ממשלותיהן של ארצות-הברית ושל מדינות חשובות באירופה
מסבסדות סיבסוד ניכר את פיתוח טכנולוגיית המכונית חשמלית המונעת על-ידי סוללה (מח"ס), כלומר מכונית המונעת רק באנרגיה חשמלית המופקת מהאנרגיה הכימית האגורה בסוללה נטענת/מוחלפת המצויה בתוכה. למכונית כזו יש יתרונות ברורים כגון הפחתת זיהום האוויר לצידי הדרכים ובערים, פעולה שקטה ועוד. כמו-כן, במקום שבו האנרגיה החשמלית מופקת בשיעור גבוה ממקורות שאינם פחמניים (גרעינית, שמש, מים, רוח), יביא השימוש במח"ס לירידה
משמעותית בתרומת האדם לזיהום האטמוספרה של כדור הארץ בגזי חממה.
אלא, שהמצב כיום ובעתיד הנראה לעין רחוק מלהיות כה מבטיח. יש צד זיהומי אפל בהכנסה מסיבית של טכנולוגיית מח"ס, ונראה כי לעת עתה הוא גובר בהרבה על צדדיה החיוביים.
אם מקור האנרגיה החשמלית המשמשת לטעינה של מצברי המח"ס הוא פחם ובמידה פחותה - נפט (במובן חומר הגלם המכונה בעולם oil) אז מחזור המרות-האנרגיה לשם הבאת
יחידת-הספק אל גלגלי המח"ס מזהם יותר, במונחים של גזי חממה, מזה הנדרש להבאת אותו הֶספק לגלגלי מכונית מנוע בעירה פנימית.
סין והודו שהן צרכניות ענק של פחם, מתכננות כניסה מסיבית לתעשיית המח"ס לצרכיהן. הן עסוקות ברכישת טכנולוגיות ומשקיעות בחברות רלוונטיות. מפרסומים עולה שסין הבטיחה חגיגית כי עד 2020 ינועו בכבישיה לפחות 5 מיליון מח"ס. ממשלת סין מתכננת שורה של סובסידיות לקונה הסופי, כדי להביא את מחירה של מכונית זו לתחומי יכולתו הכלכלית של הצרכן הממוצע. לא ייפלא אפוא אם סין תהפוך ליצואנית עולמית מובילה של מכוניות חשמליות לשווקים שונים ובלתי מפותחים יחסית כמו למשל באסיה ובאפריקה, שבהם מופק החשמל ממקורות שאינם די נקיים אקולוגית.
הביקוש העולמי
לפחם נמצא בעלייה מהירה ומתמדת. צפוי כי בעשור הקרוב הוא ישתווה לביקוש (המוביל כיום) לדלק פחמני נוזלי (oil). סין והודו מובילות בביקושים אלה. אם תחזית הדוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה יתממש, הרי שב-2017 הביקוש של שתי מדינות ענק אלה יגיע לכדי שני שליש מכלל הביקוש העולמי לפחם.
מסקנה מתבקשת מכך היא כי השימוש בטכנולוגיית המח"ס עומדת להפוך למקור חדש, משמעותי, לזיהום אטמוספרי מסוג של גזי חממה.
עניין נוסף שראוי להסב אליו את תשומת הלב ביחס למכוניות החשמליות הוא פסולת
הסוללות הנחשבת למזהם סביבתי. הסוג
הנטען הוא בעל אורך חיים מוגבל. אם מח"ס יחליפו בהיקפים גדולים את המכוניות בעלות מנוע הבעירה הפנימית, זה עלול להביא לזיהום סביבתי כבד מסוללות משומשות.
ולבסוף, גורם נוסף שיש להביאו בחשבון מבחינת ההשפעות האקולוגיות שלו הוא כי תהליך הייצור של מח"ס צורך באופן משמעותי יותר אנרגיה מייצור מכוניות של מנוע בעירה פנימית.
הדיון כאן התמקד אך ורק בהיבט האקולוגי - הזיהום של האטמוספרה והסביבה - של ייצור ושימוש במכוניות המונעת בחשמל בלבד, ולא בהיבטים נוספים - פוליטיים, כלכליים, אידיאולוגיים ואחרים. המסקנה הכללית מדיון זה היא כי יש סיכון רב שהשימוש במח"ס יתפשט בעולם עם עדיפות לאזורים שבהם מקורות האנרגיה הם פחמניים בעיקרם. יחד עם בעיות זיהומיות נוספות הכרוכות בהן, מכוניות אלה עלולות להפוך לגורם שיגביר מאוד את זיהום הסביבה על פני כל כדור הארץ.
