X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
תגובתה של התקשורת באירן נוכח העלייה במעמדה האזורי של מצרים בכלל ושל הנשיא מורסי בפרט קשורה במישרין לתחושה של "אובדן דיבידנדים חיוניים" במוקדי ההשפעה באזור, השוררת בצד האירני מאז תום העימות. לא בכדי הדגישו כלי התקשורת האירנים את תמיכתה ההיסטורית של אירן בתנועת החמאס במישור הצבאי, הכלכלי והאידיאולוגי
▪  ▪  ▪
מוחמד מורסי. מצרים חיזקה את השפעתה על החמאס [צילום: AP]
אויבו של אויבי-ידידי
מ'מבצע עמוד ענן' יובילו את אירן למקד מאמץ לשימור השפעתה ולהגנה על אינטרסים שנתפסים מבחינתה כחיוניים בזירה המזרח תיכונית. נראה אם כן כי האמרה: "אויבו של אויבי-ידידי", תוסיף לשמש מוטיב חשוב בעיני אירן במאזן הכוחות האזורי

'מבצע עמוד ענן', שהחל ב-14 בנובמבר 2012 עם חיסולו של אחמד ג'עברי, מפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס, הותיר חותם ברמה האזורית והגיאופוליטית. על-אף הקושי לצפות שינויים לטווח הארוך, ניתן כבר בנקודת הזמן הנוכחית לומר כי למעורבותה של מצרים בגישור הקונפליקט הייתה השפעה ישירה על מערך השיקולים של מדיניות החוץ האירנית. הסיבה נעוצה בכך שאירן חשה עצמה נדחקת לשולי מפת ההגמוניה האזורית, על-אף תמיכתה בתנועת החמאס לאורך ציר הזמן.
מעורבותה של מצרים בכלל ושל הנשיא מחמד מורסי בפרט בניהול המשא-ומתן נתפסה בטהרן כמהלך שמחזק את הזיקה והקרבה האידיאולוגית-רגשית בין תנועת החמאס למצרים, החורגת מעבר לשיקולים אינסטרומנטליים. ההנהגה באירן מודעת היטב לכך שבין תנועת האחים המוסלמים במצרים לחמאס ברצועת עזה קיימת זיקה אידיאולוגית שיש לה ביטוי, בין השאר, במסמך המכונן של התנועה (סעיף 2 באמנת החמאס)(הערוץ האקדמי, 26 במרץ 2008).
גם מנהיגים נוספים כמו ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן ואמיר קטר, חאמד בן ח'ליפה אל-ת'אני, הציבו עצמם כשותפים אפשריים לקידום המשא-ומתן. ואולם, העובדה שמנהיגים אלה- במיוחד ארדואן - כשלו בקבלת לגיטימציה בשל עמדתם החד-צדדית לטובת החמאס נתפסה באירן כסימן נוסף להתחזקות השפעתה של מצרים על החמאס.
הבנה חדשה זו עומדת בניגוד לאהדה הרבה בטהרן לבחירתו של מורסי כנשיא מצרים ביוני האחרון ולציפיות המוקדמות לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. סוכנות הידיעות האירנית אירנ"א מיהרה להכריז ש"נצחונו של מורסי, הוא ניצחונו של חסן אל-בנא", מייסד תנועת האחים המוסלמים (אירנ"א, 1 ביולי 2012). הנשיא המצרי גם התקבל בכבוד רב בעת ביקורו בטהרן במסגרת כנס המדינות הבלתי-מזדהות, שהתקיים באוגוסט 2012. אמצעי תקשורת באירן הבליטו בהרחבה את העובדה כי מורסי הינו הנשיא המצרי הראשון שביקר באירן מזה שלושים ושלוש שנה.
ההתייצבות של הנשיא מורסי כשחקן מרכזי בניהול המשא-ומתן גררה עמה שינוי מגמה בצד האירני, שבא לביטוי בביקורת גוברת כלפי מנהיגה הנוכחי של מצרים. עקב כך, לצד מאמרי שבח והלל לתנועת החמאס בחרה העיתונות האירנית להסתייג מפעולותיו של הנשיא מורסי בטענה שהוא מונע משיקולים אינטרסנטיים, שמשרתים לרוב את שאיפותיה האזוריות של ארצות הברית. הנשיא המצרי הוצג בתקשורת האירנית כמי שמנצל את הישגיו בעימות האחרון בעזה לטובת ביסוס מעמדו האישי במצרים ובעולם הערבי (אבתכאר, 27 בנובמבר 2012).
במאמר מערכת של העיתון ג'מהורי-י איסלאמי תואר הנשיא מורסי כדיקטטור, שחותר להשלטת כוחו על העם ומערכת המשפט, ובאותו הקשר אף הושווה לקודמו, חוסני מבארכ (ג'מהורי-י איסלאמי, 27 בנובמבר 2012). גם העיתון אעתמאד ביטא את מורת רוחו מצעדיו האחרונים של הנשיא מורסי, שאותם הוא כינה "כמדיפים ריח של דיקטטורה" (אעתמאד, 27 בנובמבר 2012).
תגובתה של התקשורת באירן נוכח העלייה במעמדה האזורי של מצרים בכלל ושל הנשיא מורסי בפרט קשורה במישרין לתחושה של "אובדן דיבידנדים חיוניים" במוקדי ההשפעה באזור, השוררת בצד האירני מאז תום העימות. לא בכדי הדגישו כלי התקשורת האירנים את תמיכתה ההיסטורית של אירן בתנועת החמאס במישור הצבאי, הכלכלי והאידיאולוגי. מתן ביטוי פומבי כה נרחב לסיוע הצבאי שהוענק (ומוענק) לחמאס חורג במקצת מדרכה של אירן, הנמנעת מלחשוף את טביעת אצבעותיה בעימותים א-סימטריים במזרח התיכון ומחוצה לו.
ראוי אפוא לציין, כי ההשלכות האזוריות של 'מבצע עמוד ענן' הן גורם אחד בפאזל השיקולים של מדיניות החוץ האירנית. לנגד עיניה של אירן ניצבים, כל העת, שיקולי מדיניות השזורים בהתרחשויות בסוריה והשלכותיהן על מעורבותה בלבנון, במתיחות הנוכחית בינה לבין טורקיה, ובעוינות מתמשכת בינה לבין ערב הסעודית, במיוחד בהקשר של בחריין. אולם מעל לכול, ניצבת מסכת יחסיה של אירן אל מול המערב ובכלל זה התמורות במצבה הכלכלי לנוכח הסנקציות המופעלות עליה כתוצאה ממדיניות הגרעין שלה.
בהקשר זה מן הראוי להסב את תשומת הלב גם לקווי היסוד של מדיניות החוץ האירנית בכל הכרוך במאבק הישראלי-פלשתיני ובתמיכתה בתנועת החמאס בעת הנוכחית. הבסיס לתפיסה האירנית נעוץ במשנתו של מחולל המהפכה האיסלאמית, איתאללה ח'ומיני, שכרך את התנגדותו לישראל עם סלידתו העזה ממחמד רזא שאה (1979-1941), וממדיניות החוץ האוהדת שלו כלפי ישראל וארצות-הברית. מאז הקמת הרפובליקה האיסלאמית הפכה הדמוניזציה של ישראל במרחב המזרח תיכוני לכלי אסטרטגי מן המעלה הראשונה במדיניות החוץ האירנית.
המשטר הפוסט-מהפכני מרבה לעשות שימוש במרכיב האנטי-ישראלי כמנוף ליצירת גשר לעולם הערבי הסוני. עקב כך מוכנה ההנהגה בתהראן להתעלם מאירועים בעלי משקל בהיסטוריה הפוסט-מהפכנית. כך לדוגמה, בחרה אירן להשמיט מרישומי ההיסטוריה את אי-התייצבותו של אש"פ לצדה במלחמת אירן-עירק (1988-1980). זאת, על-אף תמיכתה הבלתי מסויגת בארגון ובמנהיגה דאז יאסר ערפאת שכללה סיוע כלכלי, הכשרת לוחמים, ומסירת מבנה הנציגות הישראלית כמתנה לארגון לאחר מיגורו של משטר השאה. לכאורה, פרט זה עלול להיחשב זניח במשקלו, אולם בהתחשב בחותם שהותירה מלחמה זו על הבניית התודעה והאתוס הלאומי האירני, ניתן לשייך את ההבלגה של תהראן לשיקולים ברמה התועלתית גרידא.
המאמצים של אירן לקידום קשריה ומעמדה בזירה הבינלאומית הביאו אותה להישגים לא מבוטלים, כשהבולטים בהם באמריקה הלטינית ואפריקה. ואולם, במרחב המזרח תיכוני צפויים לאירן אתגרים לא פשוטים על-מנת לשמר את השפעתה נוכח האירועים בסוריה והשלכתם על יחסיה עם לבנון ועם טורקיה. בשל סיבות אלה שיגר המנהיג הרוחני העליון, עלי ח'אמנהאי, את יושב-ראש הפרלמנט, עלי לאריג'אני, לביקורים רשמיים במדינות אלה בסמוך להכרזה על הפסקת האש בין ישראל לחמאס. המטרות העיקריות של הביקורים היו:
  • חיזוק הקשרים עם פלגים בהנהגה הפלשתינית שעימם התרופפו הקשרים לאור תמיכת אירן בנשיא סוריה;
  • ניסיון להביא לשחרור אנשי משמרות המהפכה שנשבו בידי המורדים בסוריה;
  • הורדת סף המתיחות עם טורקיה והידוק הקשרים הבילטראליים עמה;
  • הידוק הקשר בין חיזבאללה לחמאס בהשראת אירן (בי.בי.סי בפרסית, 24 בנובמבר 2012). הבחירה ביושב-ראש הפרלמנט למשימה זו מעידה על קיום מכניזם של דואליות, בין משרד החוץ ללשכת המנהיג העליון, ועל החשיבות הרבה שמייחסת הרפובליקה האיסלאמית למדיניות החוץ שלה.
ניתן לסכם ולומר, כי מאמציה של אירן לקידום מעמדה בעולם המוסלמי בכלל ובמרחב המזרח תיכוני בפרט ימשיכו להותיר חותם על המאבק הפלשתיני, חרף הכניסה של האחים המסלמים לזירה ואולי אף כפועל יוצא מכך. עמדתה של אירן כלפי ישראל תוסיף להישאר ללא שינוי בטווח הנראה לעין, עקב היותה נדבך מרכזי המשרת ממד אידיאולוגי ואינסטרומנטלי כאחד. בשל כך, נראה כי התמורות הנגזרות מ'מבצע עמוד ענן' יובילו את אירן למקד מאמץ לשימור השפעתה ולהגנה על אינטרסים שנתפסים מבחינתה כחיוניים בזירה המזרח תיכונית. נראה אם כן כי האמרה: "אויבו של אויבי-ידידי", תוסיף לשמש מוטיב חשוב בעיני אירן במאזן הכוחות האזורי גם בעת הנוכחית ובעתיד הנראה לעיין.

כותב המאמר סיים השנה את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' עוזי רבי ופרופ' דוד מנשרי עסקה בנושא: "יחסי אירן-ישראל 1963-1948 - הפרספקטיבה האירנית".
תאריך:  27/12/2012   |   עודכן:  27/12/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
דילמות אירניות בצל 'מבצע עמוד ענן'
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מבצע עמוד ענן
אריאל י. לוין
סיכום אירועי הצבא והביטחון של השבוע: האם אינתיפאדה שלישית כבר בפתח, שימו לב להפרת השקט מרצועת עזה, לא צריך להתרגש מהדוח על פשעי המלחמה של חמאס, ג'יהאד נגד חיזבאללה ומשימותיהן העלומות של הצוללות
עופר וולפסון
הארגון הלא-ממשלתי טוען כי התקפת הרקטות הפלשתינית על האוכלוסיה האזרחית בישראל אינה בעלת צידוק מוסרי    קובע כי חמאס השתמש באזרחים כמגן אנושי    "ארסנל צבאי מוגבל המסתמך על טילים הנורים במידה רבה באופן שרירותי, אינו מצדיק הימנעות מכיבוד דיני המלחמה"
אורן פרסיקו
ארגון זכויות האדם HRW תוקף את ישראל: הפרה את החוק הבינלאומי כשהפציצה עיתונאים וכלי תקשורת בעזה במהלך מבצע "עמוד ענן"
עופר וולפסון
הממשלה תאשר ביום ראשון תגבור פעילות לסיוע ולטיפול של קהילות ואנשים שנפגעו נפשית בעקבות מבצע "עמוד ענן", בתקציב בין-משרדי כולל של 9.5 מיליון שקל

אריאל יהודה לוין
מדור חדש: מבט שבועי על ענייני צבא וביטחון    מדוע בשאר אסד הוא הרע במיעוטו מבחינת ישראל, מה הלקחים שיש להפיק מהפיגוע בתל אביב, והאם פרסומים על פעילות של צה"ל מחלישים או דווקא מחזקים אותו
רשימות נוספות
בטלוויזיה יהיו הרבה יותר פרסומות  /  עידן יוסף
צו 8 לעמוד ענן? הצ'ק החוזר לא ייספר  /  עופר וולפסון
נשות הדסה מזדהות עם ישראל  /  יפעת גדות
התודעה והניצחון  /  אלכס נחומסון
מבצע ללא הרתעה  /  יאיר דקל
שדרות, לא קובנטרי. בינתיים  /  מרדכי ליפמן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il