X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
האחיות נמצאות בין הפטיש לסדן, בין הרופא המומחה, הסטאג'ר התורן, בת השרות לאומי והחולים. האחות הוא מקצוע אפור אבל אצילי. כולו טוהר ועזרה לזולת. לכן הציבור צריך להתייצב דווקא לעזרתן
▪  ▪  ▪
אחות בבית חולים. מקצוע עם שליחות [צילום: פלאש 90]

יש מקצוע אחד בישראל של עבודת כפיים וכיתות רגליים, שבשבילו צריך לימודים גבוהים ברמה האקדמית. להיות אחות. הן בנות גילים שונים, צעירות שיצאו מבתי הספר לאחיות מלאות מרץ ושמחת חיים, ומבוגרות מסורות שכבר שנים משרתות באותה מחלקה בתפקיד תובעני שאין בו קידום מלבד תחושת שרות ועזרה לאחר.
"שוורצע שוועסטער" קראו להם באידיש הירושלמים. פועלות אפורות של משמרות ארוכות ומתישות, מתרוצצות חרש בלילות ארוכים בחדרי החולים כמלאכים בלבן ומושיטים מזור לגוף ונפש כואבים. זהו מקצוע אצילי שבו נשים רבות עוזבות את משפחותיהן וילדיהן לטפל באחרים, חוזרות הביתה לטפל גם בבני הבית. אין יום ואין לילה!, מלבד ריצה בלתי פוסקת בתוככי במחלקות ארוכות, מוארות באור פלורוסנטים אפרוריים, נושמות כל היום חיידקי בתי חולים.
יש לי אחות כזאת בבית. אני רואה אותה מגיעה אחרי משמרת סחוטה כלימון. רוצה רק שעה מנוחה מכל מה שהיה. לפעמים, אבא עצבני של ילד שבו טיפלה, צעק עליה. לפעמים, בקוצר כוח האדם, היא עבדה כמו שתי אחיות, מפני שפשוט לא הייתה אחות נוספת למשמרת, או שרוצים לחסוך.....
את החיסכון התקציבי לא מעבירים אליה, למרות שהיא ובני ביתה משלמים על אחות שמגיעה הביתה קרועה מעייפות וצריכה כעת להתחיל לתפקד כאם .
כשמגיע התלוש החודשי רואים שהמשכורת לא תואמת את המאמץ ואם לא צוברים משמרות קשות אי-אפשר לגמור את החודש?!.
אם כך, מה יש בו במקצוע, שבכל זאת הולכות אליו בנות עבריות?
בגלל מה שאין בו לעומת מקצועות הקריירה הזוהרים - נתינה וענווה. זה מקצוע שאין בו אגו של קריירה וכל כולו נשמה, טוב לב ורצון לעזור.
האחות תמיד תקבל את ההוראות מרופא, לפעמים כזה שהגיע רק כעת למחלקה, צעיר שעדיין לא יודע הרבה ובכל זאת, למרות כל הניסיון הגדול, היא צריכה להישמע לו.
קחו למשל את הגברת שבביתי- אחות שנמצאת כבר שלושים שנה במקצוע וכבר הצילה כמה אנשים ממוות בטוח.
בכל זאת אינה יכולה להגיש טיפולים רפואיים מסוימים ללא רופא-גם אם הוא חסר ניסיון, שלא לדבר שאינה רשאית לכתוב רצפטים ומינון.
את היידע שהן צברו הן צריכות להפגין בענווה ובנעימות. כמה פעמים הייתה צריכה להעיר לרופאה צעירה בעדינות כדי לא לפגוע בה ולשנות הוראות טיפול. רק לפני חודש הטיסה חולה לאולטרה סאונד מפני שזיהתה דימום בבטן בלא בדיקות- רק על-פי תביעת עין של תלמיד חכם שבה.
האחיות נמצאות בין הפטיש לסדן, בין הרופא המומחה, הסטאג'ר התורן, בת השרות לאומי והחולים. האחות הוא מקצוע אפור אבל אצילי. כולו טוהר ועזרה לזולת.
לכן הציבור צריך להתייצב דווקא לעזרת האחיות יותר מאשר להתייצב לעזרת הרופאים, למשל. בגלל המסירות, בגלל הענווה,
בגלל הצורך להוקיר את אלה שבחרו ממסלול כה לא זוהר אבל כה מאיר ומשיב חיים לאותו חולה שמטופל על ידיהם. .
צריך לתבוע מכלכלני הבריאות:
יש להגדיל את מאגר האחיות על-ידי הגדלת המשכורת הבסיסית ולאפשר לאחיות לשרת את החולים בלא שיגיעו אליהם בקוצר נשימה בעוד שנים שלושה חולים צועקים מקצווי החדרים "אחות" "אחות" באין מענה.
אין להמריץ את האחיות למשמרות הקשות-בדרך נכלולית של הזדקקות לצבירת משמרות רבות וארוכות רק כדי להביא משכורת נורמאלית הביתה.
את המשמרות הארוכות הליליות יש לפזר בין יותר אחיות על-ידי הגדלת מאגר האחיות. זהו צורך מיידי ששווה עליו גם להתמודד אל מול הוועדים הגדולים שירצו מייד הצמדת משכורותיהם-כדרכם.
הממשלה צריכה להתייחס לאחיות כאל מקצוע מועדף ואל השעה הזו כשעת חרום.
אמנם שעת החרום היא לא מהיום. אבל העבר הפסול לא מצדיק את העתיד המעוות אפילו לא לרגע אחד בהווה.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  17/12/2012   |   עודכן:  18/12/2012
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות מאיר אינדור לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האחות העברייה בארץ הקודש
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
פורום: הארץ - המשבר
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
הארץ - המשבר
צבי גיל
העיתונות הכתובה בתהליך של אנורקסיה וחידלון    יש לשמור על השריד של האיכות - 'הארץ'
פסח רויטמן
האוויר מבועת התקשורת הישראלית מתחיל להתנדף    מעריב פשט את הרגל, על ערוץ 10 כבר כמה שנים מאיימת סכנת סגירה, המזומנים בעיתון הארץ אוזלים וצפויים להסתיים במהלך השנה הקרובה וכל יתר העיתונים והערוצים מקצצים בשכר העובדים, בעיקר העיתונאים    היחיד שאינו סובל מכל החוליים הללו הוא העיתון ישראל היום, הנמצא בבעלות המיליארד שלדון אדלסון שעלויות החזקתו עבורו הן "טיפה" בים עושרו
איתמר לוין
5 מיליוני השקלים שחויב הארץ לשלם למעריב צפויים לצאת מקופתו בעתיד הקרוב, גם אם יגיש ערעור על פסק הדין. הבעיה היא, שבכלל לא בטוח שלעיתון יש כזה סכום במזומן או יכולת לגייסו - במיוחד אם אדלסון ירכוש את דפוס מעריב ויפסיק לשלם לשוקן תמורת הדפסת ישראל היום
איתמר לוין
ביהמ"ש חייב את קבוצת שוקן, גיא רולניק ואיתן אבריאל לפצות את מעריב ושישה מכתביו בגין 453 העתקות של ידיעות    הפיצוי שנפסק - לאחר הטלת אשם תורם של 50%-66% על מעריב והכתבים בשל השתהותם בדרישה להפסיק את ההפרות
בעז שפירא
מזה כמה חודשים זוכים אנו למעט נחת    כמו שמן בעצמות, זורמות לתודעה זמירות חדשות המבשרות אולי על תחילת תקופה חדשה או לכל הפחות על סופו של עידן שנמשך תקופה ארוכה מאד, ארוכה מדי...
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il