X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
הרמטכ"ל בני גנץ מתדרך עיתונאים ליד הגבול עם רצועת עזה, מבצע צוק איתן, 20.7.14 [צילום: פלאש 90]
טלה-ג'ורנליזם
מדוע צה"ל מונע מכתבים צבאיים להצטרף לכוחות הפועלים בעזה? לא בשל דאגה לשלום העיתונאים אלא מיומרה יחצנית לנהל את התקשורת ולשלוט על המסר
אלמלא חוקי המדיום המחייבים "סטאנד-אפ" בזירה, היו הכתבים יכולים לשבת עם הפרשנים על גגות תל אביב.

זו הייתה אמורה להיות, ברטוריקה של הכתבים הצבאיים, פשיטה נועזת. בעיצומה של מלחמת ההתשה בחזית המצרית, במאי 1970, היו לוחמי שריון של צה"ל ערוכים לחצות את תעלת סואץ, לנחות בחוף המצרי, לתקוף מספר מוצבים, לקטול חיילים ולשוב הביתה עם שבויים. צליחת התעלה הייתה אמורה להיעשות בחסות החשיכה באמצעות טנקים ונגמ"שים אמפיביים תוצרת ברית המועצות שנלקחו שלל במלחמת ששת הימים.
הפיקוד הבכיר של צה"ל, מהרמטכ"ל חיים בר-לב ומטה, ירד לחפ"ק (חבורת פיקוד קדמית) במערב סיני. התותחים רעמו, מטוסי חיל האוויר תקפו וכוח הפשיטה התקרב לגדת התעלה כדי לחצותה. בחוד החנית של הכוח, לצדו של המפקד אלוף-משנה יצחק שוהם, ישב ברכב הפיקוד האמפיבי אזרח: אלתר ולנר, הכתב הצבאי של "הצופה".
ולנר הוזעק למשימה על-ידי דובר צה"ל, בתיאום עם תא הכתבים הצבאיים, כ"פולמן" (Pool man), עיתונאי בודד המסקר אירוע, תוך התחייבות להעביר לכל עמיתיו הכתבים הצבאיים את כל החומרים שיאסוף ויכתוב. אלא שבסופו של דבר לא היה לכתב יומון המפד"ל במה לשתף את קוראיו ואת עמיתיו: ברגע שגלש רכב הפיקוד אל מימי התעלה הוא שקע בבוץ. כמוהו נתקעו כלים נוספים. הפשיטה בוטלה.
היו ימים. ולנר ישב בנגמ"ש התקוע על שפת התעלה, אלי לנדאו נלווה לפשיטה דומה מעבר למפרץ סואץ ב-1969, אורי דן נלווה לאריק שרון ולצנחנים בפעולות התגמול בשנות החמישים וצנח במיתלה ב-1956, רון בן-ישי היה עם הכוחות ממערב לתעלה ב-1973, זכה בצל"ש רמטכ"ל על חילוץ פצועים תחת אש והגיע אל מחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון מיד לאחר הטבח ב-1982, והרשימה ארוכה.
ומה קורה עכשיו? הרבה ברברת פרשנית ודעתנית באולפנים דוחקת את הדיווחים מתוככי רצועת עזה. מה שמגיע מעבר לגבול על פעולת צה"ל הוא טלה-ג'ורנליזם. המונח מתייחס בדרך כלל לעיתונות טלוויזיה, אבל בימים אלה ראוי לאמץ את משמעותן המילולית של המלים: "עיתונות מרחוק". הקרבות מתחוללים מרחק קילומטרים ספורים מגבול ישראל, מהלך נסיעה של דקות אחדות. אבל על המסך זה נראה כאילו מדובר היה באיי פוקלנד או אזור כפרי נידח של סין.
עד לשעה זו, יום שלישי בערב, צה"ל אינו מאפשר לכתבים צבאיים להתלוות לכוחות במבצע "צוק איתן", לא רק בשדה הקטל בשכונת שג'אעיה אלא גם באזורי לחימה לוהטים מעט פחות. המידע על המצב בשטח מסונן ומעובד יחצנית באמצעות תדרוכים של דובר צה"ל וקצינים בכירים. קטעי וידאו קצרים מהשטח מסופקים על-ידי הדובר. חלקם מחומרי "התיעוד המבצעי", תצלומים המבוצעים על-ידי חיילים שהוכשרו לכך כדי לספק תחמושת למלחמת ההסברה. צה"ל גם מחלק בנדיבות תצלומי ירי בשחור לבן מכלי טייס או טילים או פצצות חכמות.
כתבי הטלוויזיה משדרים "מהשטח" כביכול, אבל הם ניצבים בלית ברירה מעברו הישראלי של הגבול. רבים מהעידכונים וההערכות מגיעים באמצעות הטלפונים הסלולריים, ולא מתוככי הרצועה. שהרי בניגוד למלחמת לבנון השנייה, אנשי הצבא נדרשו להשאיר מאחור את הסמארטפונים. אלמלא חוקי המדיום המחייבים "סטאנד-אפ" בזירה, היו הכתבים יכולים לשבת עם הפרשנים על גגות תל אביב או באולפן המלחמה שממוקם בתוככי מחנה מטכ"ל או סמוך אליו.
מדוע אין כתבים - ישראלים וזרים - נלווים לכוחות צה"ל ברצועה? הנימוק של דאגה לשלומם של עיתונאים, המושמע גם הפעם על-ידי אנשי דובר צה"ל, מסתיר מאחוריו כמעט תמיד שיקולים אחרים. אלה נוגעים לממשק בין מערכת הביטחון לתקשורת בימי חרום. בכל המקרים עומד מאחוריהם הרצון לשלוט בצורה מבוקרת ככל האפשר במסרים המועברים לציבור, בארץ ובעולם, על-ידי צמצום פער התיווך העיתונאי. מבחינת מקבלי ההחלטות אין מדובר באספקת מידע לציבור אלא בראש ובראשונה במאמץ לעצב את התודעה, לקבע את הזיכרון, וגם לשרת את מערכות ההסברה. ניסיון העבר מלמד שלא פעם מביאים שיקולים אלה לכך שמטבע האמת נדחק לשוליים.
תורת הלחימה התקשורתית הזו, שהפנטגון היה ממעצביה בעשורים האחרונים, כונתה בוושינגטון "ניהול החדשות" (News Management). במלחמת עירק הראשונה, ב-1991, נוהלו החדשות באמצעות תדרוכיו של הגנרל נורמן שוורצקופף במטהו בסעודיה, שם הציג מדי יום את תמונת המערכה בעיקר באמצעות סרטי וידאו ומפות.
במלחמת עירק השנייה, ב-2003, בחר הפנטגון בשיטת "הכתבים המוטמעים", עיתונאים שהוצמדו ליחידות. הם היו אומנם בשטח, אבל לצד הסכמתם להעביר את דיווחיהם לאישור מוקדם של רשויות הצבא כדי למנוע חשיפת מידע מסווג, מדרך הטבע הם נטו להזדהות עם החיילים, עימם אכלו מאותו מסטינג והשתוחחו באותן שוחות בעת הפגזה. הזדהות כזו אפיינה בדרך כלל גם כתבים צבאיים ישראלים, בעידן שבו ניתן להם להיות עם הכוחות מהרגע הראשון, לא רק בגיחה קצרה לשטח, כפי שנעשה במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.
הדילמה של כניסת כתבים לשטח מלווה את ישראל מאז הקמתה, והיא חושפת את השיקולים השונים בדבר צירוף עיתונאים לכוחות הלוחמים. במלחמת השחרור שובצו לחזיתות השונות כתבים צבאיים ישראלים, שחומריהם הופצו לכל העיתונים. הכתבים הזרים שבו וביקשו גישה לחזית, אבל צה"ל מנע זאת מהם. הנושא הועלה בישיבת הממשלה, שם מחה שר החוץ משה שרת על כך שלא ניתנת לעיתונאים הזרים הזדמנות לראות את המצב לאשורו באזור לטרון, ולהזים את טענת הערבים כי הם מתקרבים לתל אביב.
בן-גוריון דחה את הדרישה בהציגו את אחד הנימוקים להרחקת תקשורת משדה הקרב: החשש שעיתונאים ייחשפו לנקודות התורפה של הצבא, לכשלים ולבעיות שמוטב להסתירן מפני הציבור והעולם. הוא הסביר כי חלק מהלוחמים שם נשלחו לחזית יומיים לאחר גיוסם. "אם יבוא לשם סופר צבאי מומחה, הוא מיד יעמוד על כך שהאנשים האלה אינם חיילים. הוא יפרסם את הדבר והוא יגיע לאויב", אמ
בשנות החמישים הקפיד צה"ל על חשיפה מבוקרת. לחלק מפעולות התגמול נשלח צוות "במחנה", שכלל בדרך כלל את הכתב אורי דן, שכבר אז היה לו קשר הדוק עם אריק שרון, והצלם אברהם ורד. הטקסטים והתצלומים עברו לפני הפרסום בדיקה מדוקדקת. הכתבים הצבאיים של יתר העיתונים המתינו לעתים בפתח בית הדפוס של שבועון צה"ל כדי לחטוף את הגיליון הטרי ולצטט ממנו. בעשורים המאוחרים יותר התגבש הנוהל של "פולמן" (poolman), עיתונאי אחד בשם כולם.
בדילוג מהיר ל-2006 נזכיר כי במלחמת לבנון השנייה, הפגין צה"ל פתיחות: מספר כתבים, לאו-דווקא צבאיים, בהם נחום ברנע ואיתי אנגל הצטרפו לזמן מה לכוחות. הם הציגו מעט הרואיקה והרבה מהסבך הלבנוני.
בניסיון לתרץ את הסירוב לצרף כתבים מעלים בצה"ל גם את הטענה שאין להטיל על המפקד, המצוי בלחץ הקרב, לדאוג גם לאיש התקשורת. סביר להניח שמרבית המפקדים אינם מעוניינים במטען אנושי עודף בעת פעולה, אך ניסיון העבר מעיד שאין מדובר בנטל ממשי. הפעם, כמו במקרים אחרים בעבר, מנמקים בצה"ל כאמור את איסור הכניסה בסיכון הרב הכרוך בכך. את ההחלטה בעניין זה יש להותיר לכתבים, שמוכנים לקחת על עצמם סיכון, ממש כמו החיילים שאותם הם מסקרים. בתולדות הסיקור הקרבי זכורים כתבי קול ישראל רפי אונגר ז"ל, שנהרג ב-1973 בנגמ"ש פיקוד לצידו של האלוף אלברט מנדלר, ואילן רועה ז"ל, שנהרג בלבנון ב-1999 כשנסע עם תת-אלוף ארז גרשטיין. מותם לא הרתיע כתבים אחרים מכניסה לאזורי קרבות.
הסרבנות הצה"לית לאפשר כניסה לשטח, לצד שידורי האון-ליין והתחרות העזה בסביבה רבת ערוצים רק תורמים עוד יותר לנהרות המלל. רון בן-ישי, שהפעם לא ניתן לו לצעוד בשדה הקרב כפי שתועד בסרט "ואלס עם באשיר", ונאלץ להסתפק בפרשנות באתר ynet, תיאר כך את השינוי מאז להיום: "פעם ידענו הרבה יותר ודיברנו הרבה פחות; היום אנחנו יודעים הרבה פחות אבל מדברים הרבה יותר".
מציאות דומה שרטט פיליפ נייטלי, מחבר הספר "הנפגע הראשון" על ההיסטוריה של כתבי מלחמה, בתארו את המצב בקוסובו בשנת 1999. 2,700 אנשי תקשורת סיקרו את התקפת כוחות נאט"ו על הסרבים בחבל, אבל הם נקברו מתחת להררי תדרוכים, מסיבות עיתונאים ותצלומים שנופקו על-ידי דוברים ומסבירים. "קיבלנו שפע של חומר אבל אפס מידע", טען הכתב הצבאי של רשת סקיי. גם במלחמת רוסיה-גאורגיה ב-2008 מילאו יחצ"נים תפקיד מרכזי בעיבוד המידע.
כך גם אצלנו. צה"ל שוגה בכך שאינו מאפשר לכתבים ליטול סיכון ולהתלוות לכוחות: אין כמו צפייה במציאות עצמה כדי להעביר את תמונת הקרב לצרכני התקשורת. אפשר לסכם שהמידע לא יועבר בשידור חי ויופץ רק לאחר אישור הצנזורה.
לפתיחת השטח לכתבים, גם זרים, תהיה תרומה גם לצרכי הסברה. כי בינתיים "התיעוד המבצעי" שמביא דובר צה"ל וכתמי הרורשאך של פגיעות המטוסים והטילים, לצד המלל במסיבות עיתונאים אינם מצליחים להתמודד עם התצלומים הקשים של בתים קורסים, ילדים פצועים, ומשפחות הנמלטות על חייהן המגיעים מהצד השני.
בינתיים לא ברור מדוע דבק גם הפעם הצבא ביומרה לנהל לא רק את מתווה הקרב, אלא גם את הזירה התקשורתית. אלא אם כן, יש לו מה להסתיר.

תאריך:  23/07/2014   |   עודכן:  23/07/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
טלה-ג'ורנליזם
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
אולי אפשר לשחרר אותנו
פצירה חלודה  |  23/07/14 11:53
2
רפי מן עובד ב"עין השביעית"
אחד ועוד אחד  |  23/07/14 17:19
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מבצע צוק איתן
עו"ד חיים שטנגר
דווקא מאנשים הנהנים בימים כתיקנום מאור הזרקורים, מצפה הציבור, בימים קשים - דוגמת ימי מלחמה - לרגישות יתר. מי שאטום לרגשות הציבור ומתנהל כפיל בחנות חרסינה, בל יופתע - כמו אורנה בנאי - אם אור הזרקורים יכווה אותו ובמקרים חריגים, אף ישרוף וישמיד, באופן מוחלט, מעמדו האהוד בציבור
איציק וולף
שר התחבורה הורה לפתוח את שדה התעופה הדרומי, הסמוך לאילת, לטיסות בינלאומיות נכנסות    זאת, בניסיון להביא את החברות הזרות לחדש את טיסותיהן לישראל    חברת יו אס איירליינס הודיעה על חידוש טיסותיה לישראל
איציק וולף
כתב אישום יוגש נגד חייל מחיל הרפואה, חייל מן הרבנות הצבאית וחייל מאגף כוח אדם לאחר שנמצא כי הם שהדליפו לרשת הווטסאפ את שמות חיילי גולני שנהרגו בתקרית הנגמ"ש בשכונת סג'עייה
יוסי בלום הלוי
תוצאות התסכול של קרי ואובמה, ממדיניותם הכושלת, שספגה פעם נוספת מכה משפילה, התבטאה באזהרת המסע לישראל - נקמתם של חזקים ואובדי דרך, "החכמים" על חלשים
עמוס אריכא
קיים מרחק עצום בין "הבעת דעה" לבין מאמרי פלסתר ברוח של עלילות-דם נוראיות, המזהמות את צה"ל ואת מדינת ישראל. העיתון עוסק בעלילות
רשימות נוספות
למה אפשר לצפות מעיתונאי  /  אורן פרסיקו
ללא כוונה להקניט  /  אורן פרסיקו
חטאים קדומים  /  אורן פרסיקו
"לא בטוחה מה יכולה להיות הסיבה"  /  אורן פרסיקו
הרוסים באים  /  אורן פרסיקו
הרחק מהקריה ומהבור שבה  /  אורן פרסיקו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il