כמי שצופה בתוכניות על מבצע "צוק איתן" אני מתפעל מרוח הלחימה של חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, כולל כאלה שאיבדו בני משפחה או חברים, אשר מוכנים להקריב את עצמם להגנת ישובי עוטף עזה והמדינה בכלל.
מדהים אותי, שאינם מוציאים ולו מילה של ביקורת על מפקדיהם ועל המערכת הצבאית בכלל, גם במקרים שהיא מתבקשת ולמרות הלחץ של המראיינים. אני מסיר בפניהם את הכובע ושואל את עצמי אם על כולנו ללמוד מהם ולחקות אותם? האם בשם אהבת המולדת עלינו גם כן לכבוש את הביקורת אשר יש לנו על התנהלות
הנהגת המדינה והמערכת הצבאית לפני המבצע, במהלכו ולאחר סיומו?
תשובתי היא חד-משמעית:
לא!
התעלמות תוך טמינת הראש בחול, כמנהג בנות היענה, רק גורמת לחזרה בעתיד על טעויות ומחדלים עם מחירים כבדים יותר באבידות ונזקים אשר אפשר היה אולי למנוע או להקטין. לא אפרט דוגמאות אשר נדושו כבר בתקשורת כמו הטיפול במנהרות, הכנסת נגמ"ש לא ממוגן רווי חומר נפץ וחיילים ועוד.
אתמקד במחדל אשר מככב מול עינינו ואשר רובם הגדול של אזרחי המדינה, הנהגת המדינה, מערכת הביטחון, התקשורת, האקדמיה בוחרים להתעלם ממנו כשהם מתפללים פעמיים ביום לאלוהים החדש שלנו, שהוכתר לאחרונה ב"צוק איתן" והוא "כיפת הברזל".
"כיפה" אשר אין כמעט אמצעי תקשורת, ח"כ או פוליטיקאי ולאחרונה גם ספר, אשר אינם בוחלים בסופרלטיבים כדי לתאר את מעלותיה ויתרונותיה אשר הצילו את המדינה במבצע האחרון. עד כדי כך הגענו, שגם מי שיש לו ביקורת על הכיוון בו בחרה מערכת הביטחון להגן על המדינה נגד רקטות וטילים, צריך לחשוב 100 פעם לפני שהוא משמיע אותה מחשש שיושמץ כאינטרסנט, שרלטן ואולי עוכר המדינה. לא חשוב אם הוא מדען בקנה מידה בי"ל,
טייס ומפקד בכיר בחיל-האוויר או איש כלכלה בכיר לשעבר במערכת הביטחון.
המדובר, כמובן, במחדל מערכות הלייזר המוכר בציבור כפרשת ה"נאוטילוס". מערכת מבוססת על טכנולוגיה עתידנית אשר פותחה כדגם ראשוני בשיתוף פעולה עם ארה"ב, נוסתה בהצלחה מלאה תוך יירוט, במהירות האור, של רקטות, טילים, פגזים ופצמר"ים. על בסיסה תוכננה והוצעה למדינת ישראל מערכת קומפקטית ויעילה יותר - ה"סקייגארד" אולם נזרקה לפח על הטכנולוגיה שבבסיסה.
האם אנשי עמותת "מגן לעורף" הנאבקים כבר שנים לשילוב מערכות הלייזר בהגנת המדינה צריכים להרים ידיים ולשתוק כדי לא לקלקל את חגיגות "כיפת הברזל", כפי שעשו אחרים ו"טובים" שתמכו ואח"כ שינו כיוון?
האם בשעה שבעתיד צפויים למדינה מטחי טילים ורקטות גם בכמויות וגם באיכות ודיוק גדולים פי כמה, ש"צוק איתן" ייראה על ידם כמשחק ילדים, יש לבסס את הגנת המדינה בלעדית על טילי ה"כיפה" שעלות כל אחד מהם כ-100,000 דולר בשעה שעלות יירוט בלייזר כ-2,000 דולר? האם צריך לפתח בהרבה מאוד מיליונים מערכת מבוססת לייזר חשמלי ליירוט פצמר"ים בשעה שה"סקייגארד" הכימי נותן להם תשובה על-ידי אותה מערכת? האם צריך להמשיך ולהפקיר את הישובים צמודי הגדר בדרום ובצפון שהגנתם נגד טילים ורקטות בעייתית בגלל קוצר המרחק מהגבול כשמערכת ה"סקייגארד" יכולה להגן עליהם?
בשעה שקיצוצי תקציב המדינה חותכים ב"בשר החי" של החינוך, הרווחה, ביטחון הפנים ושאר התקציבים האזרחיים ומאידך-גיסא, מערכת הביטחון דורשת הגדלת התקציבים, אני קורא לחברי "מגן לעורף" לא ליפול ברוחם ולהמשיך במאבק הסזיפי אותו הם מנהלים. בטווח הארוך גם חוגגי ומתפללי "כיפת הברזל" יעריכו את פועלם.
אני תקווה שזה יקרה לפני שתתרחש קטסטרופה. לאנשי מערכת הביטחון אני קורא לותר קצת על האגו, לבדוק את הנושא מחדש ולהפוך את מדינת ישראל למרכז עולמי לפיתוח וייצור מערכות לייזר, כפי שקרה במזלט"ים.
