פרשת אישור תנאי העסקתו של שר הבריאות לשעבר, דני נוה, בכל הקשור לתפקידו כיו"ר חברת "כלל ביטוח" מעוררת אי נחת רבה. לאחרונה פורסם, כי נוה פועל לנטרול ההתנגדויות שקיימות בקרב בעלי מניות ב"כלל ביטוח", באמצעות ויתור על חלק מתנאי הפרישה המגיעים לו בשנה הראשונה לכהונתו. כן פורסם, כי ויתורו זה של נוה על חלק מתנאי הפרישה הללו, באה כדי לרצות את בעלי המניות של כלל ביטוח, כאשר נדרש רוב של מעל 50% מקרב בעלי מניות המיעוט, לאישור תנאי העסקתו, כיו"ר "כלל ביטוח".
עוד לא יבשה הדיו על הידיעה הקודמת והנה מתפרסמת הודעה חדשה מטעמה של IDB, לפיה "מינויו של דני נוה אושר על-ידי האורגנים המוסמכים של כלל ביטוח...", כמו-גם, התפרסם בהודעה זו, כי: "חברי הדירקטוריון של כלל ביטוח קבעו כי סך תנאי התגמול לנוה הם סבירים וראויים בנסיבות העניין וכי אישור תנאי התגמול הינו לטובת החברה".
התנהלותה זו של חברת IDB שספגה, בחודשים האחרונים, ביקורת קשה מצד בעלי המניות שלה, על התנהלותה העסקית, הינה תמוהה למדי - זאת בלשון המעטה בלבד. דני נוה שמינויו כיו"ר "כלל ביטוח" אושר, רק לאחרונה, משמש כיו"ר החברה, ב-85% משרה בלבד ואינו משמש בתפקיד זה במשרה מלאה.
בתמורה למילוי תפקיד זה במשרה חלקית, אמור דני נוה לקבל שכר חודשי של 110,000 שקלים, מענק שנתי של עד 1.7 מיליון שקלים ואופציות בשווי כלכלי של 2.3 מיליון שקלים וכן ייהנה הוא, בנוסף, מ"מצנח זהב" של 9 חודשים שייכנס לתוקפו המלא, כעבור שנה במקרה של פיטורים וכעבור שנתיים, במקרה של התפטרות.
כפי שפורסם בעיתונות הכלכלית, הרי כבר לפני חודשים רבים כתבה IDB פיתוח בדוחותיה הכספיים בסוף מארס 2013, כי דירקטוריון IDB הנחה את הנהלת החברה לפעול במקביל למכירת אחזקות IDB, בכלל אחזקות עסקי ביטוח עד לסוף אוגוסט 2013. אם אכן כך הם פני הדברים, הרי לא ברור מדוע, אצה רצה, הדרך ל-IDB לאשר את מינויו של דני נוה ליו"ר חברת "כלל ביטוח" והיא לא המתינה, עד שההנהלה החדשה של מי שאמור לרכוש את "כלל ביטוח", ימנה יו"ר חדש לחברה זו.
למעשה ובפועל, מעמידה חברת IDB את הרוכש החדש והעתידי של "כלל ביטוח", בפני עובדה מוגמרת, כי היא מינתה יו"ר חדש לחברה זו וכי היא הכתיבה לו, מעבר לזהות יו"ר זה גם את תנאי שכרו, מכאן ולהבא. לא ברור כלל וכלל, מהיכן משוכנעים "מקורבים לדני נוה", כפי שטרחו הם להגדיר עצמם, מטעם עצמם, בעיתונות הכלכלית, כי דני נוה ישמש כיו"ר "כלל ביטוח" לתקופה ארוכה גם אם השליטה ב"כלל ביטוח" או חלק ממנה תימכר.
בכל הכבוד הראוי, חלפו עברו להם הימים בהם טייקונים ובעלי שליטה בחברות, הממומנות מכספיהם של אזרחי המדינה, עושים בחברות אלה, כבשלהם, ממנים בעלי תפקידים, לפי גחמותיהם הם, כמו-גם קובעים את תנאי שכרם, לפי שיקול דעתם המוחלט ומעמדים את חברי הדירקטוריון בפני עובדה מוגמרת, תוך ציפייה כי חברי דירקטוריון אלה, ישמשו חותמת גומי להחלטותיהם ויאשרו אותם, בישיבת הדירקטוריון שזומנה, לצורך כך.
הביקורת הציבורית להם נחשפים הטייקונים, בשנים האחרונות, מאז פרוץ מה שמגדירים אנתרופולוגים וסוציולוגים בישראל בשם "המהפכה החברתית", יצרה מודל חדש בהתנהלות הכלכלית והעסקית בישראל. מכאן ואילך, חל עיקרון השקיפות בכל מעשיהם והתנהלותם של הטייקונים בחברות הממומנות מכספיהם של אזרחי המדינה, בין במישרין ובין בעקיפין והם אינם יכולים לעשות עוד כרצונם בחברות אלה, כפי שנהגו הם לעשות זאת, בעבר.
זאת ועוד. גם בעלי המניות והדירקטורים הממונים מטעמם ובשמם והאמורים לאשר את גחמותיהם של הטייקונים, שוב אינם מוכנים לשמש, כחותמת גומי בידיהם, מה-גם שהביקורת הציבורית והמשפטית, משמשת כשוט יעיל מעל לראשם.
כיום, כמעט ולא יימצאו בעלי מניות שהינם בעלי
זכות הצבעה או דירקטורים שהינם בעלי זכות הצבעה בחברות הממומנות מכספי אזרחי המדינה, בין באמצעות הגופים המוסדיים המחזיקים בהם ובין באופן אחר, אשר יתעלמו מרחשי לב הציבור ויאשרו תנאי שכר מפליגים לבעלי תפקידים בחברות אלה. התנהלותם של יחצנים ו"מקורבים" מטעם עצמם, אינה יעילה עוד, במקרים שכאלה, בישראל הכלכלית של שנת 2013.
דני נוה היה אומנם שר בריאות יעיל וחבר כנסת פעיל ומוצלח, אולם - בכל הכבוד הראוי - אין מדובר באורקל מדלפי. השכלתו וניסיונו של דני נוה, חשובים וראויים ככל שיהיו, אינם מצדיקים תנאי שכר כה מפליגים, תמורת משרה חלקית כיו"ר חברת "כלל ביטוח".
ככלל, מן הראוי ומן הרצוי הוא, כי בחברות הממומנות בכספי אזרחי מדינת ישראל, יוכל כל מי המעוניין בכך והינו בעל כישורים להציג מועמדותו לתפקיד יו"ר חברה שכזו. חברה הממומנת בכספי אזרחי מדינת ישראל, אינה מדינה פרטית וזכות הצגת מועמדות לתפקידים בכירים בה, אינם מנת נחלתם של הטייקונים, השולטים בה. המחוקק יצר לצורך כך, מערכת איזונים ובלמים, הדורשת אישור תנאי שכר של רוב של מעל 50% מקרב בעלי מניות המיעוט, בחברות שכאלה.
מן הראוי שהמחוקק ירחיב את הביקורת הציבורית שלו, בכל הקשור לחברות הממומנות מכספי אזרחי המדינה, באופן שכל בעל כישורים מתאימים וראויים, יוכל להציג מועמדותו לתפקידים בכירים בחברות אלה, גם אם אינו בעל קשרים אישיים עם הטייקונים, שהינם בעלי שליטה ומהליכים בחברות שכאלה.
