חודשים אומרים לנו שמשטר אסד עומד ליפול, וכל הזמן אנחנו רואים סימנים לכך. כל כיבוש מחנה על-ידי המורדים, כל התקדמות שהיא מקרבת בעוד צעד את נפילתו של בשאר אסד.
כך למשל, השבוע (יום ג', 18.12.12) פורסם ב-mako, כי לפי דיווח של בכיר בחיל הים הרוסי, ארצו שלחה שתי ספינות קרב, מיכלית וכלי שיט נוסף לעבר סוריה כדי לאסוף את אזרחיה במדינה. כל זאת, בנוסף להצהרת סגן שר החוץ הרוסי, לפיה לא ניתן לשלול את ניצחונה של האופוזיציה הסורית.
אולי זה לא יישמע הגיוני, אבל אני חושב שעדיף שאסד יישאר בשלטון. כשאסד בשלטון אנחנו לפחות נדע עם מי יש לנו עסק – דיקטטור חילוני. ברגע שאסד ייפול, הם יחרתו על דגלם את שחרור פלשתין מיד הכובש הציוני, כפי שכבר אפשר לראות בהכרזות של חלק מהמורדים: "קודם שחרור סוריה ואז שחרור פלשתין".
בידיעה קודמת (4.12.12) שפורסמה ב-mako אמר גורם מודיעיני בכיר, כי ברגע שהשלטון בסוריה יפול, אנחנו נראה התחממות בגבול הצפון. לדבריו, הדבר היחיד שמחזיק את משטר אסד בשלטון הוא חיל האוויר; ברגע שחיל האוויר יפול (דבר שכבר החל) המשטר יפול. כבר היום ישנם גורמי איסלאם קיצוני שיושבים ומתחמשים כדי להצית את גבול הצפון. הבעיה העיקרית הם מורדים שמגיעים מחוץ לסוריה והם בעלי ניסיון בלחימה מול ארה"ב בעירק או נגד המשטר בלוב; כולם תחת הכותרת אל-קאעידה. בסופו של דבר זה ממש לא משנה מי ישלוט ביום שאחרי; כל הסימנים מראים שזה לא הולך להיות טוב מבחינת ישראל.
|
|
דרוש סגן רמטכ"ל, נקודה [צילום: דו"צ]
|
|
|
|
|
|
|
התערבותו של וינשטיין במינוי היא לגמרי לא במקום. מינויים צבאיים צריכים להישאר מחוץ לתחום הפוליטיקה. כמו-כן, כשמו כן הוא – יועץ משפטי. לא חייבים לקבל את עמדותיו ולא כל מה שהוא אומר קודש הוא. לצבא יש את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון שמחליטים, הם לא צריכים את אישורו של וינשטיין | |
|
|
|
השבוע אישר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, את מינויו של אלוף גדי אייזנקוט לתפקיד סגן הרמטכ"ל, למרות שמדובר במינוי ערב בחירות. להזכירכם: כל העניין התחיל לאחר שהיועץ המשפטי פנה בבקשה למשרד הביטחון כדי לקבל הבהרות בנוגע למינוי. הבקשה להבהרות הגיעה לאחר שהיועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן-ארי, קבע שאי-אפשר למנות סגן רמטכ"ל בזמן תקופת בחירות. בעקבות התעלמותו של אהוד ברק מההנחיה, היועץ המשפטי ביקש הבהרות.
ההנחיה נסמכת על פרק מינויים בתקופת בחירות מתוך קובץ ההנחיות לקראת הבחירות לכנסת ה-19. הפיסקה אומרת שאין זה ראוי למנות בעלי תפקידים ציבוריים לפני כינון ממשלה חדשה, אלא אם כן נוצר חלל שעלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב. יש להדגיש, כי הפיסקה לא מדברת על בעלי תפקידים צבאיים.
נובעת מפה שאלה: מה הקשר בין פוליטיקה לצבא? נכון שהמינוי של אייזנקוט אושר על-ידי שר הביטחון (מהסיבה הפשוטה שהם אמורים לעבוד ביחד), אבל אמורה להיות הפרדה בין צבא ופוליטיקה. כל מי שהיה חייל יודע שהצבא הוא א-פוליטי. התערבותו של וינשטיין במינוי היא לגמרי לא במקום. מינויים צבאיים צריכים להישאר מחוץ לתחום הפוליטיקה. כמו-כן, כשמו כן הוא – יועץ משפטי. לא חייבים לקבל את עמדותיו ולא כל מה שהוא אומר קודש הוא. לצבא יש את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון שמחליטים, הם לא צריכים את אישורו של וינשטיין. מזל שלא שאלו את דעתו של וינשטיין לפני יציאה למבצע "עמוד ענן". עם כל הכבוד ליועץ וינשטיין, אני לא מבין מאיפה החוצפה להגיד לרמטכ"ל: "חכה, לא יכול להיות לך סגן בינתיים, כי אנחנו בתקופת בחירות". הרמטכ"ל ושר הביטחון יודעים מה טוב לצבא, והם יודעים שדרוש סגן לרמטכ"ל.
|
בשבועות האחרונים אנחנו עדים לתופעות חדשות-ישנות בגדה המערבית. מאז סיום מבצע "עמוד ענן" החלו התפרעויות באזור יהודה ושומרון, כאשר נקודות השיא היו בריחת החיילים מכפר קדום והריגת המחבל בעיקול 160 בחברון. השבוע פורסם ב-ynet, כי לפני כחודש כוחות צה"ל הגיעו לפאתי העיר טול כרם לפעילות שגרתית וכוחות הביטחון הפלשתינים מנעו מהם להיכנס. מקרה דומה קרה יומיים אחר-כך בג'נין.
גורם פלשתיני טען, אחרי 29 בנובמבר (שדרוג מעמד הרשות למדינה משקיפה שאינה חברה), כל חייל ישראלי שנמצא מעבר לקו הירוק, הוא חייל כובש במדינה כבושה. (בהחלטה 67/19 שמשדרגת את מעמד הרשות מוזכרות החלטות 43/176 מדצמבר 1988 והחלטה 66/17 מנובמבר 2011, לפיהן על ישראל לסגת משטחים פלשתינים כבושים כולל מזרח ירושלים).
כרגע המצב עדיין מתוח מאוד ואי-אפשר לדעת מה יהיה הדבר שיבעיר את חבית הנפץ הזאת. כדי למנוע סיכוי להסלמה, על צה"ל להגיע להידברות מול גורמי הביטחון הפלשתינים שאיתם (נכון לעכשיו) יש שיתוף פעולה מלא.
|
מפקד חיל האוויר, אמיר אשל, אמר השבוע, כי צה"ל עוקב אחר הנשק הכימי בסוריה. במידת הצורך, יידע צה"ל איך לפעול על-מנת למנוע מנשק זה לזלוג לידי חיזבאללה. אמירות אלו מצטרפות לכתבה שפורסמה ב"סאנדיי טיימס", לפיה ישנם כוחות מיוחדים שלנו שפועלים בתוך סוריה כדי למצוא את הנשק הכימי. אותו מקור ישראלי מסר, כי במשך שנים ידענו את מיקומם המדויק של מאגרי הנשק הכימי והביולוגי, ובעקבות שינועם צריך למצוא אותם. המקור מסר, כי בין הפעולות שנשקלו היו תקיפת המחסנים אווירית (כנראה התוכנית שהועברה לאישור הירדנים ונדחתה) וגם פלישה קרקעית, שנדחתה משום שהיא מסוכנת מדי.
יש הטוענים, כי אמירות כאלו למעשה פוגעות בצה"ל, כאשר הצד השני כעת יודע שאנחנו עוקבים אחריו. אני אומר: להפך. כתבות מסוג אלו למעשה מחזקות ומעצימות את צה"ל ומדירות שינה מעיניהם של מבקשי נפשנו. שינסו לישון בבטחה כאשר הם יודעים שצה"ל עוקב אחריהם 24/7 ואנחנו יודעים הכל ויכולים לעשות הכל.
|
כתב האישום נגד מוחמד מפארג'ה, המחבל שהטמין את מטען החבלה באוטובוס בתל אביב ביומו האחרון של מבצע "עמוד ענן", מגלה, כי הוא ביצע שתי נסיעות ניסוי שבהן ניצל את תעודת הזהות הכחולה שלו כדי לבחון איך וכיצד עליו לבצע את הפיגוע. את נסיעות המבחן הוא ביצע עם תיק ריק, ורק לאחר שהיה בטוח ביכולתו להוציא לפועל את הפיגוע – יצר קשר עם מפעילו הפלשתיני לשם קבלת המטען ונסע לתל אביב.
אירוע כמו זה רק מראה עד כמה עבודת המודיעין שאמ"ן ושב"כ עושים היא קריטית ביותר. מדובר בעבודה קשה ומייגעת שבה מתפרסמים הכישלונות ולעיתים רחוקות מתפרסמות ההצלחות. במקרה של מפארג'ה, הבעיה הייתה באי-הבידוק שנבע מהעובדה שהוא מחזיק בתעודת זהות כחולה. כולם צריכים להיות כפופים לנהלי בדיקה ביטחונית – עם תעודת זהות כחולה או בלי. העובדה שתעודת הזהות הכחולה של מפארג'ה הקלה על המעבר במחסום היא דבר פסול, ויש לחדד את הנהלים בנושא ולמצות את הדין עם האחראים. אפשר להגיד רק תודה לאל שלא היו הרוגים בפיגוע זה.
|
|