שמן אתרי

כפי שהשם מרמז, אלו שמנים שתפקידם לשאת ולדלל שמנים נדיפים (אתריים). נהוג לכנותם גם בשמות אחרים: "שמן יסוד" או "שמן בסיס" וחלקם מכונים גם כ"שמן קבוע" (Fixed oil - שמני ירקות שאינם נדיפים) או "שמנים מוליכים". שמנים אלה משמשים כשמנים מתווכים. התיווך הוא בין הגוף האנושי לבין השמנים האתריים המדוללים בשל ריכוזם הגבוה. הם מיועדים לטיפול בגוף, בפנים ובשיער, נספגים היטב בעור במידה זו או אחרת, יעילים לטיפולים ישירים בעור. הם מאטים את ספיגת השמנים האתריים בגוף, בתנאי שלא עברו זיקוק, ואינם סותמים את הנקבוביות, וכך מתאפשר המשך הנשימה דרך העור. את שמן הבסיס יש לבחור בהתאם למטרת הטיפול ולסוג העור. יש לשים לב שהשמנים הללו יהיו איכותיים, כלומר שמנים בכבישה קרה, דהיינו כאלה שהופקו בחום נמוך ותכונותיהם הטבעיות עדיין נשמרות.

נהוג לחלק שמנים אלה בחלוקה משנית:

• נשאים שמקורם במיצוי שמן (משרים חלקי צמח בשמן נתון), למשל שמן זרעי ענבים או שמן נר-הלילה, שמן פרע, שמן ציפורני חתול (קלנדולה). כלומר בוחרים שמן מקובל כגון שמן זית, קנולה ותירס ולתוכו מכניסים צמחים נבחרים. השמן המבולל ממצה את תכונות הצמחים שהושרו בו ומקבל חלק מתכונות הצמח.

• נשאים שמקורם בכבישה קרה. דהיינו: מקור השמן הוא מיצוי מתוך חלק הצמח העשיר בשמן, כאשר המיצוי מתבצע בתנאים מכניים של כבישה קרה. בין שמנים אלה מוצאים את השמנים הבאים: אגוז לוז, אגוז מלך, אובליפיכה, בוטנים, גזר, המפ, זית, חמאת שיאה, חריע ופשתן.

אפשרית חלוקה אחרת, חלוקה על-פי מידת הרוויה:

• שמן רווי: דקל, קוקוס, חמאת שיאה.

• שמן חד לא רווי: אבוקדו, זית, מישמש, שומשום, שקדים.

• שמן רב לא רווי: המפ, זיפן, זרעי ענבים, חמניות, נר-הלילה, סויה, פשתן, תירס.

את השמנים יש לאחסן בבקבוק זכוכית כהה, שפקוק כנגד כניסת אוויר (ניתן להוסיף עד 5% שמן נבט חיטה כמרכיב מונע חמצון).

אמצעי זהירות בטיפול שמנים אתריים הם חומרים בעלי פעילות כימית גבוהה ועלולים להיות מסוכנים בשימוש לא נכון או בלתי זהיר, מכאן הצורך לנקוט אמצי זהירות מחמירים כאשר מתכוונים לעשות בהם שימוש. האמצעי הראשי הוא בדיקת רגישות של הפרט לשמן מסוים. לפני שימוש בתמצית חדשה על מטופל, במיוחד אם ידוע על רגישות כלשהי על-רקע אלרגי, יש לערוך בדיקת רגישות לתמצית. הבדיקה מתבצעת על-ידי טפטוף טיפה לאזור הצמיד במפרק היד (למקום מדידת הדופק), וכיסוי מקום הטפטוף בפלסטר למשך כשעה. אם מתפתח גירוי, מנגבים את האזור בשמן בסיס, שוטפים היטב ונמנעים מלהשתמש בתמצית, או משתמשים בה בדילול גבוה. אנשים עם תנודות בלחץ הדם או אנשים שלחץ הדם שלהם מאוזן בתרופות - יכולים לעשות אמבט עם תמציות נדיפות אבל במינון כמו זה של ילדים ותחת השגחה. לאנשים הסובלים מלחץ דם נמוך, יש להפחית את טמפרטורת המים באמבט. לא רצוי להשתמש בשמנים אתריים ללא דילול (פרט לשמן עץ התה ושמן לבנדר). אין להשתמש בשמנים אתריים בבליעה, אלא אם נאמר כך על-ידי גורם מוסמך. במקרה של חדירת שמן אתרי לעין, יש לטפטף לעין טיפה של שמן בסיס לשם דילול השמן האתרי, ולשטוף את העין במים רבים ככל האפשר ואחר כך לנגב בבד (לא בצמר גפן). אם המטופל שתה שמן אתרי ואחרי כן הוא מרגיש רע, יש לשתות לפחות חמש כוסות מים, שיזרזו את הפרשת התמצית מהגוף. אם התחושה הרעה ממשיכה יש לפנות למרפאה. אם נבלעה כמות שמן אתרי גדולה מהמותר, יש לנטרל את הפעילות באמצעות שתיית חמש כוסות מים. במקרה כזה יעזוב השמן את הגוף לאחר רבע שעה. לא מקובל לערבב שמן אתרי עם קרם רגיל מאחר שקרם רגיל גורם לאטימת נקבוביות העור, שגורמת לחסימת כניסת השמן האתרי ולחסימת יציאת רעלים דרך העור. לתשומת לבכם: בתחילת הטיפול יופיעו סימני צימאון עם השתנה מרובה, שהם תהליכי ניקוי של הגוף. כאשר השמן נלקח על קיבה ריקה הוא יגיע לכליות תוך שש שניות. אם השמן נלקח על קיבה מלאה הוא יגיע לכליות תוך שלוש דקות. בכל מקרה, השמן מופרש מהגוף לכל היותר לאחר שש שעות. ככלל, שמן אתרי לא יונח ישירות על העור אלא בדילול שהוא בין 2% ל-10% מכמות הנוזל המדלל.

קשה להמיס שמנים אתריים במים או בכוהל (השמנים הם "קשה תמס") ולכן מסוכן לבלוע אותם, שכן לנטילה פנימית (גם לשאיפה) של שמנים אתריים יש השפעה פיזית. שמנים אתריים עלולים לגרות קרומים ריריים או לגרום לתגובה חיסונית אלרגית, בכלל זה שמנים מהסוג "אבסולוט" האסורים בהחלט לנטילה פנימית (כגון שמן ורד ושמן יסמין) וכן שרפים (כגון בנזואין, לבונה ומור). שמנים אתריים מתמוססים בעיקר בשמנים צמחיים. מסיבה זו, כדי להימנע מנזקים אפשריים, הנטילה הפנימית (דרך הפה) תהיה אך ורק בהוראת או בידיעת איש מקצוע. כדי להפיק שמנים אתריים, משתמשים כאמור בשמנים צמחיים המשמשים כמוליכים לשמנים האתריים. אין להשתמש בשמנים אתריים שלא דוללו בשמן נושא, פרט לשמן לבנדר ושמן עץ התה המותרים לשימוש ללא דילול.

אופני השימוש נתונים להלן

לעולם לא תעלה נטילה פנימית על 3-2 טיפות שלוש פעמים ביום. הנטילה היא בתוך כוס יין אדום או כפית דבש ומים או כוס תה צמחים. משך הטיפול לא יעלה על שלושה שבועות (ניתן לעשות הפסקה של 10 ימים ולשוב לסדרת טיפול נוספת). השימוש לצרכים ארומתיים (הרחה) - מותר, ובחירת השמן תהיה לפי העדפה אישית של הריח (אם הריח נעים ומרגיע או דוחה או גורם כאב ראש וכדומה). שימוש בשמנים אתריים בטיפולי עור גם הוא אינו מומלץ ללא הדרכה מקצועית, בשל יכולתם של שמנים אלו לגרום לתגובות של מערכת החיסון. לאחר עיסוי אין להסיר את השמן במשך 4-3 שעות (אין להתרחץ או לשטוף או להיכנס לאמבט אלא אם כן הדבר מהווה חלק טיפולי).

התמציות הבאות רגישות לקרינה אולטרה-סגולית (קרינת שמש ומיטות שיזוף). בחשיפה הן עלולות לגרום לכתמים בעור, לכוויות ולסרטן העור. על כן בשימוש בתמציות הבאות יש להימנע מלהיחשף לקרינה מעין זו במשך 12 שעות מזמן הטיפול: Angelica root, Bergamot, Cumin, Lemon, Lime, Mandarine, Bitter orange, Tagetes(!), Turmeric, Lemon Verbena.

• השתמש תמיד בבקבוק זכוכית ובציוד מדידה נקי ויבש.

• משטח העבודה יהיה זכוכית או נירוסטה. אין לעבוד על משטחים מצופים (לכה או צבעים) כיוון שהם עלולים להיפגע על-ידי שמנים אתריים.

• אין לאפשר לשמן אתרי לבוא במגע עם העיניים.

• כל מ"ל (סמ"ק) מכיל 20 טיפות.

• מותר לשלב שמנים אתריים לתוך תמציות אם. תמציות האם יטפלו במצב הכרוני ואילו השמנים האתריים יטפלו במצב האקוטי. לבקבוק עם 10 מ"ל של תמצית אם מוסיפים 20 טיפות שמן אתרי (אם נוטלים 10 טיפות של תמצית אם, היא תכיל טיפה אחת של שמן אתרי. אם מכניסים 40 טיפות שמן אתרי או אז תמצית האם או נוזל הדילול יהיה בן 20 מ"ל).

• מהילת שמנים אתריים תעשה ביחסים של עד 2.5% שמנים אתריים לעומת השמן המדלל (כמות גדולה יותר תינתן רק על-ידי מטפל) או טיפה אחת לכל 2 מ"ל (סמ"ק). לבקבוק של 10 מ"ל שמן נשא מוסיפים רק 5 טיפות. חריגה מכללים אלה נעשית אך ורק על-ידי אנשי מקצוע. דבר זה נכון גם אם מערבבים מספר שמנים אתריים.

• בטיפול בילדים משתמשים בחצי הכמות של שמן אתרי.

• לאחר המהילה יש לנער היטב את המכל, כמו גם בכל פעם לפני השימוש.

• כדי שהתערובת לא תעלה עובש, מוסיפים לה 5% שמן נושא (נשא) כגון שמן נבט חיטה, פרט למקרה של שימוש בשמן חוחובה כשמן נושא.

עיסוי יש להתקלח לפני עיסוי הגוף או לרחוץ את אזור הטיפול לשם הסרת לכלוך והפרשות שומניות מהעור, ולשם הקלה על ספיגת שמני העיסוי. לפני העיסוי יש לחמם את הידיים ולשפוך עליהן מעט שמן. שפשוף הידיים מפזר את השמן ומחמם אותן. העיסוי מרגיע, פיזית ונפשית, הוא מזרים דם לאתרי העיסוי ומחדיר לתוך מחזור הדם את החומרים שאת פעילותם אנו מבקשים. משך העיסוי עד שעה וחצי. העיסוי ממריץ את הדם ואת הלימפה, מביא להרפיה של שרירים כואבים ומסלק מהגוף הצטברות של חומרים רעליים (רדיקלים חופשיים, מתכות כבדות ואחרים), עייפות ומתח. העיסוי טוב מאוד לילדים היפראקטיביים, שכן הוא עוזר להם להירגע ומעודד שינה טובה בלילה. תחילת העיסוי הוא בחלק הגב התחתון בידיים שטוחות, גולשים לעבר הצוואר בתנועות ארוכות וחלקות תוך כדי שנעזרים במתאר מבנה הגוף ותוך כדי תנועה קצבית. יש להימנע מלחץ עמוק. להכנת שמני עיסוי יש להשתמש בשמנים נושאים צמחיים (שמנים מינרליים הם חסרי תועלת בשל כושר חדירה דל). בחירת שמן הנושא תלויה בריחו, במרקם ובאיכות (מידת טוהר, סוג הכבישה). שמן אבוקדו חודר בקלות לעור ויחד עם שמן נבט חיטה הם שמנים מזינים מאוד. שמן קלנדולה מועדף לטיפולי עור וורידים. שמן זרעי ענבים, שמן זית, שמן אפרסק ושמן שקדים מתוקים, מקובלים מאוד כשמנים נושאים בשל מחירם הנמוך. שמני תירס, סויה וחמניות הם שמנים טובים אם כי השימוש בהם מוגבל בשל ריחם, כך הדבר עם שמן שומשום. שמן חריע מועדף לטיפול בחבלות ובדלקות פרקים בעוד ששמן רוז-היפ יעיל לטיפול בפצעים כשמן משקם. תמיד מומלץ להכין כמות קטנה של שמן לטיפול ולהוסיף לו 5% שמן נבט חיטה כדי לשמור על חיי מדף ארוכים יותר.

העיסוי אסור במקרים הבאים:

• כאשר יש חום.

• ורידים נפוחים.

• התפרצויות ודלקות עור.

• רקמה צלקתית טרייה.

• פריקה או שבר חדשים.

• מפרקים נפוחים, כואבים או חמים.

• מחלות סרטן או לב - לקבל אישור מוקדם מרופא (בכתב).

לגילים 5-1 שנים: 3-2 טיפות שמן אתרי לכל יישום מדוללים ב-8 מ"ל שמן בסיס. לגילים 12-6 שנים: מחצית מהריכוז של המבוגרים. מגיל 12 ומעלה - כמבוגרים: לכל 2 מ"ל שמן בסיס מוסיפים 2-1 טיפות שמן אתרי.

טיפול: פנים וצוואר

טרם תחילת הטיפול יש לנקות את הפנים באותם מקומות שאין בהם חלב (סבום) כמו עיניים ושפתיים. ניקוי הפנים מתבצע על-ידי מריחת שמן גזר שמטפטפים אותו על צמר גפן (השימוש בשמן גזר יעיל במיוחד אם יש דלקת עיניים). אחר כך מנקים את כל הפנים בעזרת מטלית לחה (שנטבלה בחומר הידרופילי: תמצית שבטבט עם תמצית קמומיל). לאחר הניקוי מכינים מסכה המורכבת מכמויות של שליש זרעוני פשתן כתושים (שהם חומר סופח רעלים מהעור), שליש גבישים מינרליים מים המלח ושליש מיצוי של סלק סוכר (שהוא למעשה חומר הניקוי). מערבוב החומרים מתקבלת תערובת משחתית שאותה מורחים על הפנים, והחומר מסלק רעלים ותאי עור מתים. לאחר המריחה מרגישים עקצוצים. לאחר 2-1 דקות יש לשטוף את הפנים במים, לנקות במטלית לחה את השאריות ואז ליבש. לשם עיסוי הפנים, הצוואר והחזה העליון יוצרים תערובת של שמן נשא שאליו מוסיפים עד 4% שמנים אתריים מתאימים (לפי בחירה). מורחים את המשטחים שבהם רוצים לטפל, הן מלפנים והן מאחור, מנקודת החיבור בין הגולגולת לעמוד השדרה. במקרה שהעיסוי נעשה על גוף אחר - יש לשכב עם הראש לאחור ומעסים ברפרוף מקו השיער לשני הצדדים עד לאוזן ואז יורדים ומעסים קווי לימפה משני צדי הגרון, עולים לעיסוי דרך האף, העיניים בתנועה מעגלית, ולאזור המצח בקו השיער, משם יורדים אל הגבות, יורדים משני צדי הנחיריים דרך קו השפה העליונה אל הסנטר. לאחר 15-5 דקות (עד לייבוש), מנקים עם מי ברז או מטלית לחה ולאחר הייבוש עושים עיסוי על-ידי טפיחות קלות בעזרת כריות האצבעות.

טיפוח שיער

לטיפוח שיער יפה ומבריק יש להוסיף שמן אתרי לשמפו או למרכך, בתנאי שאין בושם לא בשמפו ולא במרכך. אפשר להשתמש בשמן אבוקדו או חוחובה כשמנים נשאים. מעסים היטב את הקרקפת והשיער ומשהים השטיפה למספר שעות, או למשך הלילה עד לבוקר.

אמבט

למרות הספיגה המועטה של שמנים דרך העור באמבט, יתרונה של הטבילה הוא בשאיפת האדים שלהם. האמבט הוא הדרך הטובה ביותר להירגע, להרפיה ממתח פיזי ונפשי, להרפיית שרירים נוקשים, מכווצים או כואבים ושיפור איכות השינה. לאמבט בוקר נהוג להשתמש בשמנים מעוררים ומרעננים. לאמבט ערב בשמנים מרגיעים. מצבים של עור יבש, אקזמה או פסוריאזיס עלולים להחמיר כאשר טובלים במים, על כן, במקרים כאלה מומלץ למהול את השמנים האתריים בפחות מכפית שמן חוחובה ואז להוסיפם לאמבט (טוב גם לעור רגיש). ממלאים את האמבט לכדי מחציתו במים, מוסיפים את השמן במינונים הרצויים, מערבלים לפיזור טוב. מוסיפים את יתרת המים. לאחר מילוי האמבט כשהמים אינם חמים מדי (למניעת התנדפות השמן), טובלים למשך 10 עד 20 דקות. ניתן לעסות את הגוף בשמנים רצויים ואז להיכנס לאמבט.

מינונים:

• עד גיל 12 חודשים, ריכוז החומר: 2%-1% (2-1 טיפות ל-10 מ"ל).

• גילאים 4-1 מיישמים 2 טיפות לכל 10 מ"ל של שמן נשא (ורד או לבנדר או קמומיל).

• גילאים 9-5 מיישמים עד 5 טיפות לכל 10 מ"ל של שמן נשא (ורד או לבנדר או קמומיל).

• גילאים 12-10 מיישמים עד 6 טיפות לכל 10 מ"ל של שמן נשא (ורד או לבנדר או קמומיל).

• גילאים 16-13 מיישמים 7 טיפות לכל 10 מ"ל של שמן נשא (ורד או לבנדר או קמומיל).

• מגיל 17 ומעלה (כמבוגרים) מיישמים עד 8 טיפות לכל 10 מ"ל שמן נשא.

מקלחת

מספיגים תערובת אתרית בספוג או במטלית רחצה יבשים ומשפשפים את העור בזמן המקלחת.

• אמבט לכפות הרגליים או לעכוז. מוסיפים 6 טיפות שמן אתרי לקערת מים חמים, טובלים כ-15 דקות.

טוב למצבי: הצטננות.

ורידים נפוחים. כפות רגליים כואבות. קרסוליים כואבים. פטרת (רגלי אתלט).

שטיפות מקומיות

מיועד לטיפול בדלקות וזיהומים בגרון, באיברי המין, במעי הגס, בפצעים מזוהמים, בכפות רגליים הנגועות בפטרת. להוסיף את השמנים במינונים הרצויים למים או לחליטות צמחי מרפא או לשמן בסיס, לגרגר או לרחוץ או להשתמש בסיוע של גזה או מתז (חוקן), לשטוף או להשרות את המקום הבעייתי למשך 20-5 דקות, ולחזור על הפעולה כמה פעמים. מינונים: 26-6 טיפות ל-500-250 מ"ל מים או 50-5 טיפות ל-200-150 מ"ל שמן בסיס (לחוקן).

• שטיפה וגינלית - מוהלים 3-2 טיפות שמן אתרי לתוך נוזל השטיפה.

• שטיפת פה למבוגרים - מוסיפים לכוס מים 4-3 טיפות שמן אתרי. לילדים - 2-1 טיפות.

אידוי

יעיל לטיפול כפסיכותרפיה (שיפור מצב רוח ושיפור נשימה). שימוש בעזרת מבער שמן אתרי. מוסיפים למבער מים וכן 12 עד 20 טיפות שמן. אין לאפשר למים להתייבש שכן המבער עלול להיסדק. המבער יעיל לסובלים מאסתמה ומחום גבוה וכן לדחיית חרקים. כאשר משתמשים במבער יש להוסיף למים כמה טיפות בהתאם לנפח החדר.

שאיפה (אינהלציה)

יעיל לבעיות במערכת הנשימה (כולל גודש באף, דלקת סינוסים, דלקת סימפונות, וכן לשיעול, צרידות, אובדן קול, שפעת). באמצעים ביתיים משתמשים ב-8 טיפות שמן יחיד או בשילוב של 3-2 שמנים אתריים שאותם מכניסים לקערת מים רותחים. מכסים את הראש במגבת או בסדין, רוכנים מעל לקערה, נזהרים שלא לקבל כוויה, ונושמים את האדים דרך האף, בתחילה לאט ואחר כך עמוק. משך התהליך לא יותר מ-2 עד 10 דקות. מדי פעם מוסיפים 4-1 טיפות. אפשר להספיג מטפחת בכמה טיפות ולנשום. אותו הדבר נעשה על-ידי טפטוף כמה טיפות על בד (מטפחת) שלצד הכר למשך הלילה (טוב במיוחד לתינוקות).

מטהרי אוויר ודוחי חרקים

ממלאים מתקן התזה במים חמים, מוסיפים את השמן האתרי ומתיזים לאוויר.

קומפרס / רטייה

במקרים חריפים משתמשים בקומפרס קר ולמקרים כרוניים בקומפרס חם. קומפרס מיושם באותם מקרים שבהם שימוש במריחה אינו מתאפשר או אינו יעיל. רטיות חמות משמשות להפגת כאב כרוני המחמיר בשינויי מזג אוויר (כאבי גב, שיגרון, וסת, כאבי בטן, שיניים, אוזניים, מורסות). רטיות קרות משמשות לבעיות כאב "שורף", נפיחות ודלקת אקוטית (מפרק נפוח ומודלק). לבעיות בדרכי השתן (ציסטיטיס) יש להניח את הקומפרס מעל לגב התחתון. מוסיפים 10-3 טיפות שמן אתרי לחצי ליטר מים חמים או קרים, מערבבים עד להיעלמות השמן, טובלים בד או צמר גפן במים, סוחטים בעדינות את עודף המים ומניחים על איבר המטרה, עוטפים במגבת עד שהקומפרס מגיע לטמפרטורת הגוף ואז מחליפים 10-3 פעמים. עד גיל שנה: 2-1 טיפות לכל 10 מ"ל מים חמים (ריכוז השמן לא יעלה על 2%-1%). לגילאים 5-1 שנים: מוסיפים 10 טיפות של שמן אתרי לכוס מים חמים או שמן נשא. לגילאים 12-6 שנים: מוסיפים 15 טיפות שמן אתרי לכוס מים חמים או שמן נשא. מגיל 12 ומעלה (בוגרים): מוסיפים 20 טיפות שמן אתרי לכוס מים חמים.

מריחה

שימוש בשמן אתרי מתבצע כאשר המריחה נעשית בעזרת כדור צמר גפן מלופף על קיסם. יש לוודא הימנעות מגע של השמן בעור הבריא מסביב. השימוש במקרים של כוויות קלות, כיבים בפה, כאבי שיניים, עקיצות חרקים, זיהומי ציפורן חודרנית.

קרמים

יש להשתמש בקרם ריחני ונטול לנולין. מוסיפים 4 עד 6 טיפות שמן אתרי לכמות של 30 גרם קרם. לעתים השמן אינו מתערבב בקרם ויש לנערו היטב לפני השימוש. ניתן להוסיף מעט שמן חוחובה או אבוקדו או נבט חיטה להשגת סמיכות רצויה. ליצירת קרם מחטא מוסיפים 10 טיפות שמן אתרי - לשימוש טיפולי בכוויות קור, עקיצות חרקים, כתמים, חתכים שטחיים ושפשופים, פריחות, כוויות שמש וכדומה. לטיפול באקזמה מוסיפים 4 טיפות שמן קמומיל ו-8 טיפות שמן נר-הלילה. במקרים של פטרת קל יותר להשתמש בקרם במקום בשמן. מריחת הקרם בווגינה פעמיים-שלוש ביום תספק הקלה מצריבות וגירודים. שמני מור וקינמון אפקטיביים נגד קנדידה אלביקנס. לקרם מוסיפים 5 טיפות שמן מור ו-2 טיפות שמן קינמון. שמן קינמון מגרה את העור ויש להשתמש בו בריכוזים נמוכים.

מסכת פנים

מוסיפים לחימר טבעי בצורת משחה את השמן האתרי, מורחים על הפנים. מסירים את המשחה כאשר היא מתייבשת באמצעות מים חמים וספוג.

• אדמת חוור: זהו חומר טבעי (אדמה) שמשתמשים בו כמסכה על העור. לפני המריחה באדמת חוור, יש למרוח על העור שמן נשא או שמן נשא עם שמנים אתריים. אדמת החוור מכילה חומר שסופג לחות מהעור.

• מסכה המורכבת מכמויות של שליש זרעוני פשתן כתושים שהם חומר סופח רעלים מהעור, שליש גבישים מינרליים מים המלח, שליש מיצוי של סלק סוכר שהוא חומר הניקוי. מתקבלת תערובת משחתית. החומר מסלק רעלים וכן תאי עור מתים.

שטיפה

• שטיפת פה או גרגור: מוסיפים לחצי כוס מים 4-3 טיפות שמן אתרי.

• שטיפה וגינלית: לאגס שטיפה עם מים, מוסיפים 5 מ"ל חומץ תפוחים 5% וכן 4 טיפות שמן אתרי.

פתילות

שימוש עיקרי כנגד טחורים או בעיות במעי הגס. פתילות מכינים מחמאת שיאה ביחד עם שמן אובליפיכה.

בליעה (נטילה פומית)

העיקרון הוא שאסור לבלוע שמנים אתריים, אלא בהנחיית איש מקצוע. דרכי הלקיחה הם הטמעת 3 טיפות שמן אתרי בשמן נשא, או טפטוף לכפית עם דבש, או בליעה עם מעט מים או אלכוהול. מינונים מקובלים: הכמות המרבית לא תעלה על 3 טיפות ביום. מוהלים 3 טיפות בנפח, 5 מ"ל לדוגמה. את 5 מ"ל האלה שהם 100 טיפות מחלקים בהתאם לצורכי הגיל. עד גיל חצי שנה: להרחה בלבד. תינוקות: שמינית ממינון מבוגר. מגיל 3 עד 7: רבע ממינון של מבוגר. מגיל 7 עד 13: חצי ממינון של מבוגר. מבוגרים (מגיל 13 שנה ומעלה): לפי מינון אישי.

הכנת משחות או קרמים

נדרש קרם בסיס. עדיף עם שמן צמחי מיוחד - ראו בהמשך נושא הכנת ג'ל (נבט חיטה, ציפורני חתול, פרע, 20%-10% מהקרם). הריכוז נקבע על-פי המינונים. אפשר להעלות את הריכוז במקרה של חבורות, מפרקים כואבים, שרירים כואבים, גב כואב, חזה כואב, או לטיפול במערכת הנשימה. מינונים: 25-5 טיפות לנפח של 50 גרם (2.5%-0.5%).

הכנת מטהרי אוויר (אירוסולים)

מוסיפים שמן אתרי למים שהורתחו והתקררו. מוסיפים את התערובת למרסס, מנערים היטב לפיזור בתוך המכל לפני הריסוס. כדור צמר גפן טבול בשמן אתרי הוא דרך אידיאלית לרענון מגירות וארונות.

פריחה אלרגית:

• ניקוי אזור הפריחה ומריחה בתערובת: 10 מ"ל שמן שקדים + 2 טיפות שמן ברגמוט + 2 טיפות שמן אקליפטוס.

• בבליעה: 1 טיפה שמן ברגמוט + 1 טיפה שמן אקליפטוס (בכפית דבש וכוס מים), 3 פעמים ביום.

ציסטות מתחת לעור:

• 10 מ"ל שמן שקדים ומוסיפים לו 6 טיפות שמן ציפורן + 6 טיפות שמן אגוז מוסקט. מורחים כל שעה עד שעה וחצי למשך מספר ימים (ייתכן שהתהליך ילווה בחום).

תהליך זה מתאים גם נגד ציסטות בשדיים ובשחלות.

צלוליטיס:

• עיסוי עמוק ואינטנסיבי עם תערובת שמכילה 1 כף שמן בסיס שומשום מועשר עם 8-7 טיפות של בלילת השמנים הבאים: קורנית, רוזמרין, אשכולית, גרניום, שומר.

• עיסוי בוקר עם 50 מ"ל שמן שקדים + 8 טיפות שמן ערער + 4 טיפות שמן רוזמרין + 4 טיפות שמן לבנדר (עיסוי מקומי במברשת במטרה להביא דם לאזור ומיד אחר כך למרות בשמן. מתבצע על קיבה רכה. יופיעו צימאון והשתנה מרובה. הצלוליט ייעלם לאחר חודש עד 3 חודשים.

• עיסוי מקומי: 12 טיפות שמן שומר + 4 טיפות שמן ערער + 8 טיפות שמן רוזמרין.

• אמבט: 4 טיפות שמן שומר + 2 טיפות שמן רוזמרין + 1 טיפה שמן ערער.

צלקות:

• למניעה, לאחר השימוש בלבנדר כעזרה ראשונה. משתמשים לריפוי בתערובת של שמן נבט חיטה + שמן קלנדולה + שמן לבנדר + שמן לימון.

• עבור פגיעה צלקתית ישנה עד ל-10 חודשים מכינים תערובת של ג'ל קומפרי + שמן נבט חיטה, אליהם מוסיפים 3% עד 10% שמן קלנדולה ושמנים אתריים: שמן לבנדר + שמן לימון + שמן גרניום בריכוז של עד 6%. בתוך 24 שעות ייראה שיפור.

• לצלקות קשות: שני שלישים שמן שומשום + שליש שמן נבט חיטה + 1% שמן לימון + 2% מהשמנים: שמן רוזווד + שמן נר-הלילה.

• מריחה (לפחות 30 ימי טיפול) עם 20 טיפות שמן רוז היפ + 30 טיפות שמן עץ התה. מעלים גם קלואידים.

קמטים:

• עיסוי לטיפוח סביב העיניים והצוואר לפחות פעם ביום (אחרי ניקוי) עם תערובת של כפית שמן נר-הלילה + 3 טיפות שמן ורד או נרולי או שמן מור או פטשולי או לבנדר ושומר (ביחד או לחוד). ניתן להכפיל כמויות.