היעדרם של אנשי הייעוץ המשפטי מהשטח עצמו אולי אינו בעייתי מבחינת זמינותם, שכן המענה מהיר, אך יש בעיה אחרת, עקרונית ומורלית: זווית הראייה של היועצים אינו זו של הלוחם בשדה, אלא מרוחקת וקרה יותר, ולעתים, לפחות לתחושתם של לוחמים, הדבר משפיע על תוכן תשובותיהם. 1,500 היעדים שחיל האוויר תקף ב'עמוד ענן' נבדקו ברובם עוד בטרם המבצע, בעבודת מטה מקיפה ורחבה. במקרים לא רבים לא אושרו תקיפות שנתגלו כבעייתיות מבחינה משפטית או מבחינת הדין הבינלאומי. "מבחינת לוחמת המשפט, מצבנו בעקבות 'עמוד ענן' טוב יחסית", אמרו השבוע בפרקליטות הצבאית. "על כל דבר שנעשה יש ביקורת, אבל אנחנו עומדים מולה ויודעים לטפל בה. מצופה מאיתנו שחריגות תיבדקנה, לא בגלל אימת גולדסטון אלא קודם כול בגלל היותנו צבא של מדינה דמוקרטית. אלה דברים שהיו גם בעבר". כזכור, השופט היהודי הדרום-אפריקני ריצ'רד גולדסטון עמד בראש ועדת האו"ם לבדיקת מבצע עופרת יצוקה, ופרסם דוח חמור מאוד נגד צה"ל, אך בשנת 2011 חזר בו ואמר שישראל ידעה ללמוד ולבחון את שאירע במבצע. הפרקליטות הצבאית, מצדה, בדקה בפרטנות רבה את אירועי המבצע. בדיקה זו הובילה בין היתר להרשעה של שני לוחמי גבעתי שביצעו מה שכּונה "נוהל ילד" - כלומר הורו לצעיר פלשתיני לבדוק תיק חשוד. הם הורשעו בחריגה מסמכות "עד כדי סיכון חיים" ובהתנהגות שאינה הולמת. בתיק נוסף מהמבצע ההוא, עוכב בדרגה אלוף-משנה אילן מלכא, שהיה מפקד חטיבת גבעתי בזמן המבצע ואישר לבצע ירי ארטילרי על בית. 21 פלשתינים נהרגו מירי זה. רק בשנה שעברה, יותר משנתיים לאחר המבצע, הסתיימה בדיקת הפרקליטות בעניינו. נקבע בה כי מלכא לא נהג ברשלנות בנסיבות העניין. בכל זאת, מלכא טרם קודם לתפקיד פיקודי. בקרוב הוא יתמנה לראש מטה פיקוד מרכז ויועלה לדרגת תת-אלוף. מלכא נחשב קצין מבטיח. הוא שילם מחיר כבד על ההתנהלות המשפטית של צה"ל: "הצבא מאוד נאמן לדין הבינלאומי, וחלק מפקודות מטכ"ל המחייבות כל חייל זהות לסעיפים באמנת ז'נבה", אומר עו"ד אלן בייקר, ראש צוות המשפט הבינלאומי בפורום המשפטי למען ארץ ישראל. "אנחנו מחויבים לאמנות בינלאומיות, ואם חייל עושה דבר אסור על-פי דין ויש הוכחה או ראיות לכך אנחנו חייבים להעמידו לדין". האם אין שימוש עודף בכלים המשפטיים, הכובל את ידיו של צה"ל? "יש חוקים ברורים של הדין הבינלאומי שאומצו בפקודות מטכ"ל. העמדת יועצים משפטיים בשטח היא דבר חיובי, כי יש מי שגם מגביל אותנו. ארגוני הטרור בונים על זה שצה"ל לא יכול לעשות דברים מסוימים, וזו אולי אחת הבעיות שלנו - אבל המשפט הבינלאומי נותן לזה מענה. אם למשל נעשה בבית מגורים שימוש למטרות צבאיות, הבית מאבד את התמימות האזרחית שלו. ובכל זאת, אנחנו עושים במקביל כל מה שאפשר כדי לעמוד במגבלות הדין הבינלאומי ולכן למשל יחולקו כרוזים לתושבי אותו בית".

כמו לאחר מבצע 'עופרת יצוקה', גם מיד לאחר מבצע 'עמוד ענן' הורה הרמטכ"ל בני גנץ להקים צוות בחינה משפטי מטכ"לי, בראשות האלוף נועם תיבון, כדי להיערך ליום פקודה של ביקורת משפטית בינלאומית. המנדט שקיבלו האלוף תיבון ואנשיו היה לבחון אירועים שבהם עלה חשד של הפרת הדין הבינלאומי. עד כה בחן הצוות 80 מקרים. 15 מתוכם טרם נסגרו, והם מיועדים לבחינה נוספת. ביתר האירועים עלה כי אין חשד המצריך הליך חקירתי נוסף. עם זאת, כל הפרטים הועברו גם לענף המבצעי בפרקליטות, שבחן את כלל המקרים והפיק המלצות לגבי כל אחד מהם. עד כה לא החלו חקירות של המשטרה הצבאית בקשר למבצע עמוד ענן. בשבועות האחרונים התקבלו 50 תלונות על מקרים נוספים - פרי עבודתם של ארגונים דוגמת 'המרכז הפלשתיני לזכויות אדם'. גם הן יועברו לצוות בראשות האלוף תיבון, שיבדוק אותן ויחליט אם נדרשת התערבות משפטית. ארגון 'בצלם' לא משתכנע מהנתונים ולא אוהב את מספרם הנמוך יחסית של התיקים שנמצאו ראויים להמשך בדיקה, וכלל לא בטוח שיולידו כתבי אישום. בחודש שעבר פרסם הארגון מחקר משלו על עמוד ענן. "המחקר", נאמר בהודעת בצלם, "מערער על התפיסה שהשתרשה בציבור ובתקשורת, לפיה מדובר במבצע 'כירורגי' שנוהל כמעט מבלי לגרום אבדות בנפש לפלשתינים שלא השתתפו בלחימה". בדוח מועלה החשד שצה"ל פעל בניגוד לדיני הלחימה בכך שלא נתן אזהרה אפקטיבית, ומכיוון שהרחיב את מטרות התקיפה שלא כראוי. "התנהלותם של הארגונים הפלשתינים, המהווה הפרה של דיני הלחימה, אינה יכולה להצדיק הפרה של דינים אלה על-ידי הצבא, גם אם אין ספק שהדבר מקשה על התנהלותו", נכתב בהמשך הודעת בצלם. עוד תהו שם כיצד גדל, לדבריהם, בארבעת הימים האחרונים למבצע מספר ההרוגים הבלתי-מעורבים, אם לצה"ל יש כדבריו יכולות טכנולוגיות המאפשרות פגיעה מדויקת וקבלת מידע מהימן על נוכחותם של אזרחים. "בהתחשב בתוצאות הקשות של המבצע ובשאלות הרבות שנותרו פתוחות, על הצבא לאפשר שקיפות בתהליכי החקירה, לנמק כל מקרה שעליו מוחלט לסיים את החקירה, ולאפשר ביקורת חיצונית ובלתי תלויה על ההחלטות". "הדין הבינלאומי מכיר באפשרות של פגיעה באדם בלתי מעורב", מגיב בכיר מהפרקליטות הצבאית, "והמפקד נדרש לבחון מידתיות של נזק אגבי. פגיעה שלי באדם שלא כיוונתי אליו - ה'בלתי מעורב' - היא דבר שיכול לעמוד במבחן המידתיות. אנחנו נמצאים בתקופה של לוחמת המשפט, וכל החלטה שלנו ניתנת לביקורת. סביר להניח שעוד נראה עתירות לבג"ץ על תיקים שנסגרו".

העלייה באירועי הטרור ביהודה ושומרון בשנה שעברה ובשנה הנוכחית גררה גם עלייה בפעילות הפרקליטות הצבאית סביב הנושא. בין השנים 2011-2006 נרשמה ירידה משמעותית במספרם של כתבי האישום בגין אירועי פח"ע של פלשתינים, אך ב-2012 עלה מספרם ב-20 אחוזים לעומת 2011, ועל-פי המגמה בחודשים האחרונים, 2013 מסתמנת כשנה שבה מספר כתבי האישום יהיה גדול במחצית מזה שב-2011. באפריל 2011 נקבע כי המשטרה הצבאית תחקור כל מקרה מוות ביו"ש בשל פעילות צה"ל שאינה פעילות לחימתית מובהקת. דוגמה למקרה מוות באירוע שאופיו לחימתי, ומסיבה זו לא נפתחה בו חקירה, מזכירים בפרקליטות שלפני כשנה נהרג פלשתיני שניסה לשסף את גרונו של חייל בזמן פעילות מבצעית. 18 אירועים שבהם כן נפתחה חקירה מאז, ובתוכם אחד שההרוג בו היה מתיישב ישראלי - הרב דן מרצבך שנורה בשוגג בידי לוחם מחטיבת כפיר בדרום הר חברון. "רוב האירועים שנפתחו בהם חקירות היו אירועי הפרות סדר", מציינים בפרקליטות הצבאית, "כי ההנחה היא שאירוע כזה נדרש להיגמר בלי נפגעים". ריבוי זריקות האבנים ויידוי בקבוקי התבערה נמצא אף הוא על שולחנם של הפרקליטים הצבאיים. הם סבורים שהמצב המשפטי הנוכחי עונה על דרישותיו המבצעיות של הצבא. "הוראות הפתיחה באש נוסחו יחד עם חטיבת המבצעים על-פי דרישות הדין וצרכים מבצעיים. הן משתנות בהתאם לצרכים מבצעיים או שינוי הוראות במישור המשפטי. ההוראה הנוכחית עומדת בקנה המידה הראוי. אם המפקד הצבאי ייתן חוות דעת מקצועית אחרת, אנחנו יודעים לשנות את ההוראות". בתחקיר נרחב בעיתון 'מעריב' טענו לוחמי מילואים טענות קשות נגד ההוראות הפתיחה באש, ואמרו שידיהם של לוחמי צה"ל כבולות לנוכח הטרור העממי. בפרקליטות הצבאית אומרים בקשר לכך כי חייל שחש סכנת חיים, למשל כאשר מושלך לעברו בקבוק תבערה, יכול להשיב בירי גם על-מנת להרוג. "מעולם לא הועמד לדין חייל שחש סכנת חיים. אף פצ"ר לא העמיד חייל כזה לדין, וגם לא יעמיד. הבדיקה המקצועית שלנו, במקרים כאלה, היא האם התחושה סבירה, וזאת למרות שהיא סובייקטיבית". המסר שהפרקליטות הצבאית מבקשת להעביר ללוחמים הוא שחיילים שייחקרו בנסיבות שחשו בהן סכנת חיים יזכו לגיבוי משפטי. ועדיין ניתן לחשוש כי הפחד מפני הסתבכות משפטית יגרום לחיילים, במצבי חירום, להסס במשך כמה שניות גורליות לפני שילחצו על ההדק.