הקורבנות הסמויים של אנסים ומטרידים מינית

מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות פרסם בסוף השבוע כתבת פרופיל על גילה קצב, רעייתו של משה קצב, הנשיא לשעבר המרצה עונש מאסר בעוון הטרדה ואונס נשים. גילה סירבה להתראיין באופן ישיר לכתבה, למרות שאחד מילדיה מעיד כי ניסה לשכנע אותה שזה חשוב. אבל עושה רושם שבני משפחתה כולל היא, סייעו לכתבים לייצר את תמונת הפרופיל הרצויה כעת למשפחה: גילה ממשיכה לתמוך בבעלה, היא שומרת על לכידות המשפחה ככול שהיא יכולה. היא דואגת מאוד לבעלה, מפקידה עבורו כספיים כל חודש כדי שיוכל לקנות דברים בקטינה, מדברת איתו כמה פעמים ביום ומקפידה לבקרו. העיתוי של פרסום הכתבה אינו מקרי: קצב אמור לצאת לחופשה ראשונה בחגים, בני משפחתו מקווים שזה יהיה בראש השנה אבל מאחר שהחג מתחבר לסוף שבוע, ייצא שקצב יקבל חופשה ארוכה יותר מאשר מקובל . לכן בני המשפחה מצפים לראותו באחד החגים הבאים, כיפור או סוכות. כתבה כזו לא מזיקה ומעלה את הנושא לסדר היום. קצב מצטיירת כדמות טרגית, שמצד אחד מנסה כלפי חוץ לשדר עסקים כרגיל, ומצד שני מצטיירת כאשה אומללה, שאוכלת את עצמה מבפנים, סוחבת את הסלים שלה לבד מהשוק וממעטת לצאת מהבית. היא מרבה לבקר אצל ילדיה מחוץ לקריית מלאכי וכאשר היא מבקרת את אצל הספרית הקבועה שלה היא נזקקת להגנתה מפני שאלות מטרידות של קליינטים חסרי טאקט ורגש. לאחר תום קריאת הכתבה, הכוללת ראיונות עם כל אנשים שגאולה ממשיכה להיות איתם בקשר, הרוכלים בשוק, האיטליז, נהגי המונייות ועוד, אתה מתקשה להגיע למסקנה: איזו מין גילה היא . גילה האמיתית. זו המשחקת את הפוזה של נאמנה לבעלה, שבגד בה בגסות, או זו ש"רושמת על החשבון" כפי שאמר אחד מאלו שהיא קונה אצלו יקרות ומביא לה הביתה. כלומר את החשבון עם בעלה היא תסגור אחר שישתחרר או יהיה קרוב לשחרור. הרי לא יעלה על הדעת שגאולה לא ידעה, לא שמעה ועכשיו למרות כל הביקורת על בית המשפט היא מאמינה רק לבעלה? וזה מביא אותנו למסקנה קצת יותר רחבה. אדם הנאשם באונס והטרדה מינית גורם נזק חמור קודם כל לקורבנות שלו. אלו, יכולות לשאת את הכאב בשקט יחסית כי שמם ותמונתם אסורים לפרסום. לא כך גילה קצב ונשים רבות או קרובי משפחה של אישי ציבור שנאשמו בעבירות חמורות. גילה תמשיך לשאת את אות קין כל חייה, היא כבר שילמה את המחיר הכבד, הבריאותי אולי, וכך גם ילדיה ונכדיה. גם כאשר קצב יסיים את תקופת מאסרו, בני המשפחה הם הקרבנות הנוספים של מעשי הזוועה האלו. נראה שרבים מאלו שנאשמים בעבירות כמו אלו של קצב, לא מודעים למציאות הזו כאשר הם מבצעים את העבירות החולניות האלו. הקורבנות מיצו את הדין עם קצב, האשה שאיתו נדונה למאסר עולם נפשי ואישי על לא עוול בכפה. אם תרצו זווית טרגית נוספת לקלות הבלתי נסבלת של בעלי שררה הסבורים שגוף האשה הוא רכושם, חוץ מאשר הנשים החוקיות שלהם.