"דִין מרוּמֶה" (שולחן ערוך, הלכות דיינים)

האמת שהולידה שִנאה הופרכה בסופו של דבר כמו עלי השלכת בסתיו שלרגע דאו כשולטים באוויר הצלול והקר וברגע הבא כמתים נאספו זה עם זה לעפר - אבל השִנאה שנולדה לאמת המופרכת ההיא רק גדלה והתכערה מסתירה בעלים רעילים שחנטה ברירה הרעיל מין ערווה אפֵלה מפלצתית הדורשת סיפוק חורבני - כל אמת עלולה להמית לפחות להוליד שִנאה ואמת שבסוף הופרכה היא אם אימהות השנאה ומי שברא אותה ומי שעל פיה שפט אחד הוא דינם - מיתה!