X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מרדכי קפלן, מייסד 'התנועה ליהדות מתחדשת', התמודד עם האתגרים שהציב העידן הדמוקרטי לתרבות היהודית באמצעות חידושה של היהדות והתאמתה למציאות המודרנית, אך זאת ללא ויתור על המימד הדתי שבה. למרות שדמותו אינה מוכרת בישראל, פריחת בתי-המדרש והחזרה לארון הספרים היהודי מתרחשת בארץ לא מעט בזכות הגותו ופועלו
▪  ▪  ▪
מרדכי מנחם קפלן. יצר משנה הגותית ייחודית

מרדכי מנחם קפלן, מייסד הזרם הרביעי ביהדות – 'התנועה ליהדות מתחדשת' (Reconstructionist Movement) – נולד לאביו הרב ישראל ולאמו אנה קפלן בוילנה בשנת 1881 ונפטר בארה"ב בשנת 1983. במהלך 102 שנות חייו, יצר קפלן משנה הגותית ייחודית הפרושה בספרים ומאמרים רבים, היה מורה למדרש ואמנות הדרשה בבית המדרש לרבנים (JTS) ולימד באוניברסיטת 'קולומביה'.
קפלן הכיל ניגודים רבים: מחד, במוקד מחשבתו ופעילותו עמדה הדאגה לעתידו של העם היהודי כולו, אך מאידך, כאשר חש שהתנועה הקונסרבטיבית אליה השתייך אינה המקום עבורו, פרש ממנה והקים תנועה חדשה; לצד שקידתו על פיתוחה ושכלולה של הדת והתרבות היהודית בעולם הריאלי, כתב גם יומן בן עשרים ושבעה כרכים (!) העוסק בחוויות חייו ומחשבותיו; למרות שהיה בעל רוח דתית עמוקה, נתפש בעיני רבים כחילוני או ככופר במציאות האל; על-אף שהיה ציוני נלהב וחי יותר מעשר שנים בישראל, פעל רוב ימיו בארצות הברית. ולבסוף, למרות שקפלן היה מאנשי הרוח המשפיעים ביותר בעולם היהודי המודרני, בישראל דמותו נשכחת ועלומה.
קפלן קיבל חינוך יהודי מסורתי ברוח ליטאית משכילית מתונה; בילדותו הגיעה משפחתו לניו-יורק, ושם התחנך במסגרות אורתודוקסיות. המִפנים המחשבתיים התפתחו אצלו עם לימודיו בסיטי-קולג' במנהטן, באוניברסיטת קולומביה, ובבית המדרש לרבנים – מסגרות בהן נחשף למכמני ההשכלה היהודית והחכמה הכללית.
אליעזר שביד זיהה שלושה הוגים יהודים שהשפיעו עמוקות על קפלן: הראשון, פליכס אדלר, חילוני אוניברסליסט, שהיה מייסד 'האגודה לתרבות מוסרית' ומורו של קפלן בקולומביה, גרם לקפלן להרחיב את מבטו אל מעבר לעם היהודי; השני, הוראס קאלן Horace Kallen)), שנאבק ברעיון כור ההיתוך האמריקני, גרם לקפלן לדבוק ברעיון ייחודיותו של עם ישראל; השלישי, ישראל פרידלנדר, מורו ועמיתו של קפלן בבית המדרש לרבנים שתרגם את כתבי אחד-העם לאנגלית, היה מתווך חשוב בין רעיונות אחד-העם אודות 'רוח האומה' לבין קפלן, שפיתח אותם בהקשר הדתי. בעת לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק (החל משנת 1900), נחשף קפלן גם להגות הכללית, בעיקר לפילוסופיה ולסוציולוגיה, דרך כתבי וויליאם ג'יימס ומורו הנרי סידג'וויק (Sidgwick).
הגותו של קפלן קרובה במובנים רבים לפרגמטיזם, ענף בפילוסופיה האמריקנית שהמאפיין העיקרי שלו הוא התנערות מהניסיון לדעת את 'הדבר כשלעצמו' והתמקדות בָּתִפקוּד של הרעיונות במציאות והשפעתם על העולם. כמו הוגים פרגמטיסטיים אחרים, כגון ויליאם ג'יימס, התמקד קפלן בהשלכות החברתיות, המוסריות והפסיכולוגיות של האל, ולא בקיומו המטאפיזי כשלעצמו. עם זאת, הטענה הנשמעת לעתים כי קפלן היה "כופר" וכי התכחש למימד המטאפיזי הקיים במציאות הינה שגויה. תפיסת האלהים של קפלן נמצאת במחלוקת בין חוקרי הגותו, אך רובם סבורים שהוא האמין במציאות האל ובקיומו של מימד נשגב מן האדם. לדעת קפלן האל אינו ישות טרנסצנדנטית ונבדלת מהעולם אלא אימננטית, השוכנת בתוך המציאות. במובן זה, תפיסתו דומה לזו של הוגים קבליים וחסידיים, אם כי בשונה מהם הוא הדגיש את זיהוי האלוהות עם תהליכי הקִדמה והשאיפה לטוב, לחירות ולצדק הקיימים באדם ובעולם.
קפלן היה מהחשובים שבמנסחי תפיסת היהדות כתרבות כוללת ולא רק כדת. למרות זאת, הוא ראה בדת מרכיב יסודי בזהות היהודית, לצד הלאום, השפה העברית וארץ ישראל; לדידו, שלילת היסוד הדתי שביהדות הינה פעולה הרסנית. הבנת היהדות כתרבות באה לידי ביטוי אצלו בניסיון לעמוד על הדרכים בהם תִפקדה היהדות בעבר, ולחדשה בהווה לאור תפקידים אלו ולאור צרכי הזמן המשתנים; לכן הטרידו אותו שאלות היסוד בקיום היהודי בעולם המודרני. כפי שמעיד עליו מל סקולט (Mel Scult), מהדיר יומניו וחוקר כתביו, "חייו היו מכוונים למשהו ברור. הוא הקדיש אותם בנאמנות לפתרון הבעיה העיקרית שלו: כיצד להציל את העם היהודי" ('יהדות מתחדשת, הביוגרפיה של מרדכי מ. קפלן', עמ' 15).
קפלן חשב כיצד יוכלו היהדות והעם היהודי לשרוד את מה שהוא כינה 'העידן השלישי בתולדות היהדות', שהוא העידן הדמוקרטי: האם יש להשיל מהיהדות את עוּלה של הדת ולחלֵן אותה? או שמא ההסתגרות והשמרנות האורתודוקסית היא זו שתציל את היהדות מכליה? לדעתו התשובה לשתי שאלות אלה היא שלילית. קפלן ניתח את דרכי התגובה המרכזיות של היהדות למודרנה בספרו המרכזי Judaism As Civilization (1934), וטען כי הן מובילות לאבדון: הגישה החרדית תמנע מהעם היהודי לשרוד את האתגרים שמציב לה העידן הדמוקרטי, ואילו החילון מתעלם מחשיבותה היסודית של הדת בתרבות; כאמור, לדעת קפלן אין לתאר תרבות חיונית ללא יסודות דתיים.
קפלן מימש את רעיונותיו הלכה למעשה: הוא היה ממכונני ה'מרכז הקהילתי היהודי' בארה"ב (Jewish Community Center – JCC), שהפך את בית הכנסת למרכז דתי-תרבותי שוקק חיים. בשנת 1922 ייסד את קהילת 'האגודה לקידום היהדות' (Society for the Advancement of Judaism – SAJ) במערב מנהטן. בתו, יהודית קפלן, הייתה ליהודיה הראשונה שקראה שם בתורה במסגרת טקס בת-המצוה שחגג לה בקהילתו.
בהקדמה לספרו של קפלן 'ערכי היהדות והתחדשותם', שואל אליעזר שביד: "מה מסביר אפוא את העובדה שלמרות התמקדותו של קפלן בסדר היום של הציונות העובדת בארץ ישראל לא זכו מסריו לתהודה הולמת [בישראל]?" (עמ' ד). תשובתו של שביד היא משולשת: המרד של החלוצים בממסדיות הדתית, הדימוי הגלותי והנוצרי שדבק בתנועות הרפורמה, והריאליזם האנטי-משיחי של קפלן, שנגד את חווית הגאולה וה"אתוס ההירואי" של החלוצים – כל אלו מנעו מהגותו של קפלן להתקבל בארץ.
עם זאת, מאז השתנתה התמונה וכפי שמציין שביד, התודעה היהודית הישראלית מוכנה להכיר כיום בתפקיד "החיוני שהדת ממלאת בפועל בעיצובה של ציביליזציה מתוקנת" (עמ' ז). התהליכים שהובילו למצב זה, הקשורים לשיבה המחודשת ל'ארון הספרים היהודי' תוארו לאחרונה על-ידי יאיר שלג בספרו 'מְעִברי ישן ליהודי חדש: רנסנס היהדות בחברה הישראלית', ובמידה רבה הם תוצאת פועלו של קפלן. פריחת בתי-המדרש וההתחדשות היהודית בישראל התרחשה לא מעט בזכות הבסיס ההגותי והמעשי שהניח.
השאלה אם אכן יוכר קפלן כאחד מאבות הרנסנס הזה אינה ענין היסטורי גרידא: במובנים רבים מתמודדת היהדות הישראלית כיום עם שאלות רבות שקפלן עסק בהן, וכוחות חזקים בתוכה דוחפים אותה לקיצוניות – הן בקוטב הדתי והן בזה החילוני. משנתו של קפלן עשויה לתת ליהדות הישראלית כלים פוריים להתמודדות עם צורותיו השונות של הפונדמנטליזם בן-זמננו, ולסייע בגיבושה של זהות יהודית עמוקה ופתוחה.

פורסם במקור: מכון שלום הרטמן
נדב ברמן-שיפמן כותב דוקטורט על הזיקה לפילוסופיה הפרגמטית במשנתם של חיים הירשנזון, מרדכי מ. קפלן ואליעזר ברקוביץ, והינו עמית בבית-המדרש של מכון שלום הרטמן.
תאריך:  27/12/2012   |   עודכן:  27/12/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הוגה ההתחדשות היהודית
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
הרפורמים אנטיציונים מאז ומעולם
ידיד אומ"ץ  |  29/12/12 08:44
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אריה אבנרי
משום מה נהנית יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' ממעמד חסין של "פרה קדושה" במרבית כלי התקשורת בזכות עברה המקצועי המרשים וקשריה המסועפים ולכן חשודה נגדה מצונזרים בכלי התקשורת    מבקר המדינה כבר החל בבדיקה    מפלגת העבודה וח"כ יחימוביץ: "הכתבה רצופה מתחילתה עד סופה בדברי בלע והשמצה חמורים ביותר"
אלי אלון
מאז נפתחה התחנה המרכזית החדשה בירושלים לפני למעלה מעשור הועלו ונשמעו תלונות על איכות האוויר בתחומה. בדיקת המשרד להגנת הסביבה הראתה כי במקום קיים זיהום אוויר חריג הנגרם מהעשן והפיח הנפלטים מהאוטובוסים. חלפה למעלה משנה מאז הבדיקה והנוסעים והשוהים בתחנה עדיין חשופים לזיהום האוויר
ראובן לייב
הסרט ההירואי והמרתק, "שומרי הסף", שיעלה ב-1 בינואר הקרוב לאקרנים, חושף לראשונה את וידוייהם האישיים של ראשי שירות הביטחון הכללי על מעלליהם, ללא כחל וסרק
בלפור חקק
הסיפור החסידי קיבל בשנים האחרונות תנופה, ואנו עדים לקובצי סיפורים חסידיים שזוכים לתפוצה רחבה. סוגה זו הפכה גם ליַעד מבוקש לחוקרי הספרות, ביניהם יואב אלשטיין, יוסף דן, גדליה נגאל ויצחק אלפסי. בלפור חקק כותב על מחקר חדש מאת ד"ר דינה לוין, שבו היא מציגה מוטיב שעובר כחוט שני בסיפור החסידי: המסע אל קן הציפור
אורן פרסיקו
שרון גל מגיש: איך באמת עושים כסף
רשימות נוספות
מושג הבתולים ועיצוב המיניות הנשית  /  אביטל דוידוביץ'-אשד
הפוליטיקה הישראלית ושאלת הזהות היהודית  /  ד"ר אריאל פיקאר, רחל עזריה
הדת הפנימית  /  רון מרגולין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il