאר-שבע, חזר לעבר כדי להסביר את הרציונל: "לפני שפרצה האינתיפאדה השנייה, הייתה רמה מסוימת של טרור שאפשר להגדיר אותה נסבלת. באה האינתיפאדה, והתחלנו לספוג הרוגים. הרבה זמן נמנענו מפעולה רחבה, עד שהגענו לרמה של 900 הרוגים. אריק שרון אמר די, ויצאנו ל'חומת מגן' - מבצע קרקעי ושורשי בתוככי הערים הפלשתיניות.
"'חומת מגן' היה מבצע לפִרמוט הטרור ביהודה ושומרון. לעומת זאת, בעזה, עד היום לא נעשתה שום פעולה לפרמוט הטרור. ב'עופרת יצוקה' לא עשינו מהלך של פגיעה משמעותית ביכולות הטרור. גם במבצע הנוכחי, 'עמוד ענן', פגענו ביכולות שלהם באופן משמעותי, אבל זו לא פגיעה אנושה. ושלא יספרו סיפורים - אי-אפשר לנצח טרור מהאוויר".
דיכטר, כמו עוד כמה משרי הממשלה, לא עזב את השטח בימי הלחימה. לא פעם ולא פעמיים נדחף בבהילות בידי מאבטחיו למרחב מוגן. הוא עצמו תושב אשקלון. לפני כמה שנים נפל טיל לא רחוק מביתו. אין צורך להסביר לו את חוסר הסבירות הקיצוני שבצורת חייהם של התושבים בקו אשדוד ודרומה. סליחה, בקו ראשון-לציון ודרומה. עוד טעות, תל אביב ודרומה. וירושלים.
משום שהיה ראש שב"כ בשנים הקשות ביותר של האינתיפאדה, הוא גם מבין מה משמעותו של פיגוע בלב תל אביב, הן מבחינת תשתיות הטרור והן מבחינת ההשפעות על העורף הישראלי. למרות זאת, הוא אומר: "זו שאלה של בחירה". כלומר, בסוף הדרג המדיני צריך לבחור "עד כמה המציאות בלתי נסבלת", דהיינו להחליט עם איזה מינון טרור ופיגועים אפשר להשלים ועל מה לצאת למלחמה.
אם הבנתי נכון, אזי לדעתו של דיכטר, המחיר ששילמה ישראל בשנות ירי הקסאמים והטילים האחרים, וגם המחיר שהיא משלמת בעצם הימים האלה, אינו מצדיק פעולה יסודית ברצועה. די בשילוב של הרתעה עם גיבוי מדיני.

הרתעה או הכרעה?

מרגע שהוחלט להפעיל את צה"ל, הדרג המדיני היה צריך לבחור אחת משתי דוקטרינות: הרתעה מול הכרעה. מודל ההרתעה יושם במלחמת לבנון השנייה. ישראל הנחיתה מכת אש עצומה על חיזבאללה, ובמשך שנים ארגון הטרור לא העז לירות ולו טיל אחד. מנגנון זהה אמור לפעול על ארגון חמאס. פגיעות חיל האוויר, חיל הים, התותחנים והיחידות המיוחדות כה כואבות, עד שיגרמו לחמאס להימנע בעצמו מכל סוג של התגרות בישראל, וידחפו את אנשיו לסכל פיגועים, שיגורים, והתקפות של ארגוני הטרור האחרים.
מה ההיתכנות שמודל כזה ישיג את מבוקשו? אפס. חמאס התחייב יותר מפעם אחת להימנע מירי אל ישראל בתמורה להפסקת החיסולים מצדנו. אבל ישראל, באופן טבעי, נאלצה לחסל. הרי משמעות התחייבות ישראלית להימנע מסיכול ממוקד פירושה הפקדת הביטחון של ישראל בידי חמאס. כלומר, תצפיתניות צה"ל יזהו חוליה המתארגנת לשיגור גראד, אך חיל האוויר לא ישלח מל"ט לחסל אותה רק כי נתניהו נתן את המילה שלו לאסמאעיל הנייה.
מובן שעל הנייה אי-אפשר לסמוך. אף אדם שפוי לא מעריך שחיילי חמאס, אלה שהיום מטווחים את ישראל בטילים, יכלאו מחר את אחיהם מהג'יהאד האיסלאמי. ממש כפי שערפאת לא נלחם בחמאס, חמאס לא יילחם בג'יהאד. נתניהו יורה אפוא בצדק לחסל את החוליה, והפסקת האש תתנדף כאילו לא באה לעולם (אגב, בקיץ 2011, כשנמנע מחיסול מוקדם למרות שהיה בידי צה"ל מידע מודיעיני, התוצאה הייתה פיגוע הדמים בכביש 10). זה הרי מה שקרה בכל ההודנות והתהדיות הקודמות.
הדוקטרינה השנייה, שעלתה גם היא לדיון של התשיעייה, הייתה הכרעה. פעולת שורש לנטרול יכולות הטרור של חמאס והאחרים, בעבודת שטח יסודית, עמוקה וממושכת. המודל במקרה זה הוא 'חומת מגן'. במבצע ההוא, שהתקיים לפני עשור, נכנס צה"ל לשכונות ולקסבות שבהן הצטברה מוגלת הטרור במשך שנים. בשלב השני, בפעולות סדרתיות ועקביות שנמשכו שנים, חיסל מחבלים, עצר סייענים והשמיד מעבדות חבלה וחומרי נפץ.
כמו היום גם אז הקהילה הבינלאומית לא אהבה את הפשיטה הקרקעית, ועד מהרה דרשה מישראל לסגת. ישראל תמרנה בין הלחצים המדיניים מבחוץ והצרכים הביטחוניים מבית. אך בסופו של דבר, בפעולות שיטתיות, ייבשה את ביצת הטרור. "לא יהיה כאן זבנג וגמרנו", אמרו גם אז הקברניטים. נכון, לא היה זבנג, אבל היה גמרנו.
על הרקע הזה היה מצופה מההנהגה הנוכחית של ישראל, קרי פורום התשיעייה – נתניהו, ברק, ליברמן, ישי, יעלון, בגין, מרידור, שטייניץ ודיכטר – לבחור במסלול הקשה אך היעיל של הכרעה, ולא במסלול הקל אך המועד לכישלון של הרתעה.
שטייניץ אומר כבר שנים שעמדתו העקרונית היא הכרעת חמאס. יעלון ודיכטר היו המתכננים והמבצעים של מבצע 'חומת מגן'. הם אינם חשודים באנינות. ליברמן, שהתעקש להכניס להסכם הקואליציוני את הדרישה "למוטט את שלטון חמאס", ודאי אינו פיינשמקר. מעל כולם – נתניהו, האיש שפרץ לתודעה הלאומית והעולמית עם האמירה שאסור להיכנע לטרור. הנה לו הזדמנות לממש את משנתו. מילא הבטחת הבחירות שלו "לתת לצה"ל לגמור את העבודה ולהפיל את שלטון חמאס". נניח שנאמרה רק לצרכים אלקטורליים, ו"דברים שרואים משם לא רואים מכאן" ושלל תירוצים. אבל מה עם דברים שעליהם דיבר כבר מכס ראש הממשלה?

אובמה לא נקם

בכמה הזדמנויות הסביר נתניהו שכדי לשים סוף להתחמשות חמאס צריך להפסיק את ההברחות ממצרים לרצועה. "הבעיה שלנו עם חמאס היא לא הגבול או התפר בין ישראל ועזה, (אלא) היא התפר שיש 12 קילומטר בין עזה למצרים, כי משם זה (אמצעי הלחימה) חודר. כי כמעט כל הנשק אינו מיוצר בפנים – הוא מיובא. לפחות הנשק האפקטיבי. והוא נעשה אפקטיבי יותר ויותר" – כך אמר ראש הממשלה בכנסת לפני שלוש שנים.
ימים אחדים לאחר מכן, בכנס השגרירים של משרד החוץ, חזר על אותו ניתוח והסביר: "הבעיה בעזה היא אותה פִּרצה של 12 קילומטר אל מול סיני". כעת נקרתה לפניו ההזדמנות להשתלט על ציר פילדלפי. הוא בחר לא לנצל אותה.
אז למה בחר בהרתעה ולא בהכרעה? אפשרות סבירה שאינה נאמרת היא הרצון של ישראל לתמרן את ממשלו של נשיא מצרים, מוחמד מורסי, לעמדה שבה יכפה על חמאס להימנע מירי על ישראל. למובארק ולישראל היה אינטרס משותף להחליש את חמאס, והם פעלו בתיאום בעניין. מורסי, לעומת קודמו, הוא בן ברית אידיאולוגי של חמאס ועוין את ישראל. דחיפתו למשבצת שבה הוא הגורם שדורש מחמאס להימנע מירי תהיה, ללא ספק, הישג. התזה הזו אינה נאמרת בקול, וימים יגידו אם תקרום עור וגידים.
נימוק אחר, משכנע פחות, סיפק לי משה (בוגי) יעלון ביום שני שעבר: "אם הם לא יורתעו בפעם הזו, הם יורתעו בפעם הבאה". דיכטר, אומנם לא במילים מפורשות, חושב שהנזק בצד הישראלי אינו מצדיק פעולה צבאית כה גדולה של צה"ל. ליברמן הציג סיבות אחרות, ואמר שהבקשות הבינלאומיות והבחירות המתקרבות הביאו את ישראל להימנע מפעולה צבאית רחבה.
הלגיטימציה הבינלאומית היא ללא ספק שיקול, אבל גם היא הפתיעה לטובה. ההערכוֹת המוקדמות במשרד החוץ דיברו על יומיים-שלושה של גיבוי בינלאומי, במקרה שישראל תפעיל כוח צבאי. בפועל, גם שבוע לאחר חיסול ג'עברי, המשיכו לזרום לירושלים הצהרות צידוק, כמעט חסרות תקדים, לזכותה של ישראל להגן על עצמה.
הפרשנויות הקודרות על אודות בידוד בינלאומי המלוות את ממשלת נתניהו-ליברמן מיום היווסדה שוב התגלו כתלושות מהמציאות. גם הטענות שלפיהן הפשרנות המדינית של אולמרט ולבני הייתה הדלק של התמיכה הבינלאומית ב'עופרת יצוקה' התבררו כחסרות בסיס. באותה מידה, אגב, הופרכו נבואות הזעם שלפיהן אובמה יפקיר את ישראל בגלל תמיכת נתניהו ברומני, כביכול.
רק לפני שבועיים מילאו כאן את חלל האוויר תחזיות אודות נקמה קרובה של אובמה. הגדיל לעשות פרשן ה'ניו-יורק טיימס' העוין תום פרידמן, שטען שאובמה פשוט יזנח את ישראל באדישות ומחוסר עניין, והכול בגלל נתניהו. המבחן הגיע מהר מן הצפוי, והראה שהררי התחזיות הללו היו קשקוש אחד גדול. לא רק שאובמה אינו אדיש, ולא רק שאינו נוקם בנתניהו, אלא שהעניק לישראל 'חומת מגן' דיפלומטית, יציבה, עקבית וחד-משמעית לקיום המבצע. לו רצה, כבר היה מוצא דרך לסגור חשבון עם נתניהו.

תמיכה אירופית בישראל

אבל לא רק וושינגטון. גם הטקסטים שהגיעו מטורונטו, קנברה, לונדון, פריז, רומא ברלין ובירות אחרות היו צלולים ועקביים. תמצתה אותם בניסוח החד ביותר קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כשאמרה בבונדסטאג: "לישראל לא רק זכות, אלא חובה להגן על עצמה".
בשגרירויות שפשפו את העיניים. מי היה מאמין שאירופה תצדיק שימוש בכוח של ממשלת נתניהו–ליברמן? בעוד התקשורת האירופית אימצה את התעמולה הפלשתינית כאילו 'ישראל התחילה' כשחיסלה את ג'עברי, הממשלות ביבשת האירופית דווקא גיבו לחלוטין את הקו הישראלי שלפיו "לירי הרקטות על ישראל לא יכולה להיות שום הצדקה", כלשון הודעת שרי החוץ של האיחוד האירופי – בדרך כלל גוף העוין את ישראל.
גם את הגיבוי הבינלאומי אפשר היה למנף לפעולה קרקעית. העולם הדיפלומטי צריך זמן כדי להתעורר. ביום חמישי בלילה, מיד אחרי ירי הטיל אל תל אביב, היה העולם משלים גם עם נגיסה כזו או אחרת בשטחי הרצועה. הטיל, אגב, נפל לא רחוק מבית שגריר צרפת ביפו. הוא יכול היה לעשות עבורנו את עבודת ההסברה.
אבל נתניהו ברק וליברמן, השלישייה שניהלה את המערכה בפועל, בחרה לתת צ'אנס לערוץ המדיני. "אם יש אפשרות להשיג פתרון למצב זה באמצעים דיפלומטיים, אנו מעדיפים זאת", אמר נתניהו למזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, וליתר שועי עולם שבאו ללשכתו בזה אחר זה: מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, שר החוץ הגרמני גידו ווסטרוולה, השר הבריטי לענייני המזרח התיכון אליסטר ברת', שר החוץ הצרפתי לוראן פביוס ואחרים שדיברו איתו בטלפון. מרגע שנציגי העולם החלו לנחות כאן, במיוחד באן וקלינטון, כבר היה ברור שפעולה קרקעית אינה אפשרית.
נתניהו, ליברמן וברק, וגם השרים האחרים, עבדו קשה בימי הלחימה. הדיונים התנהלו עמוק לתוך הלילה. לראשונה בשלוש שנות סיקור ראיתי את אביגדור ליברמן עייף ומתוח. גם הוא בן אדם. הבחירה של נתניהו-ברק-ליברמן במתווה המדיני ולא בצבאי תעמוד למבחן הזמן.
הקרדיט שראוי לתת לנתניהו כבר עכשיו הוא על הכנת העורף. בשלוש השנים וחצי של כהונתו, הקדיש נתניהו לעורף דיונים רבים מאוד והרבה כסף. בניצוחו של השר לשעבר מתן וילנאי (כיום שגרירנו בסין) ואלופי הפיקוד המתחלפים, שודרגה ההגנה על האזרחים לרמה שלא נראתה כאן בשום מלחמה. האזעקות, ההנחיות, המיגון וכמובן פריסת כיפת ברזל – כל אלה יצרו הגנה כמעט מושלמת על תושבי המדינה, ומספר הנפגעים הנמוך מדבר בעד עצמו.
לפני שנה וחצי התלוויתי לנתניהו לביקור בגרמניה. בעת השיחה איתו הגיע עידכון ש'כיפת ברזל' יירטה לראשונה טיל שחמאס ירה. ראש הממשלה, כמאמר הקלישאה, היה הראשון לזהות, ויצא מגדרו מרוב התלהבות. "אתם לא מבינים את המשמעות של הדבר הזה. זה משהו יוצא מגדר הרגיל, כמעט מהפכני", אמר לנו, העיתונאים, ואכן לא הבנו למה התרגשותו גדולה כל כך. בדיעבד ברור שדוחף הרעיון, עמיר פרץ, צדק, ושנתניהו נהג נכון כשהמשיך לפתח. לפחות במישור ההגנתי, אי-אפשר לבוא אליו בטענות.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  28/11/2012   |   עודכן:  28/11/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
עד הסבב הבא
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
ביבי זיהה ראשון שפרץ צדק.
בבון זה קוף  |  28/11/12 19:04
 
- סתם תגובה
סתם אחד  |  30/11/12 08:04
2
אל תתנו להם מדינה
טור דעה  |  28/11/12 21:02
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סופיה רון-מוריה
מבחינת כצל'ה המפלגה זה הוא, ומה היא שווה בלעדיו. אז מה אם מרכז התקומה הדיח אותו
אריאל כהנא
הרבה נקודות דמיון יש בינינו לבין רפובליקת קוריאה, כפי שהיא נקראת באופן רשמי. האמת, אילולא הייתה האוכלוסיה שם גדולה פי שבעה מזו של ישראל, אפשר היה לומר שמדובר בתאומות
יפעת גדות
סרקופניה הוא מצב של איבוד מסת שריר שרבים כלל לא מודעים אליו    למרות שהמצב קשור גם לתהליך הזדקנות טבעי, ישנם גורמי סיכון ומנגד אמצעים למניעה וטיפול
חגית כהן
האומנם העברית חיה, או שפלג גופה העליון חטף נמק? מה לנו כי נתגאה בנס התחייה של שפתנו? הרי חלקים נרחבים בה הם בבחינת 'לאדינו', קרי שפה מתה
יצחק מאיר
מבצע קן הקוקייה לא נגמר עם רשימה, הרשימה הולכת לכנסת, הכנסת הולכת להקים מתוכה ממשלה והממשלה צריכה לעמוד מול האמת של חיינו, מול האמת המדינית, מול האמת הביטחונית, מול האמת הכלכלית, מול האמת החברתית, מול האמת המשפטית, מול האמת הגלובאלית, מול האמת של הגורל שלנו    אין שום כוח מאלחש שיכול להרדים את יצר הקיום של עם מתעורר
רשימות נוספות
סוכם מתווה הפיצוי על הפסדי "עמוד ענן"  /  עופר וולפסון
צ'ק חוזר לא יגביל חשבון חיילי "עמוד ענן"  /  עופר וולפסון
"לא נוכל לסייע לנפגעי עמוד ענן"  /  מחלקה ראשונה
ישחקו נא הנערים לפנינו  /  אביתר בן-צדף
עמוד ענן תם - ולא נשלם  /  אליקים העצני
מחצית הכוס המלאה  /  ד"ר רון בריימן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il