נשמע במחוזותינו כי בימים האחרונים כי שני סרטים "ישראלים" מועמדים לזכיה בפרס האוסקר. אני מתייחס ברשותך לאחר מהם כי את השני אנ'לא מכיר.
צפיתי בטלוויזיה שלנו בראיון עם שניים הקשורים לסרט "חמש מצלמות שבורות" בעודם ניצבים על השטיח האדום, בתיאטרון הסיני כמדומני, בו נהוג לחלק את האוסקר אוורדס, כבר שנים הרבה. איש אחד, פלישתי מגולח למשעי ולבוש באקספנסיב שייני סויט המזכיר לי בחג פורים זה את המן האגגי (להלן "המן") והאיש השני לבוש ברישול ועטור זיפי זקן הנמנה עם ה"סלף הייטד ג'וּ" והוא יגלם כאן את אחד מבני המן (להלן "וייזתא").
המן מלמל בראיון הטלוויזיה את הזוועות שהיהודים מעוללים לעמו ואילו וייזתא התפלפל שיש להטיל חרם על ישראל בשל כך. כמעט נפלתי מהכורסה המרופדת שלי לכורסה המרופדת שמשמאל, אך מייד התעשתי ונזכרתי שטרם אכלתי את ארוחת הערב שלי ושעלי, אם אני חס על בריאותי, לזפזפ למקום אחר כל זמן שהמן ו-וייזתא שונים את הלכותיהם בטלוויזיה.
אלא שהשדרנית, יונית נדמה לי, פנתה אלי וביקשה להימנע מזיפזופ שכן היא עומדת להקרין את סרטם של שני הגאונים דלעיל ו-"רק פרסומת אחת וחוזרים". מאחר שהייתי נורא רעב וגם יונית ביקשה, לא זפזפתי הלאה. נגסתי, אם כן, מהכריך הראשון של ארוחת הערב (שתי פיתות עם חביתה, שמן זית, עגבניה וסחוג) והמתנתי בסבלנות ליונית שתחזור. כמובטח הוקרנה פרסומת אחת ושלא כמובטח ארבעה קדימונים לתוכניות עתידיות.
כשיונית החלה בהקרנת הסרט מייד זיהיתי אותו. הוא הוקרן לפני מספר שנים בערוץ 8 (זה ערוץ שמוקרן בכייבלס של איזריאל) תחת השם "בילעין אהובתי". באקדמיה, הטרש הזה קיבל שם חדש "חמש מצלמות שבורות" וככזה הוא נומינייטד לפרס המפורסם.
לא אלאה בנפתולי הסרט ובקיצור נמרץ אציין שהוא נסב על "מאבק" של המן ובני כפרו כנגד "הכיבוש" של אל-יאהוד בק"ק בילעין. המן קשישא נאבק בכיבוש, שכם אל שכם עם אנרכיסטים מישראל ומהתפוצות כשהוא חמוש במסרטות הנוטות להישבר.
אם יש לאקדמיה, עוד שתי דקות בשבילי, אספר כי המועמד הזכיר לי סרט נוסף שהוקרן גם הוא בכבלים אצלנו, ושמו בישראל "עדות" (בערבית "שאהדה"), ועליו חתום עוד וייזתא יהודי (הפעם אכנהו "הגולם"). "עדות" באיסלאם היא עדות על האמת, שלפיה אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד נביאו. לכן, נקראים הרוצחים שלהם "שאהידים" קרי, המעידים על האמת בפני אללה.
הגולם הביא לסרט גלמים נוספים – רונית אלקבץ מנשה נוי ואשתו, ואחרים. כל הגלמים צולמו למרבית הגיחוך "מעידים" בשמאלנית (ניב רחוק של עברית) בשמם של הפלישתים שבוזו, נורו, נחטפו, ונאנסו. את תפקיד הרשע גילמתי אני, מבלי שביקשתי.
אני לא רוצה להיכנס לרמת השקרים עליהם מבוססים הפיצ'רים הללו, ולא בא לי לדון גם במעלת האמינות של חיפושיות הזבל שעשו אותו, גם לא אציין שאל-יאהוד יוצאים וידם על התחתונה, כי זה ברור...
אז תראי אקדמיה, בואי נעשה "ונהפוך הוא" - את תעניקי את הנומיניישן להמן ולוייזתא (ושידחפו אותה למקום שבו נהוג לשבת..) ואת האוורד לנוער הגבעות ביו"ש – כי אצלם נכתב התסריט האמיתי.
