בשנים האחרונות אנו עדים לפריחתה ושגשוגה של הכלכלה הישראלית, הנחשבת בעולם לכלכלה יציבה המושכת אליה השקעות מכל העולם. רבות מדובר על ההייטק, על התעשיות הביטחוניות, על החקלאות המתקדמת, על המדע ועל היצירתיות הישראלית (Start-up nation), אולם היום אני רוצה להדגיש בפניכם נדבך נוסף - וחיוני לא פחות - בתשתית הנדרשת להצלחתה הכלכלית של מדינת ישראל, והוא שלטון החוק.
בישראל הפרקליטות והרשות השופטת הינן עצמאיות לחלוטין. הפרקליטות בוחנת כל תיק ללא מורא וללא משוא פנים, ויעידו על כך כתבי אישום והרשעות של אישי ונבחרי ציבור מכל רובדי החברה וגווני הקשת הפוליטית בשנים האחרונות.
זהו נתון שאיננו גאים בו אך הוא מלמד על עצמאותה של המערכת המשפטית שהיא תנאי חיוני ובבחינת תשתית להצלחתה של כלכלה - שכן, ה"כסף הגדול" נמשך למקומות יציבים, בהם אין פשיעה ו
הלבנת הון ויש שלטון חוק ורגולציה אפקטיבית. מקומות שניתן לאכוף בהם חוזה. שניתן לחשוף בהם שחיתות של איש ציבור ושחיתות תאגידית. מקומות שבהם הפשיעה אינה משתלמת או לפחות שהיא משתלמת פחות.
בשנים האחרונות פעלנו בפרקליטות בכמה מישורים כדי לבסס תשתית חיונית זו של שלטון החוק - שהיא אבן יסוד לכלכלה מודרנית ומתפתחת.
המאבק בשחיתות -
דומני שאין צורך להכביר במילים על המאמצים המוצלחים שנעשו בשנים האחרונות על-ידי הפרקליטות להביא לדין ולהרשיע נבחרי ציבור ועובדי ציבור שהפרו אמונים, או שלקחו שוחד. השוחד הוא תופעה פסולה ומשחיתה, העלולה לערער את המרקם החברתי ובמדינות בהן פושה השוחד והשחיתות עלול הדבר אף להביא לערעור התשתית הכלכלית של החברה. לא בכדי, אחד הנושאים החשובים שבהם עוסק ארגון ה-
OECD, הוא התופעה של מתן שוחד לעובדי ציבור, והארגון נלחם בתופעה זו ככל יכולתו.
השבת קראו בבתי הכנסת, במסגרת קריאת פרשת השבוע, את פרשת שופטים שבספר דברים. אחד הציוויים הראשונים בפרשה, הוא איסור לקחת שוחד. איסור לקיחת שוחד מוזכר בתורה כמה וכמה פעמים, וגם הנביאים מוכיחים פעמים רבות על איסור זה. ידוע במיוחד תיאורו של הנביא ישעיהו את החברה בה חי באותה עת: "כספך היה לסיגים. סבאך מהול במים. שרייך סוררים וחברי גנבים. כלו אוהב שוחד ורודף שלמונים". לשמחתנו, ולמרות שכמה שרים ונבחרי ציבור בכירים כבר הורשעו גם אצלנו בעבירת השוחד, אנו רחוקים מרחק רב מתיאור נורא זה. אך יש לשמור מכל משמר כי לא נתדרדר לכך, ועל כך מופקדת - בין היתר - פרקליטות המדינה. לטעמנו, יש להשית עונשים חמורים על מקבלי שוחד וגם על נותני השוחד. המחוקק החמיר לא מכבר את עונשה של עבירה זו, ולא בכדי. ואגב, בגמרא אפילו נאמר ש"תיפח נפשם של מקבלי שוחד". כך שהיחס המחמיר לשוחד לא נולד בפרקליטות.
המהלכים המשפטיים בתחום השחיתות חוצים יבשות והביאו אף להסגרתם לישראל של מי שנמלטו מאימת הדין למדינות רחוקות שאף אין עימן הסכמי הסגרה, תוך שאנו גם שמים ידינו על כספים שהוברחו לחו"ל על-ידי העבריינים.
המאבק בשחיתות אינו רק צו מוסרי כי אם תנאי לשגשוגה של כלכלת שוק מתפתחת שבה יהיה למתחרה היעיל סיכוי להצליח גם אם אינו מקושר לפוליטיקאי או מאעכר כזה או אחר.
בהקשר זה אזכיר תיק אחד בלבד, שזכה לפרסום רב, ולא בכדי. המדובר בפרשת
הולילנד, שבה - כך נפסק על-ידי בית המשפט - עברו מיליונים רבים כשוחד מאנשי עסקים רבי-כוח וממון לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור בכירים ביותר. בית המשפט הטיל - כידוע לכם - לפי בקשת התביעה - עונשי מאסר כבדים על רוב מקבלי השוחד, ואילו על נותני השוחד הטיל עונשים קלים באופן משמעותי. כיוון שאנו סברנו שהעונשים שהוטלו על שני נותני השוחד העיקריים אינם משקפים את חומרת מעשיהם, הגשנו ערעורים על קולת עונשם לבית המשפט העליון, וערעורים אלה, לצד ערעורי הנגד, תלויים ועומדים.
במסגרת גזרי הדין שהוטלו בתיק זה לא הסתפק בית המשפט בעונשי מאסר, אלא גם הטיל קנסות כבדים וחילט סכומי כסף שהושגו בעבירה בשווי מיליוני שקלים. גם לענישה כלכלית זו משמעות רבה, ובכך אעסוק עתה.
אכיפה כלכלית משולבת -
מזה כמה עשרות שנים מקובלת בעולם התפישה כי לא די במשפט הפלילי ובעונשים הרגילים המוטלים במסגרתו - מאסר, שירות לתועלת הציבור וכדומה - כדי להילחם באופן אפקטיבי בפשיעה, וכי בנוסף, במקביל ובמשולב, יש לפעול לפגיעה בכדאיות הפשיעה, הן באמצעות הטלת קנסות כבדים, הן באמצעות חילוט הרווח שנוצר מן הפעילות הפלילית והן במגוון של כלים אזרחיים - מינהליים, רגולטוריים ופיסקאליים, שמופעלים נגד עבריינים בנוסף להליך הפלילי (לעתים גם ללא הגשת כתב אישום) .
בישראל ניתן ביטוי להכרה זו בהחלטת הממשלה מיום 1.1.06 בנוגע "למאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן", שהכריזה על הגברת האכיפה הכלכלית המשולבת, ומכוחה הוקמו גופים שונים לריכוז האכיפה.
ואכן מאמץ זה הניב תוצאות מרשימות - משיעורי חילוט סופי של פחות מעשרה מיליון ש"ח בשנה, לפני כמה שנים, עלינו בשנים האחרונות לשיעורים המתקרבים למאה מיליון ש"ח בשנה. בשנת 2013 הניבה הפעילות המשותפת של הגופים השונים תפיסות, חילוטים ושומות מס לעבריינים בהיקפים ניכרים. נרשמו תפיסות של רכוש מסוגים שונים (מזומן, מכוניות פאר, מקרקעין, בעלי חיים, תכשיטים וכו') בסכום כולל של קרוב ל-170 מיליון ש"ח.
גידול דומה חל בשיעור הכספים הנגבים מעבריינים כשומות מס בגין פעילותם העבריינית והם מגיעים כיום לעשרות מיליוני ש"ח בשנה.
ואכן, המאבק בהעלמות המס, בהלבנת ההון ובהון השחור בכלל, הוא אחד ממוקדי העשייה בפרקליטות. עמדה על חשיבותו של מאבק זה ועדת טרכטנברג אשר ציינה כי "ההון השחור" שמקורו בפשיעה גורם נזקים עצומים למשק ולחברה בישראל. ה"הון השחור" שמקורו בפשיעה הוא לא רק מקור להכנסות נוספות לעברינים, כי אם גם חסם לתחרות החופשית ולצמיחה הכלכלית. יתר על כן, התעשרות שלא כדין תורמת לתחושת אי-השוויון ואי-הצדק ומכרסמת בערך של שלטון החוק.
בנוסף למהלכים האכיפתיים, יזמנו מספר תיקוני חקיקה משמעותיים בתחומי האכיפה הכלכלית (כגון תיקונים לחוק איסור הלבנת הון, ותיקונים בתחום החילוט האזרחי) אשר חלקם כבר נדונים בכנסת, ואשר אם יחוקקו, יביאו לשיפור האכיפה הכלכלית בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם בנושאים אלה, של הארגונים העוסקים בכך: OECD (בו אנו כבר חברים) ו-FATF, שרק לפני כמה שבועות הודיע על נכונותו העקרונית לצירוף ישראל לשורותיו.
אסטרטגיה אזרחית -
בתחום האזרחי מתמקדת הפרקליטות בתיקים החשובים מבחינת שלטון החוק והגנה על אינטרסים ציבוריים, תוך הגברת היוזמה וההתנהלות האקטיבית - הגשת תביעות בשם המדינה וסיוע ביישום מדיניות של גורמי המדינה הכלכליים בתחומים השונים באמצעות כלים אזרחיים אקטיביים; וכן בנקיטת פעולה יזומה בתחום האכיפה האזרחית.
כחלק מהאסטרטגיה של הפרקליטות האזרחית להגברת התביעות היזומות, הוקמה בשנת 2007 היחידה לתביעות יזומות ומיקור חוץ, הנקראת כיום "היחידה לאכיפה אזרחית". יחידה זו פועלת בשני מישורים - ייזום והגשת תביעות יזומות, והפעלת מנגנון מיקור חוץ שמטרתו לאפשר לפרקליטויות המחוז להתמקד בתיקים המשמעותיים, לרבות בהגשת תביעות יזומות.
במסגרת תוכנית העבודה של היחידה, הוגשו עד כה תביעות בסכום כולל של למעלה מ-2 מיליארד ש"ח וזאת בנוסף לתביעות לסעדים שאינם כספיים (סילוק יד, הליכי אכיפה וכיוב') אשר משמעותם הציבורית והכלכלית אינה פחותה מהתביעות הכספיות. אולם ברור כי על-אף הצלחות השנים האחרונות מדובר רק בקצה הקרחון מבחינת פוטנציאל התביעות היזומות.
גם בהקשר זה אסתפק בדוגמה אחת מן העת האחרונה.
לפני כשלושה חודשים נקבע בפסק בוררות חלקי כי חברת מפעלי ים המלח תשלם למדינה תמלוגים עבור שימוש במוצרים שהפיקה במשך השנים בים המלח. פסק הבוררות קיבל במלואה את תביעת הענק שהגישה המדינה נגד מפעלי ים המלח, שהוערכה בכמיליארד שקל, עם השלכה כלכלית מוערכת כפולה עד תום תקופת הזיכיון בשנת 2030.
תיק זה נבחן על-ידי היחידה לתביעות אזרחיות ומיקור חוץ בפרקליטות המדינה, ולאחר בחינת החומר הגישו בשנת 2010 משרד האוצר ואגף החשב הכללי, באמצעות יחידת תביעות זו ומשרד עורכי דין שנשכר לצורך כך, את תביעת הענק נגד מפעלי ים המלח. המדינה טענה כי חברת מפעלי ים המלח הפרה את חובתה לפי שטר הזיכיון לתשלום תמלוגים, כאשר בין היתר לא העבירה תמלוגים בגין מוצרי המשך אלא רק בגין מוצרי היסוד שהיא מפיקה מים המלח, וכן כאשר לא העבירה תמלוגים בגין מכירות חברות הבנות מהקונצרן בארץ ובחו"ל. כאמור, בפסק הבוררות שניתן, התקבלה במלואה עמדת המדינה.
אין צורך לומר עד כמה רבה חשיבותן של תביעות מעין אלה. בכוונתי להעמיק ולהרחיב ככל הניתן את האכיפה האזרחית, שכן זכאית היא המדינה לא רק להיתבע, אלא גם לתבוע את מי שפוגעים בה כלכלית.
לסיכום, נכנסתי לתפקידי לפני אך פחות משנה. עם כניסתי לתפקידי שמתי לי כמטרה ראשונה במעלה להרחיב את פעילות הפרקליטות בכל התחומים עליהם דיברתי, ובמקביל, להביא לשימור ואף לשיפור כוח האדם האיכותי והמקצועי בפרקליטות.
שימורה של פרקליטות איכותית, עצמאית ומקצועית הינו חיוני לא רק לקיום שלטון החוק במדינה אלא גם להמשך שגשוגה הכלכלי של מדינת ישראל ולהיותה אבן שואבת להשקעות מן העולם. אני מקווה כי במהלך כהונתי בתפקיד פרקליט המדינה תמשיך הפרקליטות להתפתח בכיוונים עליהם דיברתי, ותתרום את תרומתה לא רק לחיזוק שלטון החוק, אלא גם להתפתחותה הכלכלית של מדינת ישראל".
